מוחמד דראושה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 160/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 160/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין המערער: מוחמד דראושה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב-ת"פ 1115/04 מיום 25.11.2004 שניתן על ידי כבוד השופט ח' גלפז תאריך הישיבה: כ"א בתמוז התשס"ה (28.07.05) בשם המערער: עו"ד אריה ליכט בשם המשיבה: עו"ד גלי פילובסקי בשם שירות המבחן: גב' אדוה פרוויד פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. כתב האישום המקורי נגד המערער תוקן, ויוחסו לו עבירות של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, מספר מקרים של איומים והיזק בזדון. ב-14.9.2004 הודיעו הצדדים לבית המשפט על הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן ויורשע על פיו. יתקבל תסקיר - ואם התסקיר יהיה חיובי כך שיעלה ממנו שהנאשם מודה במיוחס לו, מביע חרטה ותהיה המלצה לדרך של טיפול ושיקום, תהיה המאשימה מוכנה לאמץ את המלצות התסקיר, ובעיקר אם יומלץ על מבחן טהור. בית המשפט הקל, בהסכמת המאשימה, בתנאי מעצר הבית, כך שהמערער יוכל לעבוד. 2. נראה היה שהמערער יכול היה להיחלץ מהאישום, שאינו קל, בלא מאסר, ואפילו בלא מאסר בעבודות שירות. ואולם, המערער מעל באימון שניתן בו. 3. שבועיים לאחר שהצדדים הודיעו על ההסדר האמור, ב-30.9.2004, הגיע המערער לבית המתלוננת למרות הוראה חוקית שאסרה עליו לעשות כן, ואיים עליה. הוא אמר לה "תדעי לך שאני אחזור הביתה, אני יש לי קוצים"; ב-1.11.2004 התקשר המערער למקום עבודתה של המתלוננת מספר פעמים, ובאחרונה איים עליה ועל אחיה ואמר כי "אני רק גומר את התיק הזה ואחר כך אני יודע איך להתייחס אליך, אני אטפל באחיך חאלד". עוד אמר המערער כי יחתוך את אחיה של המתלוננת לשני חלקים וזאת בכוונה להפחידה ולהקניטה. בגין מעשים אלה הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בו הואשם בשתי עבירות של איומים ובשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית. 4. בתסקיר מיום 24.10.2004 נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית, התסקיר אינו חיובי כלל ועיקר. קצינת המבחן הביעה חשש להישנות מקרים דומים בעתיד היא לא ידעה מה ניבאה. ב-3.11.2004 דיווח שירות המבחן על מעצרו של המשיב בעקבות העבירה אותה עבר כאמור ב-1.11.2004. 5. בסופו של דבר צורף תיק בית משפט השלום בגין העבירות הנוספות להליך נשוא הערעור. הוטלו על המערער בגין כל העבירות נשוא כתב האישום המקורי והעבירות שצורפו שלוש שנות מאסר בפועל, ושנת מאסר על תנאי, וכן חויב לפצות את המתלוננת בסך 10,000 ש"ח. 6. סניגורו של המערער קובל על הפער שבין "מבחן טהור" לעונש שהוטל על המערער. בסופו של יום. הוא מבקש להקל בעונשו. 7. דין הערעור להידחות. אכן, יש פער בין ההצעה למבחן טהור לעונש שהוטל על המערער. ואולם – ההסכמה למבחן טהור היתה מותנית בתסקיר חיובי, וכאמור, התסקיר היה שלילי, והמערער עבר עבירות נוספות. 8. זאת ועוד: העונש שהוטל על המערער אינו אך בגין העבירה נשוא כתב האישום המקורי, אלא גם בגין כתב האישום המצורף. שנית, והוא עיקר, המעשים נשוא כתב האישום הנוסף מצביעים על כך שנשקפת מן המערער סכנה. אין מקום להקל בעונשו. 9. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"א תמוז, תשס"ה (28.7.2005). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05001600_C02.docעע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il