חברת סאלח השקעות ופיתוח (שומרון) בע"מ נ. המנהל האזרחי איו"

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1638/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט א' שטיין העותרת: חברת סאלח השקעות ופיתוח (שומרון) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. המנהל האזרחי איו"ש- קמ"ט רישום מקרקעין 2. משטרת ישראל 3. פרקליטות המדינה 4. פרקליטות מחוז ירושלים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד אירית ינקוביץ בשם המשיבים: עו"ד ערין ספדי-עטילה פסק-דין השופט א' שטיין: עניינה של עתירה זו הוא בקשת העותרת לזרז את הליכי החקירה בקשר לתלונה בדבר זיוף מסמכים שהוגשה נגדה (להלן: התלונה). תלונה זו הוגשה בקשר עם בקשת העותרת לרישום ראשון של מקרקעין בכפר מסחה באיו"ש (להלן: הבקשה), והובילה להשהיית הטיפול בבקשה. העתירה מבקשת לשים קץ להימשכות החקירה ולאי-טיפול בבקשת הרישום. עתירה זו מהווה המשך לעתירה שהוגשה בבג"ץ 5136/16 חברת סאלח השקעות ופיתוח (שומרון) בע"מ נ' המנהל האזרחי איו"ש – קמ"ט רישום (20.12.2017), אשר נמחקה על ידי העותרת, ולעתירה בבג"ץ 3025/18 חברת סאלח השקעות ופיתוח (שומרון) בע"מ נ' המנהל האזרחי איו"ש – קמ"ט רישום (19.8.2018), שנדחתה על הסף בשל היותה מוקדמת. לטענת העותרת, בידיה ראיות חדשות אשר מצביעות על כך שהמשיבים עושים יד אחת נגד מנהלה כדי לפגוע בקניינו ובכבודו. עיקר העובדות הדרושות לענייננו פורטו בהרחבה בפסק הדין שניתן בבג"ץ 3025/18 (להלן: פסק הדין הקודם) ועל כן איני רואה צורך לשוב ולפרטן. סבורני כי עתירה זו, כמו קודמותיה, צריכה להידחות על הסף; ההנמקות שניתנו במסגרת פסק הדין הקודם עומדות בעינן, ואין שום עילה לפתוח את העניין ולדון בו מחדש. לא מצאתי כי בתקופה שעברה מאז ניתן פסק הדין הנ"ל (כ-8 חודשים) נתגלו גילויים חדשים המצדיקים את הגשת העתירה דכאן. למעשה, דבר לא השתנה: חקירת התלונה מושא העתירה עודנה בעיצומה, ועד אשר תושלם, אין מנוס מהשהיית הטיפול בבקשה. השופט ע' פוגלמן ציין בפסק הדין הקודם כי "בית משפט זה אינו רואה להתערב בשיקול דעתם של גורמי החקירה ביחס לניהול חקירה פלילית, למעט במקרים שבהם נפל פגם משמעותי בהתנהלות החקירה שנגועים בחוסר סבירות קיצוני וגורמים לעיוות דין לנחקר" (שם, בפסקה 3). המשיבים מעריכים כי החקירה תסתיים בעוד כארבעה חודשים. מדובר בחריגה מסויימת מסד הזמנים שהוצג בשעתו לעותרת, אך הליכי חקירה מטיבם ומטבעם מצריכים מאמץ וזמן, והיכולת לצפות את מועד סיומם המדויק הינה מוגבלת. סבורני כי בנסיבות דנן מדובר בארכה סבירה; ומשכך, התערבותנו בעת הזו איננה נדרשת ולא תהא מוצדקת. העתירה מעלה טענה נוספת הנוגעת לאופן טיפול המשיבות 4-3 בערר שהוגש על ידי מנהל העותרת. הערר הוגש נגד החלטת המשיבה 4 לסגור תיק חקירה שעניינו תלונה נגד אחד מעובדיה של המשיבה 1, שלפי הנטען ביקש שוחד בתמורה לקידום הטיפול בבקשה. לטענת העותרת, ערר זה לא זכה להתייחסות ראויה והטיפול בו נזנח כליל כחלק מקנוניה. מתגובת המשיבים עולה כי הערר מצוי בבירור וכי החלטה בו צפויה להינתן לא יאוחר מיום 14.9.2019. המשיבים גם מציינים בתגובתם כי ככל שמועד מתן ההחלטה ישתנה תימסר על כך הודעה לעותרת. העתירה בכל הקשור לערר התייתרה אפוא ודינה להידחות. העתירה נדחית אפוא על הסף. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ₪. ניתן היום, ‏כ"ז בניסן התשע"ט (‏2.5.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19016380_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1