בג"ץ 1587-07
טרם נותח
אברהם חרובי נ. מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע''מ
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 1587/07
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1587/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
אברהם חרובי
נ ג ד
המשיבים:
1. מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע''מ
2. מינה חרובי
3. מדינת ישראל -אגף מס הכנסה
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיב 1:
עו"ד אורן מילדוורט
בשם המשיבה 3:
עו"ד שגית שדה עטיה
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן:
עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותר, כי נבטל את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, בתיק ע"ע 53/06 מיום 4.1.2007, אשר דחה את ערעורו על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו, בתיק ע"ב 5392/01 מיום 24.11.2005.
העותר מתאר בעתירתו, כי הגיש לבית הדין האזורי לעבודה תביעה כנגד המשיבה 1 – חברת "מבטחים" (להלן: מבטחים), המשיבה 2 – אשתו בנפרד (להלן: האשה), וכנגד המשיבה 3 – מדינת ישראל, אגף מס הכנסה. במסגרת תביעתו טען העותר כי מבטחים מעבירה כספים לאשתו, תוך העברת סכום שאינו מגיע לה על פי הסכם הגירושין ביניהם (להלן: הסכם הגירושין) ותוך גביית מס שלא כדין.
ביום 24.11.2005 דחה בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו את תביעתו של העותר, בקובעו כי העברת הכספים על ידי מבטחים נעשית בהתאם להסכם הגירושין בין העותר לאשתו וכי ניכוי המס נעשה בהתאם לדין.
כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, ערער העותר לבית הדין הארצי לעבודה, בטענו כי קביעותיו של בית הדין האזורי נוגדות את האמור בהסכם הגירושין.
ביום 4.1.2007 דחה בית הדין הארצי את הערעור, בקובעו כי מבטחים לא טעתה כאשר חישבה את המגיע לאישה לפי עקרונות הפנסיה המקובלים, וכי ככל שהצדדים רצו בהסכם הגירושין לחרוג מן השיטה המקובלת, היה עליהם לקבוע הוראות מיוחדות ובמפורש, וזאת לא נעשה. כן קיבל בית הדין הארצי את מסקנתו של בית הדין האזורי בדבר דרך ניכוי המס.
או אז הגיש העותר את העתירה שבפנינו, בה טען כי שגה בית הדין הארצי לעבודה, משקיבל את קביעותיו של בית הדין האזורי, לפיהן העברת הכספים נעשית בהתאם לחוזה הגירושין וכי ניכוי המס נעשה כדין.
בתגובתן לעתירה, טוענות המשיבות 1 ו-2 כי אין מקום להתערבותו של בית משפט זה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, ומבקשות לדחות את העתירה על הסף ולחייב את העותר בתשלום הוצאות. המשיבה 3 הבהירה כי אין היא צד להתדיינות וביקשה להימחק מן העתירה.
דין העתירה להידחות על הסף.
כידוע, הלכה היא, כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו מתערב בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, אלא במקרים חריגים, כאשר פסק הדין לוקה בטעות משפטית מהותית, שהצדק מחייב את תיקונה (ראו בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ (1) 673, 693 (1986); בג"ץ 5618/01 יצחק צויזנר נ' בית-הדין הארצי לעבודה, (לא פורסם)(2001); בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל – ועד כבאים ואח' נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז (6) 810)(2003)).
בענייננו, אין מדובר בשאלה משפטית בעלת השלכה כללית או במקרה חריג. מדובר במחלוקת בעניין נקודתי, אשר אינה מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה, אשר אושרה על כל נדבכיה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, לפיה לא נפל כל פגם בהעברת הכסף על ידי מבטחים, הינה קביעה הנמצאת היטב בתחום סמכותו ומומחיותו של בית הדין האזורי ומשכך, איני רואה כל מקום להתערב בה.
אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, כ"א באלול התשס"ז (4.9.2007).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07015870_H06.doc /צש
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il