פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 1575/18

פלוני נ. מדינת ישאל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ניסיון גניבת רכב והסעת שוהים בלתי חוקיים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/11/2018 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 1575/18 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות תעבורה ורכוש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ניסיון גניבת רכב והסעת שוהים בלתי חוקיים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 1575/18

פלוני נ. מדינת ישאל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ניסיון גניבת רכב והסעת שוהים בלתי חוקיים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ניסיון גניבת רכב והסעת שוהים בלתי חוקיים, לאחר מרדף משטרתי שכלל נהיגה פרועה ותאונה. הוא נידון ל-42 חודשי מאסר. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי יש להפחית את עונשו בשל פער בינו לבין נאשם אחר בפרשה שקיבל עונש קל יותר. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי העונש סביר וכי קיימת הבחנה עובדתית מוצדקת בין המערער (הנהג) לבין הנאשם השני (שלא נהג, היה צעיר יותר וללא עבר פלילי).

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים י' עמית, ד' מינץ, י' וילנר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שהושת על המערער ראוי ואינו מצדיק התערבות.
  • קיימת הבחנה ברורה בין המערער לבין הנאשם השני: המערער נהג ברכב, בעוד הנאשם השני היה צעיר יותר, הורשע בהסדר טיעון סגור, ולא היו לו הרשעות קודמות.
טיעוני ההגנה
  • קיימת אי-אחידות בענישה ביחס לנאשם השני בתיק, שנדון ל-22 חודשי מאסר בלבד לעומת 42 חודשים שנגזרו על המערער.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בעבירות המיוחסות לו
  • עברו הפלילי של המערער (הסתבכות קודמת בעבירות רכוש)

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 35430-03-17
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר שבע

תגיות נושא

  • סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
  • גניבת רכב
  • שוהים בלתי חוקיים
  • אחידות הענישה

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
0
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 1575/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1575/18 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"פ 35430-03-17 מיום 21.1.2018 שניתן על ידי כב' השופטת גילת שלו תאריך הישיבה: ל' בחשון התשע"ט (8.11.2018) בשם המערער: עו"ד יוסי לין בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד מריה ציבלין הגב' ברכה וייס פסק-דין 1. במהלך ניסיון התפרצות וגניבת רכב נמלטו המערער, נאשם נוסף ועוד שני שוהים בלתי חוקיים נוספים מהמשטרה, והתפתח מרדף במהלכו נהג המערער ברכב במהירות, תוך שהוא חוצה רמזור באור אדום, ובשלב מסוים של המרדף התנגש ברכב אחר שיושביו נזקקו לטיפול. הרכב בו נהג המערער הסתחרר ופגע במעקה הבטיחות ואז חולצו המערער והאחרים מהרכב ונעצרו. בגין כך הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), עבירה של נסיון גניבת רכב לפי סעיף 413ב בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; כמו גם הסעה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. 2. בית המשפט קמא השית על המערער, בין היתר, עונש מאסר של 42 חודשים ועל כך נסב הערעור שלפנינו. המערער הטיל יהבו על הפער בענישה בינו לבין הנאשם 2, שנדון ל- 22 חודשי מאסר בפועל. 3. דין הערעור להידחות. העונש שהושת על המערער, כשלעצמו, אינו מצדיק התערבות. מה עוד שהמערער נדון בשנת 2013 בגין מספר עבירות רכוש הקשורות להתפרצות לרכב (הגם שנוכח גילו הצעיר ההליך הסתיים ללא הרשעה), כך שאין זו הסתבכותו הראשונה. בית המשפט קמא היה מודע לפער בין העונש שהושת על המערער לבין העונש שהושת על הנאשם השני וההבחנות שעשה בפסק-דינו מקובלות עלינו: כך, המערער הוא שנהג ברכב, הנאשם 2 צעיר ממנו, והורשע בהסדר טיעון סגור בסיוע לעבירה, ואין לו הרשעות קודמות. 4. סוף דבר, שלא מצאנו ממש בערעור והוא נדחה בזה. ניתן היום, ‏ל' בחשון התשע"ט (‏8.11.2018), בנוכחות הצדדים. ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 18015750_E01.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il