אמיר שאול נ. עיריית חולון

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 1541/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערער: אמיר שאול נ ג ד המשיבה: עיריית חולון ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' הדר) בת"א 58590-02-20 מיום 24.12.2023 בשם המערער: עו"ד אלי ביבי; עו"ד גילת שטיינברג פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' הדר) בת"א 58590-02-20 מיום 24.12.2023 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. עניינו של ההליך שלפניי בתביעה שהגיש המערער בשנת 2020 נגד המשיבה (היא עיריית חולון; להלן: העירייה) שבמסגרתה עתר לפיצוי כספי, תוך שנטען, בעיקרם של דברים, כי העירייה התרשלה בטיפול בבעיות שקשורות לניקוז מי גשמים בסביבת בית מגוריו, וכי הדבר הוביל להצפות שגרמו לו לנזקים. להלן יפורטו עיקרי העובדות שצריכות להכרעה בערעור שלפניי. ביום 26.6.2023 התקיים דיון במעמד הצדדים שבמסגרתו באת כוחו של המערער חקרה את עובדי העירייה בנוגע, בין היתר, להצפות נושא התביעה ולאופן הטיפול של העירייה בהן במרוצת השנים (להלן: הדיון מיום 26.6.2023). ביום 28.9.2023 התקיים דיון נוסף במעמד הצדדים שבמסגרתו קבע המותב, בין היתר, כי הגם שהצדדים להליך מתנגדים לכך, ובשים לב לתהיות שהתעוררו לגבי חוות דעתה של מומחית שמונתה מטעם בית המשפט בהליך (להלן: המומחית מטעם בית המשפט), בכוונתו למנות מומחה נוסף להנדסה מטעם בית המשפט (להלן: הדיון מיום 28.9.2023 ו-המומחה מטעם בית המשפט בהתאמה). בהמשך לכך, ביום 1.11.2023 – לאחר שהעירייה הודיעה כי אין היא מתנגדת למינוי מומחה כאמור – קבע בית המשפט כי על המומחה מטעמו להתייחס לשאלה האם יש לאמץ או לשנות מהמסקנות שבחוות הדעת ההנדסית שהגישה בעבר המומחית מטעם בית המשפט; וכן לטענות המערער שעניינן בממצאים שקבע שמאי שמונה מטעם בית המשפט בהליך, ושכנטען מבוססות על מומחיות בתחום ההנדסה (להלן: ההחלטה מיום 1.11.2023). ביום 4.12.2023 הגיש המערער בקשה להקפאת ההליכים בתיק, וזאת בשים לב, בין היתר, לכוונתו להגיש בקשה לפסילת המותב תוך 30 ימים מיום קבלת פרוטוקול הדיון מיום 28.9.2023. בהמשך לכך, ביום 8.12.2023 קבע בית המשפט כי "הבקשה לפסלות תוגש לא יאוחר מתאריך [16.12.2023 – ע' פ'], ולא, ביהמ"ש ימשיך לקדם שמיעת התביעה בשים לב שהתביעה הוגשה בשנת 2020" (להלן: ההחלטה מיום 8.12.2023). ביום 24.12.2023 – לאחר שהמותב קיבל בקשה להארכת מועד שהגיש המערער – הוגשה בקשת הפסלות נושא ההליך שבמסגרתה נטען, בעיקרם של דברים, כי התנהלותו של המותב בהליך מקימה חשש ממשי למשוא פנים. בתוך כך נטען, כי במסגרת הדיון מיום 26.6.2023 קטע המותב את החקירה שניהלה באת כוחו של המערער, והפנה שאלות לעובדי העירייה הנחקרים, באופן שכנטען פגם בחקירה ושמצביע על עמדתו של המותב בנוגע לטענותיו של המערער. עוד טען המערער, כי החלטתו של בית המשפט מיום 1.11.2023 שבמסגרתה החליט למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט – חרף מינויה של מומחית קודמת בהליך והתנגדותו של המערער לכך – מעידה על נעילת דעתו במקרה דנן וכן על העדפתו את גרסתה של העירייה. בנוסף, נטען כי במסגרת הדיון מיום 28.9.2023 הביע המותב את עמדתו בנוגע לגובה הנזק שנגרם לחומת בית מגוריו של המערער, וזאת בניגוד לראיות שנפרשו לפניו בהקשר זה, ובאופן שמעיד על נעילת דעתו. לבסוף, המערער טען כי החלטתו של המותב מיום 8.12.2023, שבמסגרתה קבע כי בקשת הפסלות תוגש עד ליום 16.12.2023, מעידה אף היא על העדפתו את העירייה, ובצירוף החלטות דיוניות נוספות שניתנו בהליך, מעלה חשש ממשי למשוא פנים. בו ביום דחה בית המשפט את בקשת הפסלות, וקבע כי בנסיבות המקרה לא מתעורר חשש ממשי למשוא פנים אשר יבסס עילת פסלות. בתוך כך קבע