פלוני נ. פרקליטות מדינה

החלטה בתיק בג"ץ 1594/18 בבית המשפט העליון בג"ץ 1594/18 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותר: פלוני נ ג ד המשיבה: פרקליטות מדינה עתירה למתן צו על תנאי העותר: בעצמו בשם המדינה: עו"ד דניאל מארקס פסק דין השופט י' אלרון: 1. העתירה שלפנינו, עניינה בקשת העותר להורות למשיבה לשנות את עילת סגירת תיק החקירה נגדו מ"העדר ראיות מספיקות" ל"העדר אשמה". 2. העותר, אשר שמו נאסר לפרסום בהחלטתי מיום 25.2.2018, הינו עורך דין ובעלים של חברת כוח אדם. 3. ביום 8.2.2017 הוגשה נגד העותר תלונה על ידי המתלוננת, ילידת 1998, בעקבותיה נחקר תחת אזהרה בחשד לביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות בגין בילוש או הטרדה אחרת; מעשה מגונה בקטין מעל גיל 14 תוך ניצולו; ועבירת איומים. 4. עם סיום החקירה, הועבר תיק החקירה לפרקליטות המחוז, וביום 9.8.2018 הוחלט על סגירת התיק בשל היעדר ראיות מספיקות להעמדה לדין. 5. ביום 23.11.2017 הגיש העותר לפרקליטות המחוז ערר על החלטה זו, אשר במהותו מהווה בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה, מ"היעדר ראיות" ל"חוסר אשמה", בהתאם להוראות סעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי). 6. ביום 24.1.2018 נמסרה החלטת פרקליטות המחוז לעותר לפיה "לאחר עיון מחודש בתיק החקירה [...] הוחלט להותיר את עילת הסגירה "היעדר ראיות מספיקות"". עוד צויין בהחלטה כי – "בתיק החקירה ראיות בדמות חקירת המתלוננת לצד עדויות שנגבו ואשר תומכות בדבריה [...] במצב דברים זה ובכור ההיתוך של מבחן הראיות המנהליות, הרי שיש בתיק החקירה ראיות שאדם סביר היה סומך עליהן כדי לקבוע שקיים סיכוי שאינו נמוך שהעבירות בוצעו על ידך במכלול הנסיבות". 7. על החלטה זו הוגשה העתירה שבפנינו, במסגרתה טוען העותר כי ההחלטה שלא לשנות את עילת סגירת תיק החקירה בעניינו היא "בלתי סבירה ופוגענית ביותר", שכן לשיטתו, החשדות נגדו התבססו על תלונת שווא, ומבלי שיהיה כל בסיס להעמדתו לדין. 8. העותר מוסיף וטוען כי מרבית הראיות עליהן נסמך תיק החקירה בעניינו הינן "בלתי קבילות ו/או בעלות משקל אפסי", ומשכך נטען כי שיקול הדעת שהפעילה המשיבה בעת בחינת הראיות וקבלת ההחלטה על עילת סגירת תיק החקירה נגדו "לוקה בחוסר סבירות". 9. עוד טוען העותר כי שיקול הדעת הלקוי, לטענתו, בהחלטה על עילת סגירת תיק החקירה נגדו פוגע בשמו הטוב ובזכויותיו לפרטיות ולחופש העיסוק. 10. בתגובתה המקדמית, טוענת המשיבה כי יש למחוק את העתירה, זאת בשל קיומו של סעד חלופי בעניינו של העותר, הגשת ערר על ההחלטה מיום 24.1.2018 שלא לשנות את עילת סגירת התיק. 11. המשיבה מדגישה כי הגם שהוראות החוק אינן מקנות לחשוד זכות ערר על החלטה בבקשה לשינוי עילת הסגירה, הרי שמדיניות המשיבה היא לאפשר הגשת ערר על החלטה כאמור. בהקשר זה, מציינת המשיבה כי היא "נכונה לראות את מניין 60 הימים העומדים לרשות העותר לצורך הגשת הערר כמתחיל מיום מתן החלטת בית המשפט בעתירה דנן". 12. דין העתירה להימחק מחמת אי מיצוי הליכים וקיומו של סעד חלופי. 13. בענייננו, לעותר עומד סעד חלופי בדמות הגשת ערר על ההחלטה שלא לשנות את עילת סגירת תיק החקירה בעניינו. הגם שהגשת הערר אינה מעוגנת בחוק סדר הדין הפלילי, הרי שמדובר בנוהג ידוע ומוכר, והנחיות להגשת ערר כאמור, בין היתר באשר למועד ואופן הגשתו, מפורטות באתר האינטרנט של משרד המשפטים. 14. נוכח האמור, העתירה נמחקת. יובהר, כי העותר יוכל לשוב ולפנות לבית משפט זה על מנת לקבל את הסעד המבוקש על ידו, ככל שימוצה הליך הערר, וכל טענותיו בעניין זה תשמרנה לו. ניתן היום, ‏ב' בסיון התשע"ח (‏16.5.2018). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18015940_J03.doc אש + עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il