חליל אלשאחתית ואח' נ. שר הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 1626/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1626/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותרים: 1. חליל אלשאחתית ועוד 26 אח' נ ג ד המשיב: שר הפנים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד רונן כהן בשם המשיב: עו"ד איתי רביד פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב ליתן טעם מדוע לא תבוטל ההוראה בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן - חוק הוראת השעה), המונעת שדרוג מעמדם של תושבי הרשות הפלסטינית שבקשתם לאיחוד משפחות אושרה בהתאם לנוהל איחוד המשפחות המדורג. בעתירה נצטרפו יחדיו מספר משפחות המעלות סוגיה דומה. 2. העותר 1, בן 51, הינו תושב הרשות הפלסטינית. רעייתו, העותרת 2, הינה אזרחית ישראלית ותושבת הישוב טירה. העותרים 2-1 נישאו זה לזו ביום 16.10.96. העותרים 6-3, ילדיהם של בני הזוג, מתגוררים עימם בטירה ולהם אזרחות ישראלית. ביום 18.11.96 הגישו העותרים 2-1 בקשה לאיחוד משפחות ולאשרת שהיית קבע בישראל עבור העותר 1 בלשכת מינהל האוכלוסין בנתניה. בעקבות עיכוב שחל בתשובת המשיב, עתרו העותרים 2-1 לבית משפט זה (בג"ץ 6381/97). בעקבות זאת הגיעו העותרים 2-1 והמשיב להסכמה, לפיה המשיב יעניק לעותר 1 אשרה לישיבת ארעי מסוג א/5 למשך שנה. עוד הוסכם, כי האשרה תחודש כל פעם בשנה נוספת אם לא תהיה מניעה ביטחונית ופלילית, כך במשך חמש שנים. בתום חמש השנים תוענק לעותר 1 אשרה לישיבת קבע, וזאת אם לא תהיה מניעה כאמור. לאור הסכמה זו, הוגשה בקשה למחיקת העתירה. מאז קיבל העותר 1 אשרת ישיבת ארעי מסוג א/5 ותעודת זהות ישראלית. האשרה חודשה מעת לעת. יצוין, כי העותרים 2-1 נאלצו לפנות בשנית לבית משפט זה (בג"ץ 3103/04), עקב בעיות שנתגלעו בהוצאת האשרה ובעקבות פנייתם זו חודש תוקף תעודת הזהות והאשרה לישיבת ארעי. 3. העותר 7 הינו בן 60 ויליד העיר חברון. רעייתו, העותרת 8, מתגוררת עימו בישוב שגב שלום ולה אזרחות ישראלית. ביום 17.9.98 נישאו העותרים 8-7 זה לזו. ביום 29.11.98 הגישו בני הזוג בקשה לאיחוד משפחות בלשכת מינהל האוכלוסין בבאר שבע. ביום 22.9.99, בשל עיכוב בטיפול בבקשה, הגישו בני הזוג עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 6340/99). בעקבות זאת, הודיע המשיב ביום 29.12.99 כי החליט לאשר את בקשת איחוד המשפחות שהוגשה. יצוין, כי באותה עת הייתה העותרת 8 בעלת מעמד קבע בישראל, ולא אזרחית. העותרת 8 פנתה למשיב בבקשה להתאזרח. בעקבות זאת, ולאחר עתירה שהגישה בעניין (בג"ץ 5991/00), הוענקה לה אזרחות. מאז שנת 2000 מקבל העותר 7 אשרת ישיבת ארעי המחודשת מדי שנה. 4. העותר 9, בן 28, הינו יליד הישוב דהרייה בשטחי הרשות הפלסטינית. רעייתו, העותרת 10, הינה אזרחית ישראלית ומתגוררת עימו ועם ילדיהם המשותפים בישוב שגב שלום. העותרים 10-9 נישאו זה לזו בשנת 1997 ולאחר מכן הגישו בקשה לאיחוד משפחות בלשכת מינהל האוכלוסין בבאר שבע. גם במקרה זה עתרו בני הזוג לבית משפט זה (בג"ץ 2708/99) בעניין הטיפול בבקשתם. לאחר הגשת העתירה, ביום 17.11.99 הגישו הצדדים לבית משפט זה הודעה, לפיה יוכנס העותר 9 להליך המדורג ויקבל אשרת ישיבת ארעי מסוג א/5. בהתאם לכך, קיבל העותר 9 בחודש דצמבר 1999 אשרת ישיבת ארעי למשך שנה. מאז ועד היום מחודשת האשרה מדי שנה. 5. העותר 16 הינו יליד חברון. רעייתו, העותרת 17, הינה ילידת מזרח ירושלים ותושבת קבע בישראל. בני הזוג, שנישאו בחודש יולי 1999, מתגוררים בעיר אשקלון. לאחר נישואיהם הגישו בני הזוג בקשה לאיחוד משפחות. בעקבות פתיחתו של תיק במשטרה נגד העותר