פסק-דין בתיק ע"א 1603/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1603/16 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שהם המערערים: 1. פרופ' שמעון שטראוס 2. ג'ניה שטראוס נ ג ד המשיבים: 1. ירון נאור 2. יניב נאור ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 41995-10-10 שניתן ביום 13.1.2016 על ידי כב' השופט ח' טובי תאריך הישיבה: א' בתמוז התשע"ז (25.6.2017) בשם המערערים: עו"ד יצחק פרוינד; עו"ד דוד כהן בשם המשיבים: עו"ד יואב פרוכטמן; עו"ד דוד פאר פסק-דין 1. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת לגבי פרשנות הסכם שיתוף במקרקעין. ההסכם נעשה בשנת 1986 בין בעל המגרש לבין המערערים, שרכשו מבעל המגרש שטח של 1000 מ"ר מתוך שטח של 5000 מ"ר, והקימו עליו בית בשטח של 300 מ"ר. המשיבים רכשו מבעל המגרש בשנת 2008 את יתרת השטח (4000 מ"ר). הנפקות של המחלוקת היא אם המערערים הם הזכאים לבנות בשטחם יחידת דיור נוספת בשטח של 300 מ"ר (ובסה"כ 2 יחידות דיור על שטח של 1000 מ"ר), או שהמשיבים הם הזכאים לכך (ובסה"כ 2 יחידות דיור על שטח של 4000 מ"ר). 2. בית משפט קמא בחן את הסכם השיתוף, על פי תכליתו, לשונו, הגיונם של דברים והתנהגות המערערים לאורך השנים ופסק כי יש לפרש את ההסכם לשיטתם של המשיבים. על מסקנה זו של בית משפט קמא, נסב הערעור דכאן. 3. לאחר ששמענו טיעוני הצדדים ועיינו בחומר שבפנינו, איננו רואים מקום להתערבות בפסק דינו של בית משפט קמא ואנו מאמצים אותו מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. 4. למעלה מן הצורך, ובהיבט של פרשנות ההסכם, נציין כי קשה להלום כי בעל המגרש – אשר בעת חתימת הסכם השיתוף שייר לעצמו שטח של 4 דונם מתוך 5 דונם – ויתר על זכויות בניה עתידיות ביתרת השטח שנותרה בבעלותו. לטעמנו, פרשנות זו לא רק שאינה עולה בקנה אחד עם הגיונם של דברים, אלא גם אינה מתיישבת עם הוראות הסכם השיתוף, המתייחס במפורש לזכויות בניה עתידיות. 5. אשר על כן, הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 25,000 ש"ח. ניתן היום, ‏א' בתמוז התשע"ז (‏25.6.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16016030_E06.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il