לוסיה ויצדומיני נ. גאיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ

פסק-דין בתיק רע"א 1610/17 בבית המשפט העליון רע"א 1610/17 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט א' שהם המבקשים: 1. לוסיה ויצדומיני 2. סעיד כורשיד נ ג ד המשיבה: גאיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהפ"ב 44537-06-16, שניתן ביום 26.1.2017 על-ידי השופטת י' שבח. בשם המבקשים: עו"ד דוד מנע בשם המשיבה: עו"ד תמיר יחיא פסק-דין השופט י' דנציגר: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהפ"ב 44537-06-16, שניתן ביום 26.1.2017 על-ידי השופטת י' שבח. 1. המשיבה, גיאה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, חילקה לחבריה בשנת 2007 יחידות השתתפות אשר הוקצו לה כחלק מתהליך הקצאת יחידות לאגודות שיתופיות שהיו חברות בחברת "תנובה". המבקשים, חברים במשיבה, יצאו נגד אופן החלוקה והגישו נגדה תביעה. התביעה התבררה בהליך בוררות לפני עו"ד אייל סודאי (להלן: הבורר), וביום 27.7.2015 היא נדחתה. נקבע, כי התביעה לוקה בשיהוי שכן היא הוגשה למעלה מארבע שנים לאחר החלטת המשיבה בדבר החלוקה. עוד נקבע, כי לא עלה בידי המבקשים להוכיח קיפוח בהליך החלוקה. 2. המבקשים נקטו הליכים נגד פסק הבוררות. אחד מהם הוא בקשה לביטול פסק הבוררות שהוגשה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה נטען כי הבורר הפר את חובת הגילוי בכך שלא גילה בפתח הליך הבוררות את העובדה שבין השנים 2003-1990 הוא העניק למשיבה שירותים משפטיים. לטענת המבקשים, מדובר בנתון שהבורר היה חייב לגלותו מיוזמתו, ומאחר שלא עשה כן, יש לבטל את פסק הבוררות. עוד טענו המבקשים, כי גם המשיבה הפרה את חובת הגילוי כשלא גילתה מיוזמתה נתון זה. 3. בית המשפט המחוזי קבע כי "אין ספק שהיה על הבורר להציף בפני בעלי הדין את העובדה ש-13 שנה לפני הליך הבוררות העניק שירותים משפטיים למשיבה במהלך תקופה רבת שנים, בייחוד נוכח העובדה שבפתח הבוררות התבקש על-ידי המבקשים לפסול את עצמו נוכח היותו מייצג אגודות שיתופיות בסוגיות הדומות לזו המתבררת בין בעלי הדין לפניו... מדובר במידע שבמובהק מצופה מבורר לגלות". יחד עם זאת נקבע, כי חרף הפגם שנפל בהתנהלות הבורר, מחדלו לא מחייב בהכרח מתן סעד של ביטול פסק הבוררות. בהקשר זה נפסק, כי "אף שנפל פגם במחדלו של הבורר לגלות לצדדים כי 13 שנים לפני ניהול הבוררות ייצג את המשיבה, אני סבורה שמידת הפגם ומשמעותו בנסיבות העניין אינם מצדיקים את ביטול פסק הבוררות בדיעבד". בית המשפט המחוזי נימק, כי בנסיבות המקרה, לא קיים סיכוי ממשי שבורר אחר, או בית משפט אחר, היה מגיע לתוצאה שונה, וזאת בין היתר נוכח השיהוי הכבד שחל בהגשת התביעה והעובדה כי התביעה תוקפת "מעשה עשוי". כן הטעים בית המשפט, כי המבקשים מנועים מלטעון נגד החלטת המשיבה בשנת 2007, שכן הם לא השתתפו באסיפה שבה הוחלט על החלוקה, אף שידעו עליה. לבסוף הוטעם, כי ממילא קיים ספק אם עלה בידי המבקשים להוכיח את טענותיהם בדבר חלוקה בלתי הוגנת. יצוין, כי בית המשפט המחוזי דחה את הטענה שלפיה המשיבה הפרה את חובת הגילוי החלה עליה, וזאת בקבלתו את טענתה כי חבריה ויועציה המשפטיים התחלפו ברבות השנים, וכי הגורמים הרלבנטיים מטעמה נכון למועד הבוררות לא ידעו על כך שהבורר ייצג בעבר את המשיבה. 4. יוער, כי בית המשפט המחוזי לא התייחס לטענת המשיבה שלפיה הוא נעדר סמכות עניינית לדון בהליך. בהקשר זה, המשיבה טענה כי אין מקום לדון בטענות המבקשים כיוון שהנושא התברר זה מכבר במסגרת הליך קודם שהוגש על ידי המבקשים לפי 29ב לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות). בית המשפט ציין כי הוא אינו מוצא לנכון להתייחס לטענה, לנוכח תוצאת פסק דינו הדוחה את כלל את טענות המבקשים לגופן (להליך הקודם ראו: רע"ב 3803-10-15, השופטת י' שיצר). 5. בבקשת רשות הערעור שלפנַי שבים המבקשים על טענותיהם לעניין התנהלות הבורר והצורך לבטל את פסק הבוררות. המשיבה מצדה מתנגדת לבקשה, בטענה כי היא אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור, ואף אינה מגלה עילה לגופה. 6. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור וכן בתגובת המשיבה לה, אציע לחבריי לקבל את הבקשה ולדון בה כבערעור. כן אציע לחבריי לקבל את הערעור. 7. אמות המידה לבחינת ניגודי עניינים של בוררים, כמו גם חובות הגילוי המוטלות עליהם ועל צדדים להליך בוררות, נדונו ופורשו בהרחבה בפסיקה [ראו: רע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל (5.12.2010); רע"א 4839/15 מושקוביץ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (1.12.2015), (להלן: פרשת מושוקביץ); רע"א 3166/16 קופמן נ' קופמן (5.5.2016)]. בפסיקה צוין במפורש, פעם-אחר-פעם, כי חובת הגילוי החלה על כלל הגורמים המעורבים בהליך הבוררות "היא רחבה, 'אקטיבית, ומטילה חובת-עשייה'. הכלל הוא, בהקשר זה, ש"אם יש ספק - אין ספק", וככל שפרט מידע כלשהו נחזה להיות, ולו במידה מועטה, חיוני לגיבוש הסכמתו של הצד שכנגד, מוטב לו לצד המחזיק במידע, לגלותו מיוזמתו" [פרשת מושקוביץ, פסקה 15]. 8. בעניינו לא מתעוררת אמנם שאלה הלכתית חדשה בכל הנוגע לפסיקה הנ"ל. ואולם, חוששני שאין מנוס מלהתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שאחרת לא ייעשה הצדק עם המבקשים. לדידי, הפגם שנפל בהתנהלות הבורר הוא פגם ממשי היורד לשורשו של ההליך. הסעד המתאים לפגם זה הוא ביטולו של פסק הבוררות. על פי העובדות שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי, הבורר לא מסר מידע אודות כך שייצג את המשיבה במשך שנים רבות. הבורר לא גילה זאת, גם לאחר שבפתח הליך הבוררות הוא התבקש על-ידי המבקשים לפסול את עצמו. מדובר אפוא בהפרת חובת גילוי ברף החומרה הגבוה: גילוי נתונים אודות ייצוג קודם של צד להליך הוא צעד פשוט וטריוויאלי, אשר מתבקש מבחינה מקצועית. קשה להעלות על הדעת שנשתכחה מדעתו של בורר העובדה כי הוא ייצג בעבר, במשך שנים ארוכות, צד להליך שמתנהל לפניו. אף לא מדובר במידע הנמצא "בטווח האפור" - אדרבא, נתון זה הוא מסוג הנתונים הפשוטים, אשר מובן מאליו שיש לגלותם לצדדים בפתח הליך הבוררות. בנסיבות אלה, דעתי היא כי תוצאה המותירה את פסק הבוררות על כנו לא הולמת את חומרת הפגם. אשר על כן אציע לחבריי לקבל את הערעור, ולקבוע כי פסק הבוררות שבנדון יבוטל. זהו הסעד המתאים לפגם בענייננו. 9. יוער, כי לא נעלמה מעיני העובדה שבית המשפט המחוזי לא דן בטענת המשיבה בעניין סמכותו העניינית. בהקשר זה, אכן קיים ספק אם למבקשים עמדה מלכתחילה זכות להגיש בקשה לביטול לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, לאחר שבקשה שהגישו לבית המשפט לפי סעיף 29ב לחוק הבוררות התבררה לגופה בהליך קודם נפרד [ראו: רע"א 1242/15 מ. אדלר הנדסה בע"מ נ' קטן, פסקה 13 (12.4.2016)]. יחד עם זאת, עיינתי בפסק דינה של השופטת י' שיצר ברע"ב 3803-10-15. לא מצאתי כי קיימת בפסק דין זה התייחסות לסוגיית הפרת חובת הגילוי מצד הבורר. על כן, איני סבור כי נכון לנעול את הדלת בפני בחינת טענה משמעותית זו, ולפיכך דנתי בה לגופה. 10. למען הסר ספק, אין לראות באמור בפסק דין זה משום הבעת עמדה לגופו של הסכסוך. על פניו, מוצא אני טעם בטענות המשיבה לפיהן תביעת המבקשים הוגשה בשיהוי והיא תוקפת "מעשה עשוי". טעם ממשי יש גם בטענת המניעות שהועלתה. על כל פנים, וזהו העיקר, אף אם טענות אלה נכונות, אין בכך כדי לשנות את המסקנה כי ההליך שהתנהל בפני הבורר היה הליך לקוי, בשל הפרת חובת הגילוי מצדו, באופן שמצדיק לבטל את פסק הבוררות בדיעבד. למותר לציין כי כלל טענות המשיבה באשר לתביעה שמורות לה. 11. לצדדים זכויות לנקוט בכל הליך לפי הוראות פרק ו' לחוק הבוררות, בכפוף לדין. 12. נוכח האמור לעיל, אציע לחבריי לקבל את הערעור. המשיבה תישא בהוצאות לטובת המבקשים בסך 5,000 ש"ח. ש ו פ ט השופט ס' ג'ובראן: אני מסכים. ש ו פ ט השופט א' שהם: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' דנציגר. ניתן היום, ‏ג' בסיון התשע"ז (‏28.5.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17016100_W04.doc מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il