שולמית עמר נ. חגית לב

בבית המשפט העליון ע"א 1624/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: שולמית עמר נ ג ד המשיבה: חגית לב ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 21.2.2022 בת"א 18169-02-19 שניתנה על ידי כבוד השופט נ' אשכול בשם המערערת: בעצמה פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט נ' אשכול) מיום 21.2.2022 בת"א 18169-02-19 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת. המשיבה (עורכת דין במקצועה) טוענת כי ייצגה בעבר את המערערת במספר הליכים משפטיים, והיא פתחה בהליך הוצאה לפועל לשם גביית שכר הטרחה לו היא זכאית, לטענתה. ההליך נושא הערעור דנן נפתח בחודש פברואר 2019, בעקבות התנגדותה של המערערת לביצוע שטר חוב שביקשה המשיבה לממש. בתחילת ההליך הייתה המערערת מיוצגת על ידי עורך דין, אך ביום 21.5.2021 שוחרר בא-כוחה מייצוגה. בהליך התקיימו עד כה חמישה דיונים, בהם שני דיוני הוכחות. ביני לביני, ביום 24.6.2021 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב מלדון בהליך בטענה לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים ו"חשש כבד לסחיטה של השופט [ע"י] גורמים המעורבים בתיק". בבקשתה טענה המערערת, בין היתר, כי המותב התעלם ממעשי "מרמה והונאה" שביצעה המשיבה, מהתנהלות אגרסיבית של בא-כוח המשיבה כלפי המערערת, ומאירועים שונים שבהם נפגעו זכויותיה הדיוניות לאורך ניהול ההליך. המותב דחה את בקשת הפסלות ביום 27.6.2021, וערעור שהגישה המערערת על החלטה זו נמחק ביום 2.8.2021 מחמת אי-תשלום אגרה ואי-הפקדת ערובה (ע"א 4840/21; הרשמת (כתוארה אז) ש' עבדיאן). ההליך המשיך להתנהל כסדרו, ובתום דיון הוכחות שהתקיים ביום 29.12.2021 הורה המותב לצדדים להגיש סיכומים מטעמם. למחרת הגישה המערערת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון, אשר התקבלה בחלקה ביום 4.1.2022. ביום 18.1.2022 הגישה המערערת מסמך ובו השגות שונות על ההחלטה בבקשה לתיקון הפרוטוקול, לרבות טענה כי הפרוטוקול כולל תיעוד לטענה שמעולם לא העלתה. אולם, המותב קבע בהחלטה מיום 1.2.2022 כי אין מקום לדון מחדש בנושא. ביום 7.2.2022 הגישה המשיבה את סיכומיה בהליך, ובהמשך אותו היום הורה המותב למערערת להגיש סיכומים מטעמה בתוך 30 יום. ביום 13.2.2022 הגישה המערערת בקשה נוספת לפסילת המותב מלדון בהליך, ובצדה בקשה להארכת מועד להגשת סיכומיה. בבקשתה טענה המערערת, בין היתר, כי הגישה נגד המותב תלונה במשטרה בעניין החלטה "לכאורה פלילית [...] על משפט שלעולם לא אמרתי ולא ביקשתי מעולם". עוד העלתה המערערת השגות על החלטות שונות שנתן המותב, לרבות החלטה שבה נקבע כי אין מקום לברר במסגרת ההליך – שעניינו כאמור תביעה לשכר טרחה – את טענות המערערת בעניין התנהלותם של המשיבה וצדדים שלישיים. כמו כן טענה המערערת כי המותב "מתעלם מראיות" ואף התעלם מהתנהלות בעייתית של בא-כוחה לשעבר. ביום 21.2.2022 דחה המותב את הבקשה לפסילתו מבלי לבקש את תגובת המשיבה. בהחלטתו התמציתית ציין המותב כי עסקינן בבקשה חוזרת לפסילת שופט אשר הוגשה בהמשך לבקשה הקודמת מיום 24.6.2021, וכי "על [המערערת] לפעול בענין זה [כ]קבוע בחוק, חידוש ההליך שהגישה בבית המשפט העליון. ככל שלא תתקבל החלטה בנושא זה – על [המערערת] להגיש במועד הסיכומים מטעמה". להשלמת התמונה יצוין כי המערערת הגישה סיכומים מטעמה ביום 24.2.2022. כמו כן, בהמשך יום 24.2.2022 הגישה המערערת לבית המשפט קמא הודעה לפיה הגישה ערעור על החלטת הפסלות, והוסיפה והעלתה השגות שונות על התנהלותם של המשיבה