המותב, בין היתר, כי השאלות שהפנה לנחקרים מטעם העירייה במסגרת הדיון מיום 26.6.2023 נועדו לצורך בירור המחלוקות בתיק והבהרת תשובותיהם; כי החלטתו למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט אינה מקימה עילה לפסילתו, וממילא מדובר בטענה שיש להעלות במסגרת הליך ערעורי מתאים ולא בדרך של הגשת בקשה לפסילת המותב; וכי בחינה של החלטותיו לאורך ההליך אינה מלמדת על הכרעות שאינן אובייקטיביות או העדפה של מי מהצדדים. מכאן הערעור שלפניי שבמסגרתו חוזר המערער, בעיקרם של דברים, על טענותיו בבקשת הפסלות. בתוך כך המערער טוען, בין היתר, כי החלטתו של המותב למנות מומחה נוסף מטעמו מלמדת על העדפתו את העירייה, שכן החלטה זו כנטען נועדה לתמוך בעמדתה של האחרונה. לשיטת המערער, ההחלטה מיום 1.11.2023 בצירוף החלטות דיוניות נוספות, ובהן ההחלטה מיום 8.12.2023, וכן התערבותו בחקירת עובדי העירייה על ידי באת כוחו של המערער במסגרת הדיון מיום 26.6.2023, מלמדות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים ועל פגיעה במראית פני הצדק שמקימים עילה להעברת הדיון לפני מותב אחר. לבסוף, המערער סבור כי החלטת הפסלות נושא הערעור נעדרת התייחסות של ממש לטענותיו, ואף משכך יש לפסול את המותב מלדון בעניינו. למען שלמות התמונה יצוין, כי ביום 15.2.2024 הגיש המערער בקשת רשות לערער על החלטת המותב מיום 1.11.2023 למנות מומחה נוסף מטעמו; וביום 4.4.2024 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא א' כהן) כי מינויו של המומחה הנוסף יעוכב עד להכרעה בבקשת הרשות לערער. לאחר שעיינתי בערעור על צרופותיו, אני סבור כי דינו להידחות. אמת המידה לפסילת שופט שיושב בדין היא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בניהול ההליך (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; ע"א 1695/24 פלונית נ' פלונית, פסקה 8 (7.4.2024); ע"א 1054/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (25.3.2024)). איני סבור כי המקרה שלפניי בא בגדרי אמת מידה זו. בפתח הדברים יצוין, כי בשים לב לכלל שלפיו על בעל דין להגיש בקשה לפסילת המותב מיד לאחר שנודע לו על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), טענות המערער שנוגעות להתערבות המותב בחקירות עובדי העירייה במסגרת הדיון מיום 26.6.2023, הועלו בשיהוי ניכר; זאת, בהיעדר הסבר מספק לשיהוי זה, ובאופן שיש בו כשלעצמו כדי להצדיק את דחיית טענות אלו (ע"א 1811/24 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים אריאל, פסקה 9 (6.3.2024); ע"א 229/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 (28.1.2024)). ואולם, אף לגופם של דברים איני סבור כי הערעור דנן מקים עילה לפסילתו של המותב מלדון בעניינו של המערער. המערער טוען, בעיקרם של דברים, כי החלטתו של המותב מיום 1.11.2023 שעניינה במינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט, בצירוף ההחלטה מיום 8.12.2023, וכן התנהלותו של המותב כנטען במסגרת הדיונים מיום 26.6.2023 ומיום 28.9.2023, מקימות חשש ממשי למשוא פנים ואף פוגעות במראית פני הצדק. ואולם, כידוע, אך במקרים נדירים, טענות שנוגעות לפעילות השיפוטית כשלעצמה יקימו עילת פסלות (ע"א 978/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (19.2.2024); ע"א 5330/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (10.12.2023)). החלטת המותב מיום 1.11.2023 שעניינה במינויו של מומחה נוסף מטעם בית המשפט אינה מלמדת על העדפתו של המותב את מי מהצדדים להליך או על נעילת דעתו בעניינו של המערער – ויוער כי אף העירייה התנגדה למינוי זה במסגרת הדיון מיום 28.9.2023 (ע"א 273/24 עו"ד יצחק מאור נ' הממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים, פסקה 7 