פלוני נ. משטרת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1571/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. משטרת ישראל 2. פלוני 3. פלוני 4. פלונית עתירת הביאס קורפוס בשם העותרים: עו"ד ברוך בן יוסף בשם המשיבה 1: עו"ד רועי שויקה פסק-דין השופט נ' סולברג: העתירה שלפנינו, אשר הוגשה ביום 4.3.2021, הוגדרה על-ידי העותרים, זוג הורים, כ"עתירה מסוג הביאס קורפוס", ונטען בה כי נעלמו עקבותיו של בנם בן ה-14 – הוא העותר 1 – לאחר שבמשך חודשים מספר התגורר בבית סביו וסבתו, שצורפו לעתירה כמשיבים 4-3, נוכח סכסוך שפרץ בינו לבין הוריו. בעתירה נטען, כי במהלך חודש פברואר 2021 נודע לעותרים כי בנם עזב את בית הסבים, ונמצא ברשות דודו – המשיב 2. עתה, נטען, מסתתר הדוד במקום לא ידוע יחד עם הבן, ומסרב לגלות את מקום הימצאם. נטען עוד, כי יש להניח שגם הסבים יודעים היכן מקום המסתור, אך ממלאים פיהם מים. כמו כן נטען, כי הבן מצוי במשבר נפשי, וקיים חשש ממשי לשלומו. צוין, כי אגף הרווחה העירוני שבמקום מגורי המשפחה פנה לבית משפט השלום לנוער "בעקבות המצב" (בבקשה למתן צו ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, שלפיו יורה בית המשפט למשטרת ישראל לאתר את הקטין, ובד בבד יורה על מינוי אפוטרופוס לדין עבורו), ובמקביל גם למשטרת ישראל. דא עקא, לטענת העותרים, חלף חיפוש הבן אצל הסבים והדוד, בחרו השוטרים להגיע לבית ההורים, ולערוך בו חיפושים. העותרים טענו אפוא, כי משטרת ישראל אינה ממלאת את חובתה שבדין, אינה מבצעת פעולות חקירה משמעותיות, שהיו מביאות לחשיפת מקום מסתורו של הבן, ואינה "ל[ו]קחת את היעלמות הקטין ברצינות". נוכח האמור, ביקשו העותרים כי נורה למשטרת ישראל "לערוך חקירה רצינית ומקיפה על מנת לגלות את מקום החזקת הקטין", וכן כי נורה "למשיבים 4-3 לגלות איפה מוחזק הקטין על ידי המשיב 2". לשלמות התמונה יצוין, כי ביני לביני קבע בית משפט השלום לנוער, במסגרת ההליך שננקט על-ידי מחלקת הרווחה, כדברים האלה: "הסעד המבוקש אינו ברור לי במסגרת צו הביניים. על משטרת ישראל לסייע באיתור הקטין לבקשת גורמי הרווחה ובהתאם להנחייתם נוכח הדאגות לקטין, ואין לשם כך צורך במתן צו ביניים". בנסיבות שתוארו, על אף שעתירות 'הביאס קורפוס', עוסקות במצב שבו מועלית טענה למעצר או מאסר של אנשים שלא כדין, על-ידי הרשות (ראו: סעיף 15(ד)(1) לחוק יסוד: השפיטה), וחרף העובדה כי לשם ביצוע תפקידה על-פי דין, אין משטרת ישראל זקוקה לצו שיפוטי שיורה לה לעשות כן, ראיתי מקום לבקש הודעת עדכון בעניין, מאת משטרת ישראל. בהתאם, בהודעת עדכון מיום 7.3.2021, מסרה משטרת ישראל כי ביום 2.3.2021 הגישה עובדת סוציאלית תלונה על העדרו של הקטין, ומאז נעשו מספר פעולות לאיתורו, תוך מסירת פירוט. עוד צוין, כי העותרים מצדם כלל לא הגישו תלונה במשטרה מיוזמתם, ואף לא באו להעיד על קיומה של מסוכנות בשל שהיית הקטין עם הדוד, כנטען על ידם בעתירתם. בהודעת עדכון נוספת, מיום 11.3.2021, הודיעה משטרת ישראל כי הקטין אותר, וכי נכון לאותה עת, אושפז בבית חולים, בצו חירום, לאחר בדיקת פסיכיאטר. בנסיבות אלה, נטען כי העתירה התייתרה ודינה להימחק. אכן, כטענת משטרת ישראל, משאותר הקטין, התייתרה העתירה, ועל כן היא נמחקת זאת. מלכתחילה, לא היה מקום לפנות לבית משפט זה, בטרם מיצו העותרים הליכים, ופנו בתלונה למשטרת ישראל (כזכור, עובדת סוציאלית היא שהגישה את התלונה על העדרו של הקטין). ודאי שלא היה מקום לפנות בעתירת 'הביאס קורפוס', שגדר סמכותה שונה בתכלית מן העניין שהובא לפנינו כאן. אף על-פי כן, בנסיבות כמתואר, לא יֵעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' בניסן התשפ"א (‏17.3.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21015710_O03.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il