אבראהים אגבאריה נ. משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 1553/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1553/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט א' רובינשטיין העותרים: 1. אבראהים אגבאריה 2. ויאם אגבאריה 3. סג'א אגהאריה 4. עודאי אגבאריה נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד נג'יב זאיד בשם המשיב: עו"ד נטע אורן פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. עותר 1, אזרח ישראלי, נישא לעותרת 2, תושבת האזור, בשנת 1998, ולאחר כשנה, אושרה בקשתם לאיחוד משפחות במסגרתו של תהליך מדורג. בהמשך, קיבלה עותרת 2 היתר כניסה לישראל, ואשרת תושב ארעי למשך שנה. ביום 20.6.01 בקשו העותרים להאריך את תוקפה של האשרה, אולם לא המציאו את המסמכים הנלווים הדרושים לשם כך, ובעקבות כך נדחתה בקשתם. ביום 2.12.02 פנו העותרים בשנית למשרד הפנים, ובקשתם החדשה נדחתה עקב החלטת הממשלה מיום 12.5.02, לפיה לא יטופלו עוד בקשות חדשות לאיחוד משפחות כאשר בן הזוג המוזמן הוא תושב האזור. 2. כנגד החלטה זו הגישו העותרים עתירה לבית-משפט זה (בג"ץ 2404/03 אברהים אחמד אגבאריה ואח' נ' שר הפנים (לא פורסם)), וביום 8.9.05 היא נדחתה על הסף, נוכח העובדה כי בקשתם החדשה הוגשה לאחר החלטת הממשלה מיום 12.5.02, ולאחר כניסתו לתוקף של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. עם זאת, נקבע כי העותרים יוכלו לשוב ולפנות למשיב ככל שתימצא להם עילה לכך, לאחר שיינתן פסק הדין בעתירות העקרוניות שהוגשו לבית משפט זה בשאלת תוקפו של החוק. 3. העותרים פנו למשיב בבקשה לקיים דיון מחודש בעניינם, בשל כניסתו לתוקף של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ה-2005, (להלן: התיקון לחוק האזרחות) וקיומן של נסיבות חדשות, ובהן עבודתה של עותרת 2 כסייעת בגני ילדים בישראל, מצבה הבריאותי הרעוע וניתוק הקשר בינה ובין בני משפחתה המתגוררים באזור מזה כשבע שנים. ביום 5.1.06 דחה המשיב את בקשת העותרים, תוך שהוא מציין כי בני הזוג אינם עומדים בתנאים המצויים בתיקון לחוק האזרחות. 4. כנגד החלטה אחרונה זו הוגשה העתירה הנוכחית, במסגרתה מבקשים העותרים לשוב וליתן בידי העותרת אשרה ומעמד בישראל. בנוסף, מבקשים העותרים ליתן צו ביניים שיאסור על הרחקתה של העותרת מהארץ. לטענתם, בעת שניתן בעניינם פסק-הדין הקודם (בג"צ 2404/03), לא היו מצויים בפני בית-המשפט מכלול הנתונים הרלוונטיים בעניינם; לא הובהר להם כי פנייתם מיום 2.12.02 מהווה בקשה חדשה לאיחוד משפחות; המשיב לא קיים דיון של ממש בבקשתם החדשה, ולמעשה אשרר את החלטתו הקודמת בעניינם, תוך שלילת זכות הטיעון והשימוע העומדת להם. בתגובתו, טען המשיב כי דין העתירה להידחות על הסף, הן מחמת חוסר ניקיון כפיה של העותרת, והן נוכח העובדה שלא חל שינוי כלשהו במצב העובדתי והמשפטי מאז ניתן פסק-הדין בבג"צ 2404/03. 5. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, נחה דעתנו כי דינה להדחות, ומטעמיו של המשיב. שאלת זכותה של העותרת לקבלת מעמד בישראל, נדונה לגופה בעתירה קודמת שהגישה, ומאז לא חל שינוי מהותי במצב המשפטי התקף. הוא הדין באשר למצב העובדתי שגם בו לא חל שינוי, למעט העובדה שהעותרת מוסיפה לשהות בישראל שלא כדין, ונוהגת כאילו פסק הדין בעתירתה הקודמת לא ניתן מעולם. כך לא נוהג בעל דין הפונה לבית משפט זה בבקשה לקבלת סעד, ועל כן נדחית העתירה על הסף. ניתן היום, כ"ח בניסן תשס"ו (26.4.2006). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06015530_O04.doc/שב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il