פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 1561/05

פלוני נ' מדינת ישראל ואח'

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות אינוס ומעשי סדום בקטינה כבת 13.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 11/07/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 1561/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות מין בקטינה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) פלוני נגד מדינת ישראל ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין עבירות אינוס ומעשי סדום בקטינה כבת 13.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 1561/05

פלוני נ' מדינת ישראל ואח'

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות אינוס ומעשי סדום בקטינה כבת 13.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בביצוע עבירות אינוס ומעשי סדום בקטינה כבת 13, ונגזרו עליו 15 שנות מאסר ופיצוי כספי. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי העונש חמור מדי וכי לא ניתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות, לעברו הנקי ולחרטתו. בית המשפט העליון דחה את הערעור על עונש המאסר, בקובעו כי מדובר במעשים חמורים שפגעו אנושות בנפשה של הקטינה, וכי אין הצדקה להתערב בעונש שנקבע בערכאה הראשונה. הדיון בנוגע לפיצוי הכספי נדחה להמשך לאחר קבלת התייחסות בכתב מאם המתלוננת.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים מ' חשין, א' רובינשטיין, א' חיות
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • מדינת ישראל
  • פלונית (אמה של המתלוננת)

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המעשים בוצעו בילדה רכה בשנים וגרמו לה נזקים נפשיים חמורים.
  • הפגיעה המינית פגעה אנושות בנפש הקטינה ובמרקם היחסים עם אמה.
  • העונש שנגזר משקף את חומרת המעשים והצורך בהגנה על קטינים.
טיעוני ההגנה
  • העונש שנגזר חמור מדי.
  • לא ניתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות של המערער.
  • המערער היה אדם נורמטיבי עד לאירועים.
  • המערער הביע חרטה כנה והודה במעשיו.
  • השלכות האירועים על חייו האישיים של המערער (גירושין, ניתוק ממשפחה).

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער במעשים
  • תסקיר נפגע

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
תפ"ח 951/04
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר שבע

