נפתלי שטיין נ. עיריית רמת השרון

פסק-דין בתיק ע"א 1542/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1542/10 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: נפתלי שטיין נ ג ד המשיבה: עיריית רמת השרון ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת י' אחימן) מיום 3.2.2010 בת"א 65465-07 בשם המערער: עו"ד דורון זבולון פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת י' אחימן), מיום 3.2.2010 בת"א 65465-07, לפיה נדחתה בקשת המערער כי יפסול עצמו מלדון בעניינו. 1. המערער הגיש תביעה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו במסגרתה טען לחיובו, שלא כדין, בדמי ארנונה על ידי המשיבה, באופן בו הגדילה את היקף השטח לחיוב ביחס לבית מגוריו של המערער. המערער טען כי רק לאחר מאבק משפטי ממושך ויקר חשפה המשיבה את נימוקי החלטתה לעשות כן בכך שהוסיף תוספת בניה לביתו ללא היתר. המשיבה עתרה לסילוק התביעה על הסף בהיותה מופרכת ונעדרת עילה, שכן המערער לא הכחיש כי חיוב הארנונה משקף את השטח הבנוי בפועל בביתו. כן טענה למעשה בית דין ולהעדר סמכות עניינית נוכח הליכים משפטיים קודמים בין הצדדים. 2. בית משפט השלום נעתר לבקשת המשיבה וסילק את התביעה על הסף בקובעו כי התביעה נגועה בחוסר נקיון כפיים והעדר סבירות מובהק, כאשר בירורה לגופה לא יניב, לדבריו, כל תוצאה אחרת. על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בית המשפט המחוזי (השופט י' שנלר) קבע כי אין מנוס מביטול החלטת בית משפט השלום וזאת על מנת שיידרש לשאלות העובדתיות העולות בתביעה ואשר יש להכריע בהן. לפיכך קבע כי החלטת בית משפט השלום מבוטלת וכי בית המשפט ייתן הוראות להמשך הדיון. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המערער להורות על החלפת המותב שכן לא מצא סיבה לכך. 3. משהושב הדיון בתביעה לפני אותו מותב בבית משפט השלום הגיש המערער בקשה לפסילתו. לטענתו, גיבש בית המשפט עמדתו הסופית בתיק, כעולה מהדברים שכתב בהחלטה לסילוק התביעה בהעדר עילה, אשר יש בהם, לטענתו, חריגה מהבעת עמדה לכאורית. כן ביקש להחליף את המותב נוכח הדברים הקשים שכתב ביחס אליו, לרבות בנוגע לחוסר תום ליבו ולחוסר ניקיון כפיו. 4. לאחר קבלת תגובת המשיבה החליט בית המשפט, כאמור, לדחות את הבקשה. בית המשפט קבע כי אכן צודק המערער בטענתו לגבי חומרת הדברים שכתב ביחס אליו בהחלטה. עם זאת, ולאחר שהרהר בדברים, בית המשפט לא חש מניעה מלדון בתביעה בשנית באופן אובייקטיבי המנותק מקביעותיו הקודמות. בנסיבות אלה, דחה את הבקשה והורה על פתיחת שלב הראיות והגשת תיק מוצגים לתיק בית המשפט. מכאן הערעור שלפניי. 5. המערער טוען כי החלטת בית המשפט לדחות את התביעה על הסף בהעדר עילה, הכריעה למעשה את התביעה לגופו של עניין. לטענתו, הדברים מהווים עמדה מגובשת באשר לגופה של המחלוקת וביחס להעדר סיכויי התביעה. אף האמירות החמורות ביחס למערער מעידות כי בית המשפט גיבש דעתו לגביו ולגבי תביעתו, באופן היוצר וודאות גבוהה כי מדובר ב"משחק מכור". לאור קביעת בית המשפט כי בירור התביעה לא יניב תוצאה אחרת וכי סיכוייה נעדרי סבירות באופן מובהק, ברי כי דעתו ננעלה ווכי לא יוכל לדון בתיק באובייקטיביות. לדעת המערער מתקיים במקרה דנן המבחן האובייקטיבי לפסלות שופט. המערער מבקש משפט צדק ולדעתו המשך הדיון בפני המותב הנוכחי יפגע במראית פני הצדק. 6. דין הערעור להידחות. לא פעם יושב שופט בדין בין אותם הצדדים יותר מפעם אחת ובית משפט זה שב וקבע כי אין די בכך שבית משפט דן והכריע בהליך מסוים כדי לפסול אותו מלשוב ולדון באותו עניין אם הובא שנית בפניו עקב ביטול החלטתו על ידי ערכאת ערעור או בנסיבות אחרות (ראה למשל ע"א 6472/06 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 10.1.2007)). כן נפסק בעבר כי פסיקה קודמת באותו עניין אינה מגבשת, כשלעצמה, את עמדת השופט ויש להראות כי בהליך הנוכחי אין השופט פתוח לשכנוע (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 265 (2006)). לפיכך, גם בעצם הדיון באותה הסוגיה או בנגזרותיה אין כדי לפסול את השופט מלישב בדין (ע"א 10959/08 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 22.3.2009)). 7. במקרה דנן החלטת בית המשפט ניתנה טרם שמיעת ראיות בתיק ובית המשפט המחוזי הורה על שמיעתן. בנסיבות אלה הנחת היסוד לפיה בית המשפט, במקצועיותו ובהגינותו, יוכל לשנות מהחלטתו הקודמת, בהתאם לראיות שיובאו בפניו ומתוך פתיחות לשכנוע וללא חשש ממשי למשוא פנים, לא נסתרה. אף בית המשפט המחוזי סבר כי אין מניעה להחזיר את הדיון לאותו מותב. אכן, אך טבעי הוא כי לאור דברי בית המשפט בהחלטה לסילוק על הסף, יחוש המערער כי לא יזכה למשפט צדק. אלמלא קבע בית המשפט עצמו בהחלטתו בעניין הפסילה כי הוא מודע לכך שצדק התובע בטענתו לגבי "חומרת הדברים שנאמרו ביחס אליו" ואלמלא אישר כי הרהר מחדש ובא לכלל מסקנה כי יכול הוא לדון בתביעה באופן המנותק מהקביעות הקודמות, אפשר שהייתי סבורה שיש כאן גם מניעה אובייקטיבית מלדון. ואולם, אני סבורה כי יש ליתן תוקף לדברי בית המשפט כי יוכל לשפוט בעניין תוך פתיחות לשכנוע וללא כל חשש למשוא פנים לאור הראיות שיובאו בפניו וכי ייעשה משפט צדק. כאמור, החזקה כי בית המשפט יכריע בתביעה לאחר בחינת מכלול הטענות והראיות שתובאנה על ידי הצדדים ומבלי שלהחלטתו הקודמת תהיה השפעה פסולה כלשהי על החלטתו, לא נסתרה, ומשכך, דין הערעור להידחות. הערעור נדחה ללא צו להוצאות. ניתן היום, כ"ב בניסן התש"ע (6.4.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10015420_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il