רסלאן עאסי נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק בש"פ 1634/06 בבית המשפט העליון בש"פ 1634/06 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין המערער: רסלאן עאסי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לעיכוב ביצוע בתיק ב"ש 90446/06 שניתנה ביום 8.2.06 על-ידי כבוד השופטת דבורה ברלינר – סגנית נשיא תאריך הישיבה: ה' באדר תשס"ו (5.3.06) בשם המערער: עו"ד ליאור תמם בשם המשיבה: עו"ד גלי פילובסקי פסק-דין א. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו (סגנית הנשיא ברלינר) מיום 8.2.2006 בב"ש 90446/06, בגדרו הוחלט לדחות בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקוה (סגנית הנשיא וישקין) מיום 15.12.2005 ב- תד 1804/05. ב. ביום 15.12.2005 הורשע המערער, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירות של אי ציות לתמרור ב' 36 (מתן זכות קדימה- עבירה על תקנה 64(ג) לתקנות התעבורה+ סעיף 38(2) לפקודת התעבורה)), נהיגה בקלות ראש (סעיף 62(2)+ 38(2) לפקודה), גרימת תאונה בה נגרם נזק ונפגע אדם (עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה) וחבלה של ממש (עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודה). בעקבות הודאתו גזר בית משפט השלום לתעבורה על העורר קנס של 500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו, פסילת רישיונו של המערער לשלושה חודשים וכן פסילת רישיונו לחודשיים על תנאי למשך שנתיים (להלן: 'גזר הדין'). (2) ביום 5.2.2006 הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום (ע"פ 70226/06), ובצדו בקשה לעיכוב ביצועו של גזר הדין (ב"ש 90446/06). ביום 8.2.2006 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו (סגנית הנשיא ברלינר) את הבקשה לעיכוב הביצוע, וזאת מבלי לקיים דיון. בית המשפט המחוזי ציין, כי בית משפט השלום הסתפק בפסילת החובה בלבד, ומכאן, שקלושים סיכויי הערעור. ג. (1) בערעור דנא (התיק צריך להיות ע"פ) נתבקש, כי בית משפט זה יורה על עיכוב ביצוע העונש, ולחלופין, כי יקוים בבית המשפט המחוזי דיון במעמד הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע. (2) לטענת המערער, שגה בית המשפט המחוזי כשדחה את הבקשה לעיכוב הביצוע, שכן סיכויי הערעור טובים. עוד טוען הוא, כי שגה בית המשפט המחוזי בשקלול הנתונים שעמדו בפניו, ובהם נסיבותיו האישיות של המערער, העובדה כי תקופת הפסילה קצרה, וכן בחינת עברו של המערער על רקע ותק נהיגתו. (3) לטענת המשיבה, נוכח העובדה, שהמבקש הורשע על פי הודאתו, ונוכח העובדה שבית משפט השלום לתעבורה הסתפק בעונש החובה הקבוע בחוק לעניין פסילה, סיכויי הערעור קלושים, ובצדק דחה בית המשפט המחוזי את בקשת עיכוב הביצוע. לעניין הטענה לפיה לא נערך דיון במעמד הצדדים בבית משפט המחוזי, גורסת המשיבה, כי זהו אחד מאותם מקרים, בהם לא נפל פגם מהותי כתוצאה מאי קיום דיון כזה, ובכל מקרה ניתן יהיה לתקן את העניין במסגרת הערעור עצמו. ד. בדיון נמסר כי הערעור קבוע בבית המשפט המחוזי ליום 26.3.06. נטען על-ידי בא כוח המערער, כי יש מקום להביא לתשומת לבו של בית המשפט המחוזי את הצורך בדיון בעל פה. לשיטת באת כוחה של המדינה, החזרת התיק תגרום לסרבול מיותר. ה. (1) אכן על פי הפרשנות הנוהגת על דיון בתיק מעין זה להיערך במעמד הצדדים, מכוח הוראת סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, הקובעת "באין הוראה אחרת בחוק זה לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו"; ראו הפסיקה שאוזכרה בכתב הערעור, כגון – מן התקופה האחרונה – ע"פ 2653/05 סימנטוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופט לוי) וע"פ 4109/05 אבו הדואן נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופטת חיות), בהם הוחזרו תיקים לדיון בבית המשפט המחוזי במעמד הצדדים. אמנם יש שיטען, הרי המדובר בהליך עיכוב ביצוע שאולי אינו בחינת "יידון… בפלילים"; אך בסופו של יום הפסילה עצמה באה כתוצאת הרשעה בפלילים, ולוא גם פלילֵי-תעבורה המנוהלים במרשם פלילי נפרד, ועל כן חופה עליה מטריית הדיון במעמד הצדדים. תיתכן שאלה יפה האם תיקים מעין אלה, בכל חשיבותם לנפסלי הנהיגה, מקומם להידון בבית משפט זה, ומה הדרך החלופית, אך כרגע כך הדין עד יבוא יום לשינוי. (2) המדינה הצביעה על החלטת חברתי השופטת פרוקצ'יה בע"פ 1698/05 שמואלי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), בה נאמר כי גם אם ראוי היה לקיים דיון במעמד הצדדים, לא נפל פגם באותו הליך, כיוון שעמדו שם בפני בית המשפט המחוזי טיעוני הצדדים שנשמעו בעל פה בבית משפט השלום, ובערעור בבית משפט זה היה להם יומם מכל-מקום. איני בטוח שכך הדברים בענייננו, שעה שפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום לתעבורה הוא קצר עלי טופס. ואולם, סגנית הנשיא המלומדת בבית משפט השלום הביאה בחשבון את כלל הנסיבות, לרבות שהמדובר בנהג מקצועי, והטילה את פסילת החובה בלבד, ולכן יש – בכל הכבוד – טעם בדברי סגנית הנשיא המלומדת בבית המשפט המחוזי כי סיכויי הערעור קלושים. אף שהפגם הדיוני אכן נפל, חוששני כי החזרת התיק לדיון בעיכוב הביצוע תסרבל עתה את ההליך, ועדיף להקדים את מועד הדיון בערעור גופו, וזאת כדי שלא לקיים שני דיונים, בעיכוב הביצוע ובערעור. כדי שלא תוחמץ זכותו הדיונית של המערער לעניין העיכוב, שפסילתו החלה ב-22.1.06 ויעברו למעלה משני שליש הימנה ביום הערעור הקבוע ל-26.3.06, רואה אני להורות כי מועד הדיון בערעור יוקדם. הערעור בבית המשפט המחוזי יישמע איפוא לא יאוחר מיום 14.3.06. (3) הערעור הנוכחי מתקבל איפוא חלקית, לפי האמור. ניתן היום, ו' באדר תשס"ו (6.3.06). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06016340_T02.docמפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il