פלוני נ. ראש ממשלת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 1573/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1573/18 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר העותרים: פלונים נ ג ד המשיבים: 1. ראש ממשלת ישראל 2. שר הביטחון 3. שירות ביטחון הכללי 4. ועדת מאוימים – תיאום הפעולות בשטחים 5. המנהלה הביטחונית לסיוע (מנהלת השיקום או המנב"ס) 6. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד מיכאל י' טפלו בשם המשיבים: עו"ד יונתן נד"ב פסק-דין השופט י' אלרון: 1. העתירה שלפנינו עניינה בבקשת העותרים לקבל אישורי שהייה מתחדשים בישראל לנוכח מאוימות הנשקפת להם, לטענתם, בשטחי הרשות הפלסטינית. כן נתבקש צו ביניים האוסר על המשיבים לבצע כל פעולה העלולה להביא לגירושם מתחומי מדינת ישראל, וזאת עד למתן החלטה בעתירה. רקע עובדתי 2. העותרים, בני משפחה, תושבי חרבת כרמל שבסמוך ליאטה, טוענים לאיום הנשקף לחייהם ולחירותם בשטחי הרשות הפלסטינית, וזאת בשל שיתוף פעולה של העותר 1, אב המשפחה, עם המשיב 3, בסיועם של אחיו, העותרים 8 ו-9, כמו גם מעורבותם של השלושה בניסיון למכור קרקעות ליהודים. 3. בקשה שהגישו בעבר העותרים 7-1 להנפקת היתרים מתחדשים לכניסה ולשהייה בישראל, נדחתה על ידי המשיבה 4. עתירה שהגישו נגד החלטה זו נדחתה, לאחר שבית משפט זה לא ראה מקום להתערב בשיקול דעתה של המשיבה 4, תוך שקבע כי "אין אינדיקציה ממשית לסכנה הנשקפת לעותרים או מי מהם בעת הזו" (בג"ץ6757/14 פלונים נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים (2.1.2017)). עיון בהחלטות קודמות של בית משפט זה מלמד כי אף בקשה שהגישו בעבר העותרים 9-8 להנפקת היתרים מתחדשים לכניסה ולשהייה בישראל נדחתה על ידי המשיבה 4, וכי עתירה שהגישו על ההחלטה האמורה נדחתה בהיעדר עילה להתערבות בשיקול דעתה של המשיבה 4, תוך שצויין כי "לא הונח לפניה [לפני המשיבה 4 – י' א'] מידע המלמד על סיכון לחייהם בשטחי הרשות הפלשתינית" (בג"ץ 6114/14 פלונים נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים (16.6.2015)). עתירה נוספת שהגישו העותרים 9-8, נדחתה אף היא על ידי בית משפט זה, לאחר שנקבע כי עניינם נדון על ידי המשיבה 4, והחלטתה נבחנה במסגרת העתירה הקודמת שהגישו, אשר על קיומה לא טרחו לדווח לבית המשפט (בג"ץ 9106/15 פלונים נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון ואח' (7.3.2016)). 4. חרף החלטת המשיבה 4 נשארו העותרים כולם בשטח מדינת ישראל, לטענתם, מחשש לחייהם. 5. לנוכח "אינדיקציות עדכניות לאיום על חייהם וחירותם של העותרים עקב שיתוף פעולה עם ישראל" (עמ' 4 לעתירה), הגישו העותרים, ביום 18.10.2017, בקשה חדשה למשיבה 4 להכרה בהם כמאוימים ולהנפקת היתרי שהייה מתחדשים בישראל. 6. כמתואר בעתירתם, ביום 30.1.2018, בטרם קבלת החלטה בעניינם, המציאו העותרים למשיבה 4 מידע נוסף הנדרש לצורך המשך הטיפול בבקשתם. 7. בד בבד עם הגשת הבקשה למשיבה 4, פנה בא כוח העותרים דאז למשיבה 5 כדי שתסייע בידם לקבל היתרי שהייה לעותר 1, אשר כונה בבקשה "הסייען המאויים", ולבני משפחתו, ואף תמליץ למשיבה 4 לעשות כן. בקשתם זו נדחתה על ידי המשיבה 5, בטענה כי העותר 1 לא עומד בקריטריונים המזכים בטיפולה, וכי מתן המלצות למשיבה 4 אינו בתחום טיפולה. טענות הצדדים 8. לשיטת העותרים, אי קבלת החלטה בעניינם על ידי המשיבה 4 במשך פרק זמן של ארבעה חודשים, כמו גם החלטת המשיבה 5, עולים לכדי חוסר סבירות, המצדיק את קבלת העתירה. כן טענו העותרים כי אי קבלת החלטה בעניינם פוגעת בחירותם ובכבוד האדם, בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והיא מנוגדת לזכויותיהם על פי אמנות בינלאומיות שונות שעליהן חתומה מדינת ישראל. 