מדינת ישראל נ. ויקטור טייב

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 160/00 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט ע' ר' זועבי כבוד השופט א' ריבלין המערערת: מדינת ישראל נגד המשיב: ויקטור טייב ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.11.99 בת"פ 195/96 שניתן על-ידי כבוד השופטת ש' שטמר תאריך הישיבה: ט' באדר א' תש"ס (15.2.2000) בשם המערערת: עו"ד תמר בורנשטיין בשם המשיב: עו"ד רם סימיס פסק-דין השופטת ד' דורנר: המשיב הועמד לדין בבית-המשפט המחוזי בחיפה בגין עבירה של הריגה. על-פי כתב-האישום נהג המשיב במשאית, שאליה היתה מחוברת מיכלית נגררת, וגרם למותו של אדם ולפציעתם של שלושה אחרים. המשיב זוכה מעבירה זו, אך הורשע בעבירות אחרות - גרם מוות ברשלנות, נהיגה במהירות בלתי-סבירה ואי-האטה, סטיה מנתיב נסיעה ונסיעה משמאל לקו הפרדה רצוף. כאמור בפסק-הדין, הגיע המשיב במהירות גבוהה מידי לעקומה שנמצאה בתחילתה של ירידה, ומשחש כי הרכב מאיץ, ניסה להאט את מהירותו. אופן ההאטה לא היה נכון, המיכלית הנגררת סטתה למסלול הנגדי, והתנגשה במכונית שבה נסעו הנפגעים. בית-המשפט המחוזי הטעים בגזר-דינו, כי התרשלות המשיב לא הייתה חמורה, וכי כתוצאה מהתאונה איבד המשיב מקום פרנסה, ולא יוכל עוד לעסוק במקצועו כנהג משאית. בהתחשב גם בנסיבותיו המשפחתיות והאישיות של המערער, נמנע בית-המשפט מלשלוח אותו לכלא, וגזר עליו שישה חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות, וכן 12 חודשי מאסר על-תנאי, פסילה מנהיגה במשאית או ברכב כבד למשך שבע שנים, ופסילה מנהיגה ברכב מכל סוג שהוא למשך ארבע שנים. המדינה הגישה ערעור על קולת העונש, בגדרה ביקשה להטיל על המשיב עונש מאסר משמעותי, ולפסול אותו מנהיגה לתקופה ממושכת. לטענתה, יש לראות את רשלנותו של המשיב כחמורה, וזאת לנוכח הרכב הכבד בו נהג, וכן לנוכח התוצאה הקשה שנגרמה בשל התנהגותו. המדינה אף הגישה שורה של פסקי-דין, בהם נגזרו על נהגים, אשר גרמו לתאונות-דרכים קטלניות בנסיבות דומות, עונשי מאסר בפועל לתקופות של בין שישה חודשים לשנה, ורישיונם נפסל לתקופה של חמש שנים בממוצע. אכן, כל רשלנות בנהיגה ברכב כבד, כשלעצמה, היא חמורה. שכן, זהו כלי קטלני, שפגיעתו עלולה לגרום לתוצאות קשות ביותר, והוא מחייב את הנוהגים בו לנהוג ברמה מקצועית גבוהה ובזהירות מיוחדת. עם זאת, יש להתחשב, כמובן, בנסיבותיו של כל מקרה באופן אינדיבידואלי. במקרה שלפנינו, נמשך המשפט, בשל סיבות שלא היו תלויות במשיב, תקופה ממושכת, ומאז התאונה חלפו כארבע שנים. המשיב עצמו חווה טראומה קשה, איבד, כפי שציין בית-המשפט המחוזי, את מקור פרנסתו, ונאלץ להחליף מקצוע. הוא הצהיר בפני בית-המשפט המחוזי, וחזר והצהיר בפנינו, כי לא ינהג עוד ברכב כבד. פסילת נהג רשלן מנהיגה היא העונש האפקטיבי ביותר. אשר-על-כן, החלטנו לקבל את הערעור באופן חלקי, ולפסול את המשיב מנהיגה במשאית או בכל רכב כבד אחר לצמיתות. שאר חלקי גזר-הדין יעמדו בעינם. למען הסר ספק, אנו קובעים כי הפסילה מנהיגה ברכב כלשהו, תחילתה בתאריך 1.4.97, היום בו הפקיד המשיב את רשיונו במשרד הרישוי. המשיב יתייצב לביצוע עבודות-שירות בתאריך 20.2.2000. ניתן היום, ט' באדר א' תש"ס (15.2.2000). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00001600.L04