משהב חברה לשיכון בנין ופיתוח בע"מ נ. יונס בהג'ת

פסק-דין בתיק ע"א 1649/15 בבית המשפט העליון ע"א 1649/15 ע"א 1849/15 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערערת בע"א 1649/15 והמשיבה בע"א 1849/15: משהב חברה לשיכון בנין ופיתוח בע"מ נ ג ד המערער בע"א 1849/15 והמשיב בע"א 1649/15: יונס בהג'ת ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 2071/07 שניתן ביום 18.12.2014 על ידי כב' השופטת ר' רונן תאריך הישיבה: י"א באדר ב התשע"ו (21.3.2016) בשם המערערת בע"א 1649/15: עו"ד יצחק מירון; עו"ד מרדכי רז בשם המערער בע"א 1849/15: עו"ד רפאל יולזרי; עו"ד אלון אלשלום פסק-דין שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' רונן) בת"א 2071/07 מיום 18.12.2014 אשר קיבל באופן חלקי את תביעתו של המערער בע"א 1849/15 (להלן: בהג'ת) להורות למערערת בע"א 1649/15 (להלן: משהב) לשלם לו בעבור עבודות בניה שביצע. רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי 1. משהב היא חברה קבלנית שהקימה פרויקט בניה בעיר מודיעין (להלן: הפרויקט). בהג'ת נשכר על ידי משהב כקבלן משנה על מנת שיבצע עבודות בניה שונות במספר בניינים בפרויקט. לאחר ביצוע העבודות טען בהג'ת כי משהב לא שילמה את כל הסכומים המגיעים לו וביום 10.7.2007 הגיש תביעה בה עתר להורות למשהב לשלם לו את המגיע לו לטענתו. ביום 11.7.2011 קיבל בית המשפט את תביעתו של בהג'ת והורה למשהב לשלם לו סכום של 4,210,443 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. בפסק דינו דחה בית המשפט קמא את טענתה של משהב לפיה תביעתו של בהג'ת התיישנה וקיבל את טענותיו בנוגע להיקף העבודות שבוצעו על ידו בפרויקט בהתבסס, בעיקר, על דו"ח התחשבנות שהכין בנוגע לכספים שחייבת לו משהב (להלן: דו"ח ההתחשבנות). משהב הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא לבית משפט זה (ע"א 6880/11) אשר התקבל באופן חלקי. בית משפט זה אישר את קביעתו של בית המשפט קמא לפיה תביעתו של בהג'ת לא התיישנה. עם זאת, נקבע כי הסכום שפסק בית המשפט קמא לטובת בהג'ת אינו מעוגן בחומר הראיות והורה להחזיר אליו את התיק על מנת שיקיים בירור נוסף בנושא ויבחן האם בהג'ת הוכיח את תוכנו של דו"ח ההתחשבנות. 2. לאחר מתן פסק הדין בערעור התקיימו בבית המשפט קמא ישיבות נוספות בהן טענו הצדדים בנוגע להיקפן ועלותן של העבודות שביצע בהג'ת בפרויקט ואף הוגשו סיכומים משלימים. ביום 18.12.2014 נתן בית המשפט קמא פסק דין נוסף בתובענה בו הורה כי על משהב לשלם לבהג'ת סכום של 836,894.48 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. סכום זה נופל כמובן במידה לא מבוטלת מן הסכום שאותו חוייבה משהב לשלם לפי פסק הדין הקודם. בפסק הדין הנוסף עמד בית המשפט קמא על כך שבגלגולו הראשון של ההליך טען בהג'ת כי התשלום המגיע לו צריך להיקבע לאחר סיום הפרויקט על יסוד אומדן ההיקף והעלות של העבודה שביצע בפועל, ומטעם זה נדחתה טענת ההתיישנות שהעלתה משהב. על כן, כך קבע בית המשפט קמא, אין לשמוע מפיו של בהג'ת עתה כי הוא זכאי גם לתשלום בגין עבודות שהיקפן ועלותן לא הצריכו מדידה, שכן העילה בגין עבודות אלה התגבשה עם סיומן והיא התיישנה. עוד קבע בית המשפט קמא כי את היקף העבודות שביצע בהג'ת בפרויקט יש לקבוע על סמך הנתונים המופיעים בדו"חות שחיברו המהנדס מטעמו (גורב) והמהנדס מטעם משהב (סמיון) סמוך לסיום העבודות (להלן: דו"חות סמיון וגורב) בציינו כי בהג'ת עצמו טען כי דו"ח ההתחשבנות שהגיש מבוסס על האמור בדו"חות אלו. מטעם זה קבע בית המשפט קמא כי בהג'ת אינו זכאי לתשלום בגין עבודות שלא פורטו בדו"חות סמיון וגורב. 