עיכב המשיב את הטיפול בבקשה ומשכך עתרו בני הזוג לבית משפט זה (בג"ץ 7820/01). לאחר מכן, החל משנת 2002 קיבל העותר 16 היתרי כניסה (המכונים היתרי מת"ק) וכניסתו להליך המדורג עוכבה עד סיום הבירור המשטרתי. יוער, כי בתום החקירה המשטרתית נסגר התיק נגד העותר. מאז ועד היום קיבל העותר היתרי כניסה לישראל, אך אלו אינם משודרגים לאשרת ישיבת ארעי. יצוין, כי העותר פנה לבית המשפט לעניינים מינהליים עקב קשיים בהנפקת האישורים ובעקבות זאת נמסר לו בחודש אוגוסט 2007 על ידי המשיב האישור הדרוש לצורך הנפקת היתרי הכניסה. 6. העותר 22 הינו יליד רפיח. רעייתו, העותרת 23, הינה בעלת אזרחות ישראלית והשניים גרים עם ילדיהם המשותפים, בעלי אזרחות ישראלית, העותרים 27-24, בישראל בישוב תמרה. בסמוך לנישואיהם הגישו בני הזוג בקשה לאיחוד משפחות וזו אושרה. בעקבות זאת, ניתן לעותר 22 אישור איחוד משפחות הדרוש לשם הנפקת היתרי הכניסה לישראל. מזה כשבע שנים מקבל העותר 22 היתרי מת"ק. 7. לטענת העותרים, הבקשות השונות לאיחוד משפחות הוגשו ואושרו עובר להחלטת הממשלה מיום 12.5.02. בעקבות זאת, הוכנסו כל העותרים להליך המדורג, אלא שחוק הוראת השעה, שנחקק בעקבות החלטת הממשלה, הקפיא את מעמדם. עוד נטען, כי העותרים 1, 7, 9, 16 ו-22 נמצאים במעמדם במשך פרק זמן, אשר לולא ההוראה בחוק המונעת שדרוג במעמדם די היה בו כדי להביא להשלמת הליך התאזרחותם בישראל. הוראה זו, ובעקבותיה אי השדרוג במעמדם, משאירים אותם במצב של חוסר וודאות ומחייבים את העותרים האמורים לחדש מידי שנה את האישורים והאשרות שלהם. דבר זה פוגע בזכותם לחיי משפחה, וזאת באופן גורף וללא בדיקה אינדיבידואלית של עניינם. לגישת העותרים, פסק הדין בו אושרה חוקתיותו של חוק הוראת השעה (בג"ץ 7052/03 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (לא פורסם, 14.5.06) (להלן - עניין עדאלה)) עסק בסיכון הביטחוני והקושי בבדיקה פרטנית של הסיכון הטמון בתושבי הרשות הפלסטינית המבקשים להיכנס לישראל. לעומת זאת, העותרים בעתירה שלפנינו כבר השתקעו בישראל ונמצאים בה שנים רבות. עוד נטען, כי עמדת המשיב, לפיה תכלית חוק הוראת השעה הינה ביטחונית, אינה עולה בקנה אחד עם מניעת שדרוג מעמדם של אנשים ששוהים בישראל כבר פרק זמן ארוך. לאור האמור, מבקשים העותרים כי יוצא צו על תנאי המורה למשיב ליתן טעם מדוע לא תבוטל ההוראה בחוק הוראת השעה המונעת שדרוג מעמדם של העותרים 1, 7, 9, 16 ו-22. 8. דינה של העתירה להידחות על הסף. שאלת חוקתיותו של ההסדר המשפטי הקבוע בחוק הוראת השעה עמדה לדיון בעניין עדאלה. בפסק הדין קבע בית משפט זה בהרכב מורחב, כי ההסדר שעוגן בחוק הינו חוקתי. יצוין, כי במסגרת פסק הדין נדונו טענות שונות נגד חוקתיותו של חוק הוראת השעה, ובכלל זה טענות הדומות לאלו שמעלים העותרים בעתירה שלפנינו. משנקבע כי ההסדר האמור הינו חוקתי, ובכלל זה ההוראה המונעת שדרוג מעמדם של העותרים 1, 7, 9, 16 ו-22, אין לנו להידרש במסגרת זו לטענות המועלות נגד חוקתיותו של ההסדר (ראו, בג"ץ 600/07 ג'עפר חמדאן נ' משרד הפנים (לא פורסם, 31.1.07)). יצוין, כי בפני בית משפט זה תלויות מספר עתירות התוקפות את התיקון לחוק הוראת השעה מחודש מרץ 2007 (בג"ץ 466/07 ואח'). אם תידחנה העתירות ממילא לא יהא מקום לטיעוני העותרים דכאן. אם אותן עתירות תתקבלנה, אפשר שיהא בכך כדי לסייע בידיהם. עליהם לחכות, איפוא, עד להכרעה באותן עתירות. 9. אי לכך, העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ו באייר התשס"ח (28.5.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08016260_S03.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il