9. מנגד, טענו המשיבים בתגובתם כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי ניקיון כפיים בשל כך שהעותרים לא ציינו בעתירתם שעניינם של העותרים 3, 4 ו-7 נדון במקביל במסגרת עתירה התלויה ועומדת בפני בית משפט זה, בה הם מיוצגים על ידי עורך דין אחר (בג"ץ 6034/17 פלונים נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים). כן הדגישו המשיבים כי היעדר נקיון הכפיים של העותרים 9-8 בא לידי ביטוי גם בכך שלא הזכירו את ההחלטות הקודמות שניתנו במסגרת העתירות הקודמות שהגישו לבית משפט זה. לגוף הענין, ציינו המשיבים כי לאחרונה התקבלה החלטת יו"ר המשיבה 4 בעניינם של העותרים 3, 4 ו-7, הדוחה את בקשתם להכיר בהם כמאוימים. מנוסח ההחלטה, אשר צורפה לתגובת המשיבים, עולה כי לא נמצאו תימוכין לטענת מכירת הקרקעות, וכן כי העותר 3 "לא נמנע מלשהות באזור מגוריו או מלבוא במגע עם השלטונות הפלסטינים, וכי אין מידע אודות חשדות לשת"פ או לסכנה לחיים. קיים גם מידע אודות עיסוק בפלילים". באשר ליתר העותרים, לגביהם טרם התקבלה החלטה, טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף בשל היותה מוקדמת ואי מיצוי הליכים מול המשיבה 4. במסגרת זאת, צוין כי תוספת המידע שהמציאו העותרים ביום 30.1.2018, לא נמצאה בידי המשיבה 4, ומשצורפה לעתירה, ייבחן עניינם בהתאם. כן ציינו המשיבים כי באפשרות העותרים לפנות לקצין המאוימים בבקשה לקבלת סעד זמני עד לקבלת החלטה על ידי המשיבה 4, ועל כן, לשיטתם, אף אם לא תידחה העתירה על הסף, אין מקום ליתן את צו הביניים המבוקש. 10. בתשובתם לתגובת המשיבים, ביקשו העותרים למחוק את העותרים 3, 4 ו-7 מהעתירה דנן, והסבירו כי הוספתם לעתירה, נבעה מכך ש"הם לא הבינו שאסור לפתוח בכמה הליכים באותו ענין". אשר להימנעות העותרים 9-8 מלעדכן את בית המשפט על העתירות הקודמות שהגישו, טענו העותרים כי הם "לא הבינו את החשיבות והצורך לדווח עליהם" (סעיפים 3 ו-5 לתשובת העותרים לתגובת המדינה). עוד טענו העותרים כי אין מקום לדחות את עתירתם על הסף מחמת היותה מוקדמת, שכן הרקע להגשתה נעוץ באי קבלת החלטה בעניינם על ידי המשיבה 4 למרות חלוף הזמן והאיום המיידי הנשקף לחייהם. לחלופין, ביקשו העותרים כי בית המשפט יורה למשיבים להעריך מהו המועד בו יסתיים הטיפול בבקשתם. דיון והכרעה 11. באשר לעותרים 3, 4 ו-7, אשר ביקשו כאמור למחוק עצמם מהעתירה, עניינם יתברר בעתירה המקבילה המתנהלת בפני בית משפט זה (בג"ץ 6034/17). 12. בהתייחס ליתר העותרים, לאחר עיון בעתירה, בתגובת המשיבים ובתשובת העותרים לה, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף לנוכח אי מיצוי הליכים ובהיותה עתירה מוקדמת. 13. מושכלת יסוד היא כי בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק יימנע, ככלל, ממתן סעד מקום בו טרם מיצו העותרים הליכים מול הרשות המנהלית המוסמכת. כמו כן, בהיעדר קבלת החלטה על ידי הרשות המנהלית, ייטה בית משפט זה להימנע מלדון בעתירה בשל היותה מוקדמת, באופן שלא מאפשר עריכת ביקורת שיפוטית בעניין. (ראו: בג"ץ 96/18 פלוני נ' ועדת מאוימים (11.04.2018); בג"ץ 2209/17 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (18.4.2017)). 14. במקרה דנן הצהירה המשיבה 4 כי בקשתם של העותרים לגביהם טרם התקבלה החלטה, תישקל על ידה, לאחר שהובא לידיעתה במסגרת העתירה כי העותרים סיפקו את תוספת המידע שהתבקשה בעניינם. 15. לנוכח האמור, שעה שטרם התבררה בקשת העותרים בפני המשיבה 4 ובהיעדר החלטה סופית בעניינם, איננו מוצאים מקום לדון בעתירה לגופה. יש לאפשר למשיבה 4 לבחון את טענות העותרים ולהפעיל את סמכותה, תוך מיצוי הליכים מולה, טרם פניה לבית משפט זה בבקשה שיפעיל ביקורת שיפוטית על החלטתה. 16. די בטעם זה כדי להביא לדחיית העתירה, ומשכך לא מצאנו להידרש לטענות המשיבים בדבר אי ניקיון כפיים מצד העותרים. 17. משנדחית העתירה, ממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים, בשים לב לאפשרותם של העותרים 2-1, 6-5, ו-9-8 לפנות לקצין המאוימים בבקשה לקבלת סעד זמני, כאמור בתגובת המשיבים, ובשים לב לצו הארעי שניתן בעניינם של העותרים 4-3 ו-7 בהחלטתו של השופט י' עמית מיום 26.7.2017, המונע את הרחקתם מישראל, אלא בכפוף לצרכי בטחון דחופים. יחד עם זאת, אנו מורים כי לא יינקטו נגד העותרים 2-1, 6-5, ו-9-8 הליכי אכיפה במשך שבעה ימים נוספים על מנת לאפשר להם לפנות לקצין המאוימים, אם יבחרו לעשות כן. 18. יובהר כי אין בהחלטתנו כדי למנוע מהעותרים לגביהם טרם התקבלה החלטת המשיבה 4, לשוב ולפנות לבית משפט זה לאחר שתתקבל החלטה בעניינם, ככל שתימצא עילה לכך. 19. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ז באייר התשע"ח (‏1.5.2018). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18015730_J09.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il