אברמשבילי גיבי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1584/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1584/02 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' ביניש המערער: גיבי אברמשבילי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 15.1.02 בת"פ 247/00 שניתן על-ידי כבוד השופט י' דר תאריך הישיבה: כ"ב בכסלו תשס"ג (27.11.02) בשם המערער: עו"ד ו' מזרחי, עו"ד א' נסייר בשם המשיבה: עו"ד א' מור-אל בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ג' באומץ פסק-דין המערער הסיע במכוניתו את אחיו וגיסתו. במהלך הנסיעה פגעה המכונית בשוליים הגבוהים של אי תנועה. כתוצאה מן התאונה נספתה גיסתו של המערער, ואילו הוא עצמו ואחיו נפצעו. בעקבות החקירה הואשם המערער בעבירת הריגה וכן בנהיגה בזמן שכרות. המערער כפר באחריותו לעבירות הללו ולאחר שמיעת ראיות פסק בית המשפט המחוזי לזכותו משתי העבירות האמורות, אך הרשיעו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ובסטייה מנתיב נסיעתו. בית המשפט המחוזי גזר על המערער שנתיים מאסר, מתוכן שנה לריצוי בפועל ושנה מאסר על-תנאי. כן נפסל המערער לנהיגת כלי-רכב למשך עשר שנים והוטל עליו קנס כספי. הערעור שלפנינו הוגבל לחומרת עונש המאסר הממשי. טענות הסניגור התמקדו בשבר האישי והנפשי הקשה אליו נקלע המערער בעקבות האירוע הטראגי, שבו גרם במו-ידיו למות גיסתו, אישה צעירה ואם אחיינו הקטין של המערער. בין היתר צוין, ולכך הובאו נתונים בדוקים, הגיע המערער לידי כך שבמצוקתו הקשה ניסה לבצע מעשה אובדני. על רקע התרשמותנו מנסיבותיו המיוחדות של המקרה ביקשנו לקבל, בטרם נכריע בערעור, תסקיר מבחן על המערער. מן התסקיר המקיף שהוגש לנו עולה, כי המערער מבטא תחושות של כאב ואשם על מעורבותו בגרימת מותה של גיסתו. התרשמות קצינת המבחן היא, כי המערער – אדם נורמטיווי – סובל ממצב פוסט טראומטי הדורש התייחסות טיפולית מיידית. על רקע הערכה זו המליצה להמיר את עונש המאסר שהושת על המערער בשישה חודשי מאסר בעבודות שירות ולהעמידו בפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנה וחצי, שבמהלכה ייזקק לטיפול קבוצתי. כן הוטעם בתסקיר, כי מאסרו לעת הזאת יגרום לרגרסיה במצבו הנפשי ואף בתיפקודו. חזרנו ושמענו את טענות הפרקליטים. באת-כוח המדינה עשתה כמיטב יכולתה לשכנענו כי בנסיבות העניין, וחרף הערכתו של שירות המבחן, מן הדין לקיים בעינו את גזר-דינו של בית המשפט המחוזי. בין היתר הטעימה כי בהטלת מאסר בפועל יש לא רק משום גמול ראוי למערער, שקיפד חיי אדם בנהיגה רשלנית, אלא גם משום גילוי הבנה לצרכיה של משפחת המנוחה שנספתה בתאונה. לא התעלמנו מחומרת העבירה ומתוצאתה הקטלנית. כן מודעים אנו לאובדן הקשה שנגרם למשפחתה של המנוחה, שאין לו תמורה ואין לו מרפא. עונש המאסר שגזר בית המשפט המחוזי על המערער הולם היטב נסיבות אלו, ואלמלא הועמדנו על ההשפעה החמורה שיש לתוצאות התאונה על מצבו הנפשי של המערער עצמו, לא היינו רואים מקום להתערב בו. עם זאת נראה לנו, כי לאור הערכתו של שירות המבחן יש לנהוג במקרהו של המערער כביוצא-מן-הכלל. התוצאה היא שהערעור מתקבל ותחת עונש המאסר הממשי שהוטל על המערער על-ידי בית המשפט המחוזי הננו גוזרים על המערער שישה חודשי מאסר, שאם יימצא מתאים לכך יוכל לרצותם בעבודת שירות. בהסכמת המערער הננו מורים להעמידו בפיקוחו של שירות המבחן למשך שמונה-עשר חודשים שתחילתם מהיום ושבמהלכם ייזקק לטיפול במסגרת קבוצתית על-פי הנחיית שירות המבחן. הממונה על עבודות שירות יגיש לנו, תוך 30 ימים מהיום, חוות דעת על המערער ועם הגשתה תחזיר המזכירות את התיק אלינו למתן החלטה משלימה. יתר חלקי גזר-הדין, ובכללם העונש של שנת מאסר על-תנאי, נותרים על כנם. ניתן היום, כ"ב בכסלו תשס"ג (27.11.02). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 02015840_F07.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il /עכ.