מנשה לוי נ. פקיד השומה ירושלים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1593/98 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המערער: מנשה לוי נגד המשיב: פקיד השומה ירושלים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.3.98 בעמ"ה 6/92 שניתן על ידי כבוד השופט ש' ברנר תאריך הישיבה: ל' בתשרי התשס"א (29.10.2000) בשם המערער: עו"ד יוסי דולן בשם המשיב: עו"ד יריב אבן-חיים פסק-דין שר האוצר מינה את מר לבנטל, מפקח ארצי, כסגן נציב לעניין הפעלת סמכויות הנציב וסגנו לפי סעיף 147(א) לפקודת מס הכנסה. מר לבנטל הוציא צו כאמור, בו מינה את מר יצחק כהן לשקול הוצאת שומה חדשה ולהוציאה. מר יצחק כהן, הוא מפקח בפקיד השומה ירושלים. המפקח בדק והוציא שומה חדשה, תחת השומה העצמית של המערער. בפנינו הועלו שתי טענות. האחת, כי אין למנות (לפי סעיף 229 לפקודת מס הכנסה) סגן נציב לצורך סעיף 147 לפקודה בלבד; השניה, כי השומה החדשה שהוצאה, הוצאה מעבר לזמן הקבוע בסעיף 147 לפקודה. דינן של שתי טענות אלה להידחות. אשר לטענה הראשונה, הננו סבורים כי היעילות המינהלית מאפשרת מינוי של סגן נציב לצורך עניין פלוני או סעיף אלמוני. מינויו של מר לבנטל הוא איפוא כדין. נוסיף, כי לא מצאנו כל פגם בהחלטתו של מר לבנטל, לפיה השומה החדשה תוצא על ידי מר כהן. לא מצאנו בסיס עובדתי לטענה כי בפועל הוצאה השומה החדשה על ידי מר גורי, שהוציא את השומה המקורית, ולו מן הטעם שהשומה המקורית היתה שומה עצמית. מטעם זה, אין לנו צורך לדון בשאלה, אם מר לבנטל רשאי הוא, בגדרי הצו, להוציא על פי סעיף 147(א) לפקודה, ולהסמיך בעניין השומה את פקיד השומה שטיפל בעניין. נראה לנו, כי אין לקבוע בעניין זה מסמרות, והדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. אשר לטענה השניה, נימוקי השומה (החדשה) הוצאו במועד. אמת, הצו הסופי ניתן לאחר המועד, אך שוכנענו כי אין בו אלא סיכום אריטמטי של הנתונים שהיו בנימוקי השומה. בנסיבות אלה, די בכך שנימוקי השומה הוצאו במועדם. התוצאה היא כי הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיב בסכום כולל של 10,000 ש"ח. ניתן היום, ל' בתשרי התשס"א (29.10.2000), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98015930.A05/דז/