עמותת הרצליה למען תושביה נ. ממשלת ישראל

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1570/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותרת: עמותת הרצליה למען תושביה נ ג ד המשיבה: ממשלת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד שמואל סעדיה פסק-דין השופט נ' סולברג: עניינה של העתירה, בהחלטת ממשלת ישראל לאסור את כניסתם של השוהים בחו"ל לישראל, בשל התפשטות נגיף הקורונה, לבד ממקרים חריגים, המצריכים אישור מראש מן הוועדה שהוסמכה לכך. ככל הנראה, העותרת מכוונת בדבריה להחלטת ממשלה מספר 784, מיום 4.2.2021, שבגדרה הורתה הממשלה על התקנת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה), התשפ"א-2021 (להלן: התקנות) (תוקפן של התקנות הוארך מעת לעת, עד ליום 7.3.2021). התקנות הללו, קובעות חריגים מסויימים, שרק בהתקיימם רשאית הוועדה ליתן אישור כניסה לישראל. העותרת טוענת, כי משמעות החלטה זו, היא שלילת אפשרותם של עשרות אלפי אזרחים ישראלים המתגוררים בחו"ל, להגיע לישראל לקראת הבחירות לכנסת ה-24, ולממש את זכותם לבחור. נטען, כי "העתירה באה בשם אזרחים אלו ולמעשה כ'עתירה ייצוגית' אשר מהווה פה ושופר לאלפי ישראלים הנמצאים בחו"ל ואשר נשללה מהם, לפי החלטת המשיבה ברת תוקף הנוכחית, הזכות לבחור ולהבחר", וכי דין החלטת הממשלה להתבטל בהיותה מנוגדת לחוק-יסוד: הכנסת, ולחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. העתירה נתמכת, בין היתר, בכתבות עיתונאיות, וב-'ציוצים' שפורסמו במרשתת על-ידי גורמים שונים. הגם שמועד הבחירות לכנסת ה-24 גלוי וידוע מאז פיזור הכנסת ה-23, בשלהי חודש דצמבר 2020, לאחר שלא אושר תקציב המדינה עד למועד האחרון הנקוב בסעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת; ולמרות שהחלטת הממשלה, והתקנות שבעקבותיה, פורסמו בראשית חודש פברואר 2021 (החלטת הממשלה פורסמה כאמור ביום 4.2.2021, והתקנות הותקנו ביום 7.2.2021), הוגשה העתירה מבלי שקדם לה מיצוי הליכים כנדרש, בתואנה כי "בשל צוק העיתים, ומועד הבחירות הקרב, והאזרחים הממתינים בסף, לא היה זמן וסיפק לפנות אל המשיבה". דין העתירה להידחות על הסף, בראש ובראשונה מחמת אי-מיצוי הליכים. מושׂכּל ראשון הוא, כי בטרם הגשת עתירה לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, נדרש למצות הליכים כהלכה, ולהקדים פניה לרשות המנהלית הרלבנטית. על חובה בסיסית זו, ועל הטעמים העומדים ביסודה, חזרתי פעמים הרבה, בשורה ארוכה של פסקי דין. "לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך" (בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל (24.5.2012)). מבלעדי זאת, אין טעם בבירור העתירה, גם לא בבירור ראשוני שלה. ואכן, משבחרה העותרת להגיש את עתירתה מבלי לפנות קודם לכן לממשלה, דינה להידחות על הסף. לא זו אף זו: אמש, 6.3.2021, קבעה הממשלה (בהחלטה מספר 883) כי החל מהיום, 7.3.2021, יבוטל האיסור שהוטל על כניסת אנשים השוהים בחו"ל לתחומי מדינת ישראל, למעט הגבלות על כניסה דרך מעבר יבשתי (ראו תיקון מספר 4 לתקנות (ק"ת 9246; פורסם ביום 6.3.2021)). נראה אפוא, כי העתירה, ודאי במתכונתה הנוכחית, מיצתה עצמה ואינה אקטואלית עוד. ניתן להניח, כי אילו היתה העותרת מקדימה מיצוי הליכים להגשת העתירה, וממתינה לתשובת הממשלה, כוונה זו, לשנות את התקנות, היתה נודעת לה בינתיים, וניתן היה לחסוך את הגשת העתירה. טעם נוסף לדחיית העתירה, נוגע להסתמכות העותרת על כתבות ו-'ציוצים', חלף הצגת מסכת עובדתית ומשפטית, מפורטת וברורה. כך למשל, העותרת לא צירפה לעתירתה את החלטת הממשלה שעליה תלונתה, ובחרה שלא למצות הליכים אל מול הממשלה. לעומת זאת, את עיקר טענותיה סומכת העותרת על 'נתונים' ו'עובדות' הלקוחים מכתבות ופרסומים שונים במרשתת. דא עקא, מאלה לא ניתן לגזור דין ולחרוץ משפט. החיפזון והבהילות עמדו לנגד עיני העותרת, חלף כל אותן חובות משפטיות בסיסיות, הדרושות לקיום עתירה. "הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין" (משנה, אבות ד, טז). מן הטעמים שלעיל, דין העתירה להידחות על הסף – והיא נדחית בזאת. בנסיבות, תשא העותרת בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בסך של 2,000 ₪. ניתן היום, ‏כ"ג באדר התשפ"א (‏7.3.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21015700_O01.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1