תגיות נושא

  • עבירות מין
  • אינוס
  • מעשה סדום
  • קטינים
  • חומרת העונש

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
180
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
50000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 1561/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1561/05 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ' חשין כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. פלונית (אמה של המתלוננת) ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתפ"ח 951/04 מיום 19.12.04 שניתן על ידי כבוד השופטים: ר' יפה כץ, ו' מרוז, א' ואגו תאריך הישיבה: ד' בתמוז התשס"ה (11.07.05) בשם המערער: עו"ד אסטרשה רובינסון בשם המשיבה 1: עו"ד אסף רוזנברג פסק-דין השופטת א' חיות: 1. בחודש אוקטובר 2003, פגש המערער לראשונה במתלוננת והיא אז קטינה כבת 13 שנים. המערער הציע לה להסיעה לביתה ברכבו ומאותו מועד ואילך במשך כשישה חודשים, נהג המערער להיפגש עם הקטינה אחת לשבוע, בכל יום שבת, ולבצע בה מעשי אינוס ומעשי סדום, תוך שהוא נותן לה מפעם לפעם ממתקים, מתנות שונות וכסף. המערער הודה במעשיו אלה והורשע על-פי הודאתו בביצוע מספר רב של עבירות אינוס לפי סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין) וכן בביצוע שתי עבירות של מעשי סדום לפי סעיף 347(ב) ו-345(א)(3) לחוק העונשין. בגין המעשים שבהם הורשע גזר לו בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, ברוב דעות (השופטות ר' יפה-כ"ץ וו' מרוז), 15 שנות מאסר בניכוי ימי מעצרו וכן חייבו לפצות את הקטינה בסכום של 50,000 ₪, בצירוף הצמדה וריבית מיום מתן גזר-הדין ועד יום התשלום המלא בפועל. השופט א' ואגו, בדעת מיעוט, סבר כי ניתן להסתפק במקרה דנן בעשר שנות מאסר בניכוי ימי מעצרו, בציינו את עברו הנקי של המערער, את העובדה שהינו כבן 50 שנים וכן את העובדה שהודה במעשים המיוחסים לו בשלב מוקדם של המשפט והביע חרטה כנה ועמוקה. עוד נימק השופט ואגו את עמדתו באומרו: "לטעמי, יש ליתן משקל מסוים לכך שבעת ביצוע העבירות מלאו לקטינה, המתלוננת, 13 שנה, ולו נעשו העבירות כחלוף 11 חודש אזי עונש המקסימום האפשרי היה עומד על 5 שנים 'בלבד'. (על פי הוראת סעיף 346(א)(1) לחוק הנ"ל שעניינו בעילה אסורה בהסכמה של קטינה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לה 16 שנים". 2. בערעור שבפנינו מלין המערער על חומרת העונש שהושת עליו וכן על גובה הפיצוי שבו חויב. לטענתו לא ניתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות, לעובדה כי עד לאירועים נשוא האישום היה אדם נורמטיבי וכי בעקבות אותם אירועים חרב עליו עולמו, הוא נותק ממשפחתו ואשתו אף נקטה נגדו בהליך גירושין שהושלם לאחרונה. כמו-כן, חוזר המערער ומדגיש, כי הביע חרטה כנה על מעשיו וכי מן הראוי לקצר את תקופת המאסר שנגזרה עליו על-מנת לאפשר לו לשקם את חייו לאחר שישתחרר מן הכלא. 3. אכן, עונש המאסר אותו גזר בית-משפט קמא על המערער עונש קשה הוא, אך לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, באנו לכלל מסקנה כי אין הצדקה להתערב בו בנסיבות המקרה דנן. עת ביצע המערער את מעשי האינוס במתלוננת הייתה היא ילדה רכה בשנים והוא גבר כבן 50. המעשים שעשה המערער במתלוננת לא נעשו אמנם תוך שימוש באלימות, אך כפי שציין בית-משפט קמא בצדק, אינוס, כל אינוס, הוא מעשה הנעשה באכזריות בהיותו חדירה בכוח לגופו של אדם תוך השפלתו ורמיסת כבודו כאדם. מתוך תסקיר הנפגע אנו למדים כי הפגיעה המינית שפגע המערער במתלוננת זעזעו בצורה קשה את כל עולמה וגרמו לה נזקים נפשיים חמורים, עמם היא מתקשה להתמודד. כמו כן, נפגע מרקם היחסים שבין המתלוננת ובין אמה, שהינה חד הורית, המתקשה אף היא להתמודד עם המצב שנוצר. לא בכדי סימן המחוקק קו גבול המפריד בין מי שמלאו לו 14 שנים ובין מי שטרם מלאו לו 14 שנים, בכל הנוגע לעבירות מין. מי שכופה על ילדים קיום יחסי מין מוקדמים בשלב של חוסר בשלות רגשית ופיזית פוגע פגיעה אנושה בנפשם, אשר ספק אם היא ניתנת לתיקון. על-פי הספרות המקצועית בתחום זה, עליה עמדו פקידות הסעד במסגרת תסקיר הנפגע הנוגע למתלוננת, חווים ילדים שהיו קורבן לעבירות מין תחושות אימה וחוסר ישע ומפתחים חוסר אמון בזולת ובעצמם וכן דימוי ירוד בכל הנוגע לגופם. מעשיו של המערער במתלוננת נקלים ובזויים הם ולא מצאנו, כאמור, מקום להפחית מן העונש שנגזר לו בגינם. אשר לערעור ככל שהוא נוגע לפיצוי שבו חוייב המערער כלפי המתלוננת, זימנו לדיון היום את אמה של המתלוננת על-מנת שתוכל להשיב לטענות שהעלה המערער בהקשר זה, אך האם לא התייצבה. בירור טלפוני שערכנו מעלה כי אירעה אי הבנה כלשהי באשר לזימונה. לפיכך, אנו מורים כי האם תגיש התייחסותה בכתב לעניין זה בתוך 30 ימים ועם קבלת התייחסות זו או בחלוף המועד שנקצב, גם אם לא תוגש התייחסות כאמור, יושלם פסק-הדין בערעור, ככל שהדבר נוגע לגובה הפיצוי. בשלב זה, אנו מורים, אפוא, על דחיית הערעור ככל שהוא נוגע לעונש המאסר. ניתן היום, ‏‏ד' תמוז, תשס"ה (11.7.05). המישנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05015610_V04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il