וופי חסון נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1640/00 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין המערער: וופי חסון נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 7.2.2000 בתיק ת.פ. 375/98 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' חוזה תאריך הישיבה: כג' באדר ב' תש"ס (30.3.2000) בשם המערער: עו"ד גיל קרזבום בשם המשיבה: עו"ד עודם שחם בשם שרות המבחן למבוגרים: גב' זהבה מור פסק-דין 1. המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז1977-, בעבירות של נהיגה שלא במלוא החושים, סטייה מנתיב הנסיעה, הפרת החובה לחגור חגורת בטיחות, נהיגה ברשלנות והסעת נוסעים בשכר שלא כדין. הוא נידון למאסר לתקופה של ארבעים חודשים מתוכם עשרים חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים. הוא נפסל מלהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של חמש-עשרה שנים. 2. ביום 20.8.1998 בשעות אחר-הצהרים נהג המערער ברכב מסחרי בכביש המוביל מתל-אביב לחיפה כשהוא מסיע ברכבו נוסעים בשכר אף שלא היה בידו רשיון נהיגה המתאים לכך. בשל תרדמה שנפלה עליו במהלך נהיגתו, סטה רכבו לימין ופגע במעקה בטיחות ובעמוד של תמרור. שניים מן הנוסעים שישבו במושב הקדמי, ואשר לא היו חגורים בחגורת בטיחות, הועפו מן הרכב ונהרגו. בית המשפט המחוזי זיכה אותו מעבירת ההריגה שיוחסה לו והרשיע אותו בעבירה של גרימת מוות ובעבירות אחרות כאמור לאחר שקבע כי הנאשם סטה מנתיב נסיעתו בשל שנרדם תוך כדי נהיגתו. עם זאת מצא בית המשפט כי לא הוכח כנדרש קיומו של קשר סיבתי בין התוצאה הקטלנית לבין העובדה שנוסעי הרכב לא היו חגורים בחגורת בטיחות. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. המערער סבור כי העונשים שהוטלו עליו משקפים רמת ענישה היאה לנהגים שהורשעו בעבירה של הריגה להבדיל מעבירה של גרם מוות ברשלנות וכי מכל מקום, חמורים הם בהתחשב בעובדה שנסיבות התאונה אינן מצביעות על חומרה מיוחדת בנהיגה או על ביצוע עבירות תעבורה חמורות. לטענתו, לא הביא בית המשפט המחוזי בחשבון העונש, במידה הדרושה, את נסיבותיו האישיות הקשות. דין הערעור להידחות. 3. העבירות בהן הורשע המערער הן עבירות חמורות והתוצאות שבאו בשל נהיגתו הרשלנית היו קשות. כתוצאה מנהיגתו הרשלנית קופחו חייהם של שני בני אדם. גם נסיבותיו האישיות של המערער אינן מצדיקות במקרה זה התערבות בגזר הדין. שקלנו את עמדתו של שרות המבחן למבוגרים אך בנסיבות המקרה לא מצאנו מקום לאמצה. מתסקיר השירות שנערך אודות המערער ניתן ללמוד על משבר אישי בו שרוי המערער ועל משבר רגשי אותו חווים בני משפחתו. שירות המבחן סבור כי המערער נזקק למסגרת טיפולית על-מנת לסייע לו להתמודד עם הטראומה שחווה והוא מביע חשש כי ריצוי העונש שהוטל עליו עלול להביא להתדרדרות במצבו. בכל אלה אין די כדי להצדיק הקלה בעונש שנגזר עליו. העונש שהוטל על המערער אינו קל אך בנסיבות המקרה אין הוא חמור במידה המצדיקה התערבותנו. הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בחיפה ביום ראשון 16.4.2000 עד השעה 12:00. ניתן היום, כג' באדר ב' תש"ס (30.3.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00016400.W03/אמ