3. למעלה מן הצורך הוסיף בית המשפט קמא וקבע כי אפילו היה סבור שבהג'ת זכאי לתשלום בגין עבודות שהיקפן לא נמדד על ידי סמיון וגורב לא היה בכך כדי להועיל לו שכן הוא לא הוכיח כי ביצע אותן. לעניין זה קבע בית המשפט קמא כי דו"ח ההתחשבנות שהגיש בהג'ת הוא אמנם ראיה קבילה, אך מדובר בראיה שמשקלה מוגבל בשל העובדה שנערכה על ידי בהג'ת עצמו. על כן, כך קבע בית המשפט קמא, אין ליתן משקל של ממש לנתונים המופיעים בדו"ח ההתחשבנות ככל שאינם מגובים בראיות חיצוניות מחזקות. עוד קבע בית המשפט קמא כי בהג'ת אינו זכאי לקבל תשלום בגין עבודות שלא פורטו בדו"ח ההתחשבנות גם אם נמדדו על ידי סמיון וגורב וזאת מן הטעם שדו"ח ההתחשבנות הוא המסמך המרכזי עליו מבוססת תביעתו של בהג'ת ולפיכך מתן אפשרות לבהג'ת לתבוע ממשהב סכומים העולים על הסכומים הנטענים בדו"ח ההתחשבנות או בגין עבודות שאינן מפורטות בו, תאפשר לו להרחיב את חזית המחלוקת בין הצדדים. 4. לאחר שקבע את עקרונות הבסיס שהינחו אותו לצורך בדיקת הסכומים המגיעים לבהג'ת ברמה הכללית, קבע בית המשפט קמא ברמה הפרטנית מהו התשלום המגיע לבהג'ת עבור כל עבודה ועבודה שביצע בפועל בפרויקט, בהתבססו לעניין זה על הנתונים המופיעים בדו"חות סמיון וגורב ובדו"ח ההתחשבנות. כמו כן בחן בית המשפט מהו הסכום שמשהב נותרה חייבת לבהג'ת בגין ביצוען של עבודות אלו. בית המשפט קמא דחה את טענת משהב לפיה כבר שילמה לבהג'ת את כל הסכומים להם הוא זכאי וקבע כי מהתשלום שזכאי לו בהג'ת בגין העבודה בפרויקט יש להפחית רק את הסכומים שהודה כי הועברו לידיו. כמו כן, דחה בית המשפט קמא את טענת משהב לפיה בהג'ת אינו זכאי לתשלום נוסף בגין הפרשי הצמדה וריבית אך מנגד קבע כי אין להוסיף לסכום שמשהב נותרה חייבת לבהג'ת סכומים נוספים כלשהם בגין תוספת יוקר. עוד סבר בית המשפט קמא כי בנסיבות העניין אין מקום לעשות צו להוצאות ובהחלטה מתקנת שניתנה לאחר שימוע פסק הדין קבע עוד בית המשפט כי לסכומים שאותם חויבה משהב לשלם לבהג'ת יש להוסיף מע"מ כחוק, בציינו שהדבר לא נזכר בפסק הדין בשל טעות קולמוס. טענות הצדדים 5. הן בהג'ת והן משהב הגישו ערעורים על פסק דינו של בית המשפט קמא. בערעור שהגיש בהג'ת הוא טוען כי שגה בית המשפט קמא בקובעו כי הוא אינו זכאי לתשלום בגין עבודות שלא פורטו בדו"חות סמיון וגורב. לטענתו, קביעה זו אינה מתיישבת עם פסק דינו של בית משפט זה בערעור שהוגש על פסק הדין הראשון ומתעלמת מכך שהוצגו על ידו ראיות רבות לכך שביצע עבודות שלא פורטו בדו"חות סמיון וגורב. עוד טוען בהג'ת כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי הוא אינו זכאי לתשלום בגין עבודות שלא נזכרו בדו"ח ההתחשבנות. לטענתו, קביעה זו עושה עמו עוול שכן משמעותה היא כי לא יקבל תשלום בגין עבודות שאין חולק כי ביצע במסגרת הפרויקט. כמו כן, מעלה בהג'ת טענות שונות בנוגע לקביעותיו של בית המשפט קמא באשר להיקפן ושוויין של העבודות שפורטו בדו"חות סמיון וגורב, ועוד הוא טוען כי שגה בית המשפט קמא בקבעו כי הוא אינו זכאי לתשלום בגין תוספת יוקר אף שבדו"ח ההתחשבנות ציין מפורשות כי הוא זכאי לתשלום בגין רכיב זה. לבסוף, טוען בהג'ת כי שגה בית המשפט קמא משלא פסק לטובתו הוצאות. 