פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1545/21 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב 2. בית הדין הרבני הגדול בירושלים 3. פלונית עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד עדי שדה פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. עתירה שבגדרה מתבקשים בית הדין הרבני הגדול, ובית הדין האזורי בתל-אביב, לבוא וליתן טעם מדוע נמנעו מלקבל את המלצת ועדת התסקירים, שלפיה יוחזרו בנותיו הקטינות של העותר למוסדות הלימוד בראשון לציון. 2. העותר והמשיבה 3 (להלן: האם), התגרשו זמ"ז ביום 13.10.2020. העותר הוסיף להתגורר בדירת המשפחה בראשון לציון, ואילו האם ובנותיהם הקטינות העתיקו את מגוריהן לבית אבי האם באשקלון. בתחילה הסיעה האם את הבנות הלוך ונסוע למסגרות הלימוד שבהן התחנכו בראשון לציון; אך משרבתה עליה הדרך ולא יכלה עוד שׂאת בנותיה, העבירה אותן למוסדות לימוד באשקלון. ביום 21.10.2020, קיימה ועדת התסקירים דיון בנוגע למשמורת על הבנות, ובאשר לעיר שבה ילמדו. הוועדה המליצה, כי לאם תינתן משמורת זמנית על הבנות, וכי הסדרי השהות יוותרו בהתאם להחלטת בית הדין הרבני. אשר למקום לימודיהן המליצה הוועדה, כי "למרות הקשיים הכלכליים של האם הבנות תמשכנה ללכת למסגרות חינוך בראשל"צ". הצדדים הגישו את התייחסויותיהם להמלצות הוועדה מזה ומזה. העותר צידד בהמלצת הוועדה, שלפיה יוחזרו הבנות ללמוד בראשון לציון; ואילו האם התנגדה לכך. לאחר שעיין בהמלצות הוועדה ובעמדות הצדדים, קבע בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב, כי הוא מקבל את המלצות הוועדה בנוגע למשמורת והסדרי הראיה של הבנות, ואינו מקבל את המלצתה בנוגע למקום לימודיהן. לדבריו, "יש להיעתר להעתקת מקום הלימודים לאשקלון מקום מגורי האם ולא לנייד את הבנות הקטנות מדי יום מאשקלון לראשון לציון". 3. ערעור שהגיש העותר לבית הדין הרבני הגדול, נדחה ביום 2.2.2021. בהחלטתו קבע בית הדין הרבני הגדול, כי בתסקיר שרותי הרווחה – לא נמצא נימוק להמלצה בדבר החזרת הבנות לראשון לציון. בית הדין תמה, כיצד זה קטינות בנות 3 ו-5 שנים, תידרשנה לקום השכם בבוקר, לצאת לדרך ארוכה, ולשהות שעות רבות על הכביש. "על פניה המלצת שרותי הרווחה, שאינה מנומקת הינה המלצה תמוהה וטוב שלא היתה מועלית על הכתב, המלצתם אינה מתיישבת על פניה עם ראיית טובת הקטינות, וד"ל". לצד זאת, ציין בית הדין הרבני הגדול, כי "היה מן הראוי שביה"ד האזורי ינמק דבריו כשהוא נוטה מהמלצות התסקיר". 4. בעתירה שלפנינו נטען, כי החלטות בתי הדין הרבניים ניתנו בניגוד להמלצת ועדת התסקירים, ללא שהובאו לפתחם ראיות, ומבלי שנשמעו לפניהם עדותה של העובדת הסוציאלית וקולם של הצדדים. לדברי העותר, טובת הילד היא עניין עובדתי; למומחים לענות בו, ולא לבית הדין. לדבריו, ועדת התסקירים פגשה בצדדים ובקטינות, והמליצה על מתווה ראוי אשר מאזן בין השיקולים השונים שעל הפרק; בית הדין הפר אותו איזון. העותר טוען, כי העברת הבנות למוסדות לימוד באשקלון, פגעה למעשה בקשר שבינו לבין בנותיו, ובהסדרי הראיה השוויוניים שנקבעו בינו לבין האם. עוד נטען, כי בניגוד לקביעת בית הדין הרבני הגדול, תסקיר שירות הרווחה נומק כדבעי. עוד טוען העותר, כי בית הדין הרבני קבע קביעות עובדתיות בלתי מבוססות, אשר מכתימות את שמו הטוב. העותר הוסיף עוד כהנה וכהנה טענות באשר לסטיית בתי הדין הרבניים מכללי הצדק הטבעי, ובנוגע להתנהלותם בחוסר סמכות. 5. לאחר עיון בעתירה, על נספחיה, בהחלטות בתי הדין הרבניים ובהמלצת ועדת התסקירים, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. אמנם כן, ועדת התסקירים באה בהמלצה להחזיר את הבנות למוסדות הלימוד בראשון לציון, ובתי הדין הרבניים לא שעו לה. ברם, בתי הדין לא עשו כן בהתעלם מהמלצת ועדת התסקירים. בתי הדין הרבניים בחנו את התסקיר, על המלצותיו, בחרו לקבל את חלקו, ולדחות את ההמלצה המתייחסת לעיר שבה יתחנכו הבנות. על-פי גישת בית הדין הרבני הגדול, טובת הבנות חייבה להותירן במוסדות לימוד הקרובים לבית אִמן. "טובת הקטינות מחייבת את מעבר האם לאשקלון שם גרים בני משפחתה ושם תוכל להעזר בהם, משכך ראוי ששם יהיו מוסדות החינוך" (פסקה 5 להחלטת בית הדין הרבני הגדול). כמו כן, היטיב בית הדין הרבני הגדול להסביר את הקושי הכרוך בנסיעותיהן התכופות של הבנות מאשקלון לראשון לציון; וחוזר חלילה. הדרך ארוכה ומפותלת לאדם בוגר, על אחת כמה וכמה לבנות רכות בשנים, אשר נדרשות להשכים קום ולצאת למסען מדי בוקר. הובהר כיצד נדרשות האם והבת הגדולה, להמתין שעתיים ברחובה של עיר, עד אשר תסיים גם הבת הקטנה את לימודיה בגן, והן תוכלנה לצאת בחזרה לאשקלון. משבחנו בתי הדין הרבניים את המלצת ועדת התסקירים, ונימקו – מי יותר ומי פחות – מדוע החליטו לסטות הימנה, לא מצאתי מקום לחרוג מהכרעותיהם. בייחוד אמורים הדברים, נוכח גדרי ההתערבות המצומצמים של בית משפט זה, בהחלטותיהם של בתי הדין הרבניים. 6. העתירה נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תגובה, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג באדר התשפ"א (‏7.3.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21015450_O01.docx אג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il