יש-גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ נ. גדיש קרנות גמולים בע"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1596/96 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט מ' אילן המערערים: 1. יש-גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ 2. צבי סבו 3. אברהם כהן 4. דוד בן עמי נגד המשיבים: 1. גדיש קרנות גמולים בע"מ 2. תאוצה קופת גמל לתגמולים בע"מ 3. דינמית קופת תגמולים בע"מ 4. צוק אמיטאל יש-גד (1989) בע"מ 5. יש-גד חברה לבניה בע"מ 6. יש-גד חברה לבניין והשקעות (1991) בע"מ 7. אוליצקי כריה (1990) בע"מ 8. אוליצקי עבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ 9. לוינשל ציוד הנדסי בע"מ 10. גיל ליסאי ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 16.1.96 בה"פ 1165/95 שניתן על ידי כבוד השופט ד"ר ג' קלינג תאריך הישיבה: כ"ה בתשרי תשנ"ט (15.10.98) בשם המערערת 1: עו"ד חיים אינדיג בשם המערערים 4-2: עו"ד אבי מרום בשם המשיבים 3-1: עו"ד יורם סמואל ועו"ד אביבית יוספי בשם המשיבים 9-7: עו"ד עופר דורון פ ס ק - ד י ן בית המשפט המחוזי קבע כי קיים חשש ממשי לקיפוח המיעוט בחברה המערערת. על כן החליט, בגדר סמכותו לפי סעיף 235 לפקודת החברות, למנות חוקר, עליו הוטל לבדוק ולקבוע אם לחשש האמור אכן יש בסיס איתן. מימצאיו של בית המשפט המחוזי הצדיקו, לדעתנו, מינוי חוקר. כן לא מצאנו יסוד לקבל את השגותיהם המשפטיות של המערערים, על עצם סמכותו של בית המשפט לפעול בדרך האמורה במסגרת סעיף 235 הנ"ל או על התקיימות התנאים להפעלת הסמכות האמורה. יותר רצינית לכאורה היא השגת המערערים על החלטת בית המשפט לאסור על החברה, עד לסיומה של החקירה, פעולות החורגות ממהלך עסקיה הרגילים. אך נחה דעתנו כי בנסיבותיו של העניין הנדון אין עילה להתערבותנו גם בחלק זה של פסק הדין. ברי לנו, כי עיקר מטרתו של צו המניעה האמור היה למנוע מן החברה את הוצאתה לפועל של העיסקה נשוא החוזה מיום 17.5.95, בין החברה והמשיבה 4 לבין המשיבות 7, 8 ו9-, באשר עיסקה זו, כפי שנוכח בית המשפט, היוותה אחד מרכיביו העיקריים של הקיפוח שהמשיבות 3-1 הלינו עליו בתביעתן. כן ברי, כי צו המניעה שניתן על-ידי בית המשפט אינו ראוי להתפרש כמונע מן החברה לפנות לבית המשפט, בכל מקרה דרוש, בבקשה להתיר לחברה לפעול גם בעניין החורג ממהלך עסקיה הרגילים. יתרה מזאת, כפי שהוברר לנו מטיעוניהם המשלימים של הפרקליטים, העיסקה עם המשיבות 7, 8 ו9- שוב אינה עומדת על הפרק, ועיקר עניינה של המערערת, שנקלעה לקשיים, הוא לסיים בהצלחה הליך של הסדר עם נושיה, בעזרת משקיע המוכן לסייע לה להשתקם. מהלך זה, שגם המשיבות 3-1 תומכות בו, סופו לבוא לפני בית המשפט המחוזי לאישור, ואם יאושר יתעורר בוודאי צורך לחזור וליתן הוראות חדשות בנושא צו המניעה. המסקנה העולה מן האמור היא כי דין הערעור ביחס לנושאים אלה להידחות. דא עקא שהחוקר שמונה על-ידי בית המשפט (רואה החשבון גד פניני), אשר התחיל במלאכתו, חדל בשלב מסוים מהשלמתה. בית המשפט המחוזי הטיל על המשיבות 3-1 לשאת, עד להחלטה סופית, במימון הוצאות החקירה. המשיבות עשו כן עד לשלב מסוים. כשנוכחו שהנטל כבד הודיעו לחוקר כי אינן מוכנות עוד לשאת בשכרו ובהוצאותיו; ובעקבות הודעה זו הפסיק את פעולות החקירה. בא-כוח המשיבות 3-1 לא היה מוכן להתחייב בשם שולחותיו שהן תסכמנה להוסיף ולממן את עלות החקירה; ואילו בא כוח המערערת מלין על קביעת השופט המלומד כי, בסופו של דבר, יוטל על החברה לשאת בהוצאות. נראה לנו כי נושא השלמת החקירה, והשאלות הקשורות בכיסוי הוצאותיה, טעונים בירור נוסף לפני בית המשפט המחוזי, שיוכל - מטעם הדברים - להתחשב גם בשינויים שחלו מאז מתן פסק-דינו. לצורך זה יוחזר ההליך להשלמה לבית המשפט המחוזי. המערערים 4-1 יחדיו יישאו בתשלום שכר טרחת עורך-דין למשיבות 3-1 ביחד בסך 15,000 ש"ח. המשיבות 9-7 תישאנה בהוצאותיהן. ניתן היום כ"ה בתשרי תשנ"ט (15.10.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015960.F05