6. בתשובה לטענות בהג'ת ובמסגרת הערעור שהגישה, טוענת משהב כי בהג'ת לא הוכיח את מרבית תביעתו ולשיטתה חסד עשה עמו בית המשפט קמא משפסק לו תשלום כלשהו בגין העבודות שפורטו על ידו בדו"ח ההתחשבנות. לטענת משהב, גרסתו של בהג'ת לפיה היא נותרה חייבת לו סכומי כסף ניכרים אינה מתיישבת עם העובדה שהוא לא פנה אליה בדרישת תשלום וחיכה כמעט עד סוף תקופת ההתיישנות כדי להגיש תביעה בנושא. עוד טוענת משהב כי בית המשפט קמא שגה משדחה את טענתה לפיה כבר שילמה לבהג'ת את הסכומים המגיעים לו בגין העבודות שביצע בפרויקט, וזאת למרות הראיות שהציגה לכך. משהב מוסיפה וטוענת כי בית המשפט קמא אף התעלם מראיות שהוצגו על ידה מהן עולה כי רבות מהעבודות שבהג'ת דורש לקבל עליהן תשלום בוצעו על ידי קבלנים אחרים בפרויקט. כמו כן טוענת משהב כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי יש להוסיף לסכום שפסק הפרשי הצמדה וריבית בגין התקופה שקדמה להגשת התביעה וזאת משום שלשיטתה עילת התביעה נוצרה ביום הגשתה ועוד סבורה משהב כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי יש להוסיף מע"מ לסכום שנפסק לטובת בהג'ת שכן בהג'ת לא ציין זאת בכתבי טענותיו ולא שילם אגרה בהתאם. לטענת משהב שגה בית המשפט קמא משלא הפחית מהסכום שנפסק לטובת בהג'ת את סכום תוספת היוקר שבהג'ת אישר בדו"ח ההתחשבנות את קבלתו. לבסוף, טוענת משהב כי שגה בית המשפט קמא משלא פסק לטובתה הוצאות. 7. בהג'ת טוען מנגד כי מעדותו של מנהל העבודה בפרויקט מר יובל אוגרינסקי עולה בירור כי הסכומים ששילמה לו משהב תוך כדי ביצוע העבודות התבססו על האמור בתכניות הפרויקט ולא כללו תשלום בגין עבודות נוספות שביצע. עוד טוען בהג'ת כי טענה זו סותרת את הסכמת הצדדים לפיה סכום התשלום הסופי ייקבע בכפוף למדידות שיבוצעו לאחר סיום העבודות. כמו כן דוחה בהג'ת את טענתה של משהב לפיה רבות מהעבודות שלטענתו ביצע בפרויקט בוצעו בפועל על ידי קבלנים אחרים וטוען כי טענה זו לא הוכחה והיא סותרת קביעות עובדתיות של בית משפט קמא ושל בית משפט זה. אשר לטענות שמעלה משהב בנושא פסיקת הריבית וההצמדה טוען בהג'ת כי אין מחלוקת שהוא סיים לעבוד בפרויקט במהלך שנת 2001 ומאז ועד מתן פסק הדין לא קיבל תשלום על חלק מהעבודות שביצע בו. לפיכך, הוא טוען כי לא ברור על מה מבוססת טענתה של משהב לפיה הוא אינו זכאי להפרשי ריבית והצמדה על הסכום שנפסק לו מאז מועד סיום העבודות ועד התשלום בפועל. לעניין המע"מ טוען בהג'ת כי בכתב התביעה שהגיש נאמר מפורשות כי יש להוסיף לסכום התביעה מע"מ כחוק ולפיכך אין לטענותיה של משהב בעניין זה על מה שיסמכו. אשר לעניין תוספת היוקר טוען בהג'ת כי העובדה שנקבע כי סכום זה כבר שולם לו אין משמעותה כי יש לקזז אותו מהסכום אותו חייבת לו משהב אלא שלכל היותר אין להורות לה לשלם אותו פעם נוספת. הכרעה 8. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי יש לאמץ את פסק דינו של בית המשפט קמא מטעמיו ולדחות את שני הערעורים על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ממצאי העובדה שקבע בית המשפט קמא מעוגנים היטב בדו"חות סמיון וגורב ובצדק סבר בית המשפט כי יש להידרש לראיות העולות מדו"חות אלה רק ככל שהן נוגעות לעבודות ולסכומים הנזכרים בדו"ח ההתחשבנות. כמו כן, צדק בית המשפט בקבעו כי אין מקום לחייב את משהב בתשלום עבור העבודות שלא הצריכו מדידה ולא הופיעו בדו"חות סמיון וגורב. זאת משום שהתביעה בגינן התיישנה ומכל מקום הן אף לא הוכחו לגופן בראיות מספיקות. עוד לא ראינו מקום לשנות לכאן או לכאן מקביעותיו של בית המשפט קמא בסוגיית תוספת היוקר ואף לא בחיובי ההצמדה, הריבית, המע"מ וההוצאות. קביעותיו של בית המשפט קמא בסוגיות אלה מקובלות עלינו לחלוטין ואינן מצדיקות התערבות. אשר על כן, שני הערעורים נדחים. אין צו להוצאות בערכאתנו. ניתן היום, ‏י"ז באדר ב התשע"ו (‏27.3.2016). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15016490_V10.doc רש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il