ובא-כוחה ועל התנהלות המותב עצמו. מכאן הערעור שלפניי. המערערת, שכאמור אינה מיוצגת, מעלה השגות על החלטות שונות שהתקבלו בהליך – לרבות החלטות בעניינים ראייתיים וההחלטה בעניין תיקון הפרוטוקול, וכן החלטות שלטענת המערערת לא הומצאו לה כיאות. כמו כן טוענת המערערת כי המותב ציין בשלב מסוים כי "הוא אומר לקלדנית מה לרשום בפרוטוקול החקירה". המערערת מוסיפה ומפרטת נימוקים שונים שבגינם היא סבורה כי יש לדחות את תביעת המשיבה; בהקשר זה עומדת המערערת על טענותיה בעניין התנהלותם הבעייתית של בא-כוחה לשעבר, של המשיבה ושל בא-כוח המשיבה, ומוסיפה טענות בעניין התנהלותם של שופטים במחוז מרכז אשר, לטענת המערערת, טיפלו בעבר בעניינה. לגישתה, ההליך נושא הערעור דנן לוקה ב"חשש ניצול כח סמכות" וכן בזיופים ובמרמה, ומשכך ראוי לדחות את תביעת המשיבה ולמצער לפסול את המותב. דין הערעור להידחות. תחילה אציין כי הטענות שבערעור אשר מופנות כלפי המשיבה, בא-כוחה וצדדים שלישיים, כמו גם הטענות שבגינן סבורה המערערת כי יש לדחות את תביעת המשיבה נגדה – אינן רלוונטיות לשאלה שעומדת להכרעה, והיא – אם מתקיימת עילת פסלות ביחס למותב שדן בהליך. משכך, אין מקום לדון בטענות אלו במסגרת הערעור שלפניי. לגופו של עניין: המבחן לפסילת שופט מעוגן בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי נסיבות מעין אלו מתקיימות בענייננו. טענותיה של המערערת נגד המותב ממוקדות, רובן ככולן, בהשגות על החלטות דיוניות שניתנו ועל האופן שבו ניהל המותב את ההליך שלפניו. אולם, אין באמור בהחלטות אלו כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, והאפיק הראוי להעלאת טענותיה ה"ערעוריות" של המערערת אינו בבקשת פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 1192/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (5.5.2021)). כמו כן, חלק מהטענות שהעלתה המערערת בערעורה – ובפרט הטענה בעניין ההתבטאות הנטענת של המותב ביחס לפרוטוקול – לא הועלו בבקשת הפסלות, ומשלא ניתנה למותב הזדמנות להתייחס אליהן, אין מקום להידרש לטענות אלו לראשונה בשלב הערעור (ראו, למשל: עע"מ 1197/22 שטרק נ' מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, פסקה 8 (29.3.2022)). אוסיף כי נדבך משמעותי מטענות המערערת מתייחס לאירועים שהתרחשו לפני חודשים רבים, והמערערת לא הציגה נימוק כלשהו להשתהותה בהגשת בקשת פסלות בנושא. השיהוי שבו לוקה בקשת הפסלות מחזק, אפוא, את ההצדקה לדחיית הערעור דנן (ע"א 7359/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 11 (23.11.2021)). אף העובדה שהמערערת הגישה תלונה על המותב במשטרה, אין בה כדי להצדיק את פסילתו מלהמשיך ולדון בהליך (ראו והשוו: ע"א 7393/17 חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ, פסקה 4 והאסמכתאות שם (15.11.2017)). בשולי הדברים, אציין עם זאת כי הנמקת המותב בהחלטת הפסלות לוקה בחסר ואינה כוללת התייחסות לכל טענותיה של המערערת. ואולם, משבחנתי את טענות המערערת לגופן במסגרת הערעור שלפניי, שוכנעתי כי לא קם חשש כלשהו למשוא פנים מצד המותב, לא כל שכן חשש ממשי ולפיכך, אין די בהנמקה החסרה בהחלטת הפסלות כדי להצדיק, כשלעצמה, את קבלת הערעור (ראו והשוו: ע"א 6436/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 14 (29.11.2021)). הערעור נדחה, אפוא. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב בניסן התשפ"ב (‏13.4.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22016240_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il