פלוני נ. בית הדין השרעי לערעורים

פסק-דין בתיק בג"ץ 1557/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1557/15 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט א' שהם העותרים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין השרעי לערעורים 2. בית הדין השרעי יפו 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד תגריד ג'השאן בשם המשיבים 2-1: עו"ד אדם אבזק בשם המשיב 3: עו"ד זמיר עזריה פסק-דין השופט צ' זילברטל: 1. עתירה למתן צו על תנאי בגדרה מבקשת העותרת 3 (להלן: העותרת) כי נורה על ביטול פסקי הדין של המשיבים 2-1 בהם נפסק כי לעותרת ולבן זוגה לשעבר (להלן: המשיב) תהיה משמורת משותפת על ילדיהם (העותרים 2-1). 2. העותרת והמשיב נישאו זו לזה בשנת 1999 והתגרשו בשנת 2004. לשניים שני ילדים משותפים, העותרים 2-1, ילידי שנת 2000 ו-2003 (להלן: הילדים). מאז גירושיהם נישאו העותרת והמשיב לבני זוג אחרים. לאחר הגירושים ובתום הליך משפטי ממושך, נקבע בפסקי דין שניתנו על-ידי המשיבים 1 ו-2, כי הילדים יוותרו במשמורת העותרת תוך קביעת הסדרי ראייה ואירוח של הילדים על-ידי המשיב. 3. בשנת 2012 הגיש המשיב תביעה להעביר את הילדים למשמורתו המלאה. לטענתו, הסדרי הראייה והאירוח שנקבעו בפסקי הדין של המשיבים 2-1 לא עלו יפה, מאחר שהעותרת אינה מקיימת את פסקי הדין ומונעת מהילדים לקיים עמו קשר. במהלך הדיון בתביעת המשיב הוגשו דו"חות המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית, ונערכו ישיבות שנועדו לנסות ולסייע לבני המשפחה לקיים את הסדרי הראייה, אך ניסיונות אלה לא צלחו. המשפחה הופנתה גם למטפלת מקצועית, אשר בעקבות פגישות שקיימה עם בני המשפחה, המליצה כי הילדים יועברו למשמורת משותפת של ההורים. המטפלת, כמו גם העובדת הסוציאלית שליוותה את המשפחה, ציינו את הקונפליקט בו מצויים הילדים בשל הסכסוך המתמשך בין הוריהם ואת מאמצי המשיב להתקרב לילדיו. בהמלצתה עמדה המטפלת על הצורך שהמשיב ישתתף בקורס הדרכה ייעודי שיעניק לו כלים לקיים תקשורת חיובית עם ילדיו, וכן על הצורך בתקשורת יציבה בינו לבין העותרת כדי שיוכלו להחליף ביניהם מידע בנוגע לילדיהם. 4. בפסק דינו, קיבל בית הדין השרעי ביפו את המלצת המטפלת והורה על משמורת משותפת של ההורים, באופן שהילדים ישהו עם כל אחד מההורים מחצית מן השבוע. כן נקבעו הסדרים לחגים ולימי חופשה. בית הדין השרעי לערעורים דחה ערעור שהגישה העותרת על פסק דינו של בית הדין השרעי ביפו. בית הדין השרעי לערעורים עמד על כך שפסק דינו המנומק של בית הדין השרעי ביפו ניתן לאחר שנעשו מאמצים למצות פתרונות אחרים שיהיו לטובת הילדים ולאחר שנשמעו תלונותיה של העותרת כלפי הגורמים המקצועיים שעסקו בעניינה של המשפחה. בפסק הדין הושתו על העותרת הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 ש"ח. 5. כאמור, בעתירתה מבקשת העותרת כי נורה על ביטול פסקי הדין אשר הורו כי המשמורת על הילדים תהיה משותפת לה ולמשיב. בעתירתה טוענת העותרת, כי פסק דינו של בית הדין השרעי לערעורים אינו מנומק כנדרש, אינו מדויק ואין בו התייחסות לטענות העותרת לגופן. עוד נטען, כי תוצאות פסקי הדין, כמו גם סכום ההוצאות 'החריג' שהושת על העותרת נועד להרתיע נשים "אשר מוחות על יחס הגורמים המטפלים בעניין המשמורת". בגדרה של העתירה הועלו גם טענות כלפי הגורמים המקצועיים, כגון העובדת הסוציאלית והמטפלת, שליוו את המשפחה לאורך ההליכים המשפטיים בעניין המשמורת. כן הועלו טענות שפסקי הדין מבוססים על תשתית עובדתית שגויה וכי תוצאתם פוגעת בעקרון המנחה של הבטחת טובת הקטין. 6. בתגובותיהם טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף. המשיבים 1 ו-2 מדגישים כי העתירה אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה בפסקי דין של בתי דין דתיים. המשיב 3 טוען אף הוא כי דין העתירה להידחות על הסף ואף לגופה, שכן תוצאת פסקי הדין מבטאת את טובת הילדים הקטינים. דיון והכרעה 7. לאחר העיון בעתירה ובתגובות לה, באנו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. כידוע, לא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטותיהם של בתי הדין השרעיים, והוא אף אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיהם. עילות התערבותו של בית משפט זה בהחלטות בתי דין דתיים מצומצמות ומוגבלות למקרים בהם בתי דין אלה פעלו בחוסר סמכות או שנפגעו עקרונות הצדק הטבעי וכן למקרים בהם מתבקש סעד מן הצדק שאינו בסמכותו של בית הדין הדתי (בג"ץ 6081/14 פלוני נ' בית הדין השרעי בבאקה אל גרבייה, פסקה 3 (22.2.2015)). בענייננו, בית הדין השרעי שמע את הצדדים, שכל אחד מהם דרש משמורת מלאה על הילדים, ובפסק דין מנומק קבע כי משמורת משותפת, בתנאים מסוימים, היא הפתרון המגשים את טובת הקטינים בדרך מיטבית. העותרת מבקשת לתקוף קביעה זו בטענות שהן ערעוריות במהותן. כך, למשל, העותרת תוקפת את בית הדין השרעי בשל כך שאימץ את המלצות המטפלת, אף שלטענתה אלה אינן עולות בקנה אחד עם אבחונה את היחסים המשפחתיים, או בגין השקפתו ביחס לטובת הילדים. כאמור לעיל, טענות אלה, שנטענו בצורה זו או אחרת גם בפני בית הדין השרעי לערעורים - אינן מגלות עילה להתערבות, בהתחשב באמות המידה שהונחו בפסיקה בעניין זה. אמנם לעותרת טענות לפיה לא ניתנה הזדמנות נאותה להתייחס ולהגיב לדו"ח המטפלת, אך מפסק דינו של בית הדין השרעי ביפו עולה כי טענותיה בעניינים אלה נשמעו בפניו, ועל כן גם אין בטענות בעניין זה לבסס עילה להתערבות. אין גם מקום להתערבותו של בית משפט זה בהוצאות שהושתו על העותרת בפסק דינו של בית הדין השרעי לערעורים. עניין זה מסור לשיקול דעת בית הדין ובית משפט זה לא ייטה להתערב בפסיקת הוצאות שנקבעה על-ידי הערכאה השיפוטית שאת החלטתה מבקשים לתקוף (בג"ץ 62/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה ח' (3.2.2012)), ובענייננו גם לא עלה בידי העותרת לבסס טענות בעלות משקל בנושא זה. סוף דבר, העתירה נדחית על הסף. לפנים משורת הדין, ובהתחשב בהוצאות שהושתו על העותרת בבית הדין השרעי לערעורים - לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז בניסן התשע"ה (‏16.4.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15015570_L02.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il