פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1564/21

עדן בן עזרא כהן נ. מדינת ישראל - בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה לדחות בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין חלקי של בית הדין האזורי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/04/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1564/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני עבודה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה לדחות בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין חלקי של בית הדין האזורי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1564/21

עדן בן עזרא כהן נ. מדינת ישראל - בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה לדחות בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין חלקי של בית הדין האזורי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת פנתה לבג"ץ לאחר שבית הדין הארצי לעבודה דחה את בקשתה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין חלקי של בית הדין האזורי. בית הדין האזורי סילק על הסף את תביעתה של העותרת נגד הממונה על חוק עבודת נשים, מאחר שהוגשה באיחור רב (כ-3 שנים לאחר המועד הקבוע בחוק). העותרת טענה בבג"ץ כי נפלו טעויות משפטיות בהחלטות בתי הדין לעבודה וכי יש לדון בטענותיה לגופן. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, וכי המקרה אינו מעלה סוגיה עקרונית או טעות משפטית מהותית המצדיקה התערבות חריגה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, ג' קרא, י' אלרון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עדן בן עזרא כהן
  • פלונית

נתבעים

  • מדינת ישראל – בית הדין הארצי לעבודה
  • מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים
  • דורון ווקרמן
  • נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • נפלה טעות משפטית מהותית בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה באשר למועד מתן היתר הפיטורין.
  • המגבלה בדבר הגשת ערעור על החלטת הממונה בתוך 45 יום אינה חלה על בתה הקטינה של העותרת.
  • החלטות בתי הדין לעבודה התמקדו בכשלים פרוצדורליים ולא נתנו מענה לסוגיות המהותיות שהועלו.
טיעוני ההגנה
  • העותרת לא הצביעה על טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד להגשת ערעור.
  • סיכויי הערעור על פסק הדין החלקי אינם גבוהים.
  • ההליך בבית הדין האזורי נפתח באיחור של כ-3 שנים מהמועד הקבוע בחוק.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התקיימו טעמים מיוחדים להארכת מועד להגשת ערעור.
  • האם היתר הפיטורין ניתן כדין ובניגוד להתחייבות שלטונית.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה הוגשה נגד החלטה דיונית של בית הדין הארצי לעבודה.
  • בית המשפט העליון הדגיש כי אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"ר 31634-07-20
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה

תגיות נושא

  • דיני עבודה
  • הארכת מועד
  • פיטורים
  • חוק עבודת נשים
  • סילוק על הסף

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בג"ץ 1564/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותרות: 1. עדן בן עזרא כהן 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – בית הדין הארצי לעבודה 2. מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים 3. דורון ווקרמן 4. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד אמיר סלע פסק-דין השופט י' אלרון: לפנינו עתירה המופנית כלפי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (השופטים ל' גליקסמן, ר' פוליאק וא' סופר, ונציגי הציבור ח' שחר וד' קמפלר) בע"ר 31634-07-20 מיום 2.2.2021, בגדרו נדחה ערעור על החלטת רשמת בית הדין (השופטת א' קוקה) מיום 7.7.2020, שלא להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב–יפו (השופט א' שביון ונציגי הציבור מ' בן דוד וא' אילון) מיום 3.9.2019. כעולה מהעתירה, העותרת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה נגד המשיבים 2 ו-3, בגדרה נטען בין היתר כי פיטוריה על ידי המשיב 3 נעשו שלא כדין במהלך חופשת לידה; וכי החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן: חוק עבודת נשים) אצל המשיבה 2 מיום 6.9.2015, שבגדרה ניתן היתר לפיטורי העותרת (להלן: החלטת הממונה), ניתנה בניגוד להתחייבות שלטונית שניתנה לעותרת, תוך גרימת הפרת חוזה ותוך הפרה חובה חקוקה. בפסק דינו החלקי מיום 3.9.2019, הורה בית הדין האזורי על סילוק התביעה נגד המשיבה 2 על הסף. נקבע, כי בהתאם להוראות סעיף 13ד לחוק עבודת נשים, מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת הממונה רשאי להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו. אולם, במקרה דנן, ההליך בבית הדין האזורי נפתח כ-3 שנים לאחר המועד להגשת הערעור – ועל כן יש לסלק על הסף את תביעת העותרת נגד המשיבה 2, במסגרתה נתקפת למעשה החלטת הממונה. העותרת הגישה ערעור על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי כחודש לאחר המועד הקבוע בדין להגשתו, בצירוף בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. בהחלטתה, דחתה רשמת בית הדין הארצי את הבקשה להארכת מועד, תוך שקבעה כי טענות העותרת בדבר עומס העבודה במשרדי בא כוחה, בשל תקופת החגים והפגרות והיותו עורך דין יחיד במשרדו, אינן מהוות טעם מיוחד להארכת המועד, כנדרש לפי תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991; וכי "על פני הדברים, סיכויי הערעור ... אינם גבוהים". ערעור על החלטת הרשמת נדחה כאמור בפסק דינו של בית הדין הארצי, בגדרו נקבע כי לא נפל פגם בקביעת הרשמת שלפיה העותרת לא הצביעה על טעמים מיוחדים שעשויים היו להצדיק מתן ארכה. בהקשר זה הודגש כי "גם אם קיים עומס על עורך הדין, באפשרותו לכל הפחות להגיש בקשה למתן ארכה בתוך המועד". כמו כן, נקבע כי סיכויי הערעור על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי אינם גבוהים, תוך שבית הדין הארצי דן בתמצית בטענות העותרת בעניין לגופן, ודחה אותן. בעתירה שלפנינו, טוענת העותרת כי במסגרת החלטות ופסקי דינם של בתי הדין לעבודה "לא ניתן מענה לסוגיות שהעלתה ... והכל התמצה בעיקרו [ב]כשלים בפרוצדורה". לטענתה, בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה "נפלה טעות משפטית מהותית" באשר למועד שבו ניתן היתר הפיטורין בעניינה, וכן בהתייחס לשאלה אם המגבלה בדבר הגשת ערעור על החלטת הממונה בתוך 45 יום, חלה כלפי בתה הקטינה של העותרת, "הרואה עצמה נפגעת מהחלטת הממונה", כהגדרתה. על כן, הדגישה העותרת כי היא "חוזרת על כלל טענותיה בפני כלל הערכאות הנכבדות קמא" במסגרת העתירה שלפנינו. דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין לעבודה. התערבותו תיעשה במקרים חריגים בלבד, שבהם נפלה טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, או כאשר הדבר מתחייב משיקולי צדק (בג"ץ 9190/20 מועדון הכדורגל הפועל חיפה מילניום בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 6 (31.12.2020)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו. טענות העותרת ערעוריות באופיין, ואין בהן כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק בהחלטות בתי הדין לעבודה. כך, אף שהעתירה מופנית כלפי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, אשר עסק כאמור בערעור על החלטת רשמת בית הדין שלא להעניק הארכת מועד להגשת ערעור, הרי שלאמיתו של דבר העותרת אינה טוענת כמעט דבר כלפי ההחלטה שלא להעניק לה את הארכה המבוקשת. חלף זאת, מפנה העותרת את טענותיה כלפי קביעות בית הדין האזורי לעבודה, תוך שמבקשת – הלכה למעשה – כי בית משפט זה ייכנס בנעלי בית הדין הארצי לעבודה, וידון בערעורה על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי. אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ו' באייר התשפ"א (‏18.4.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21015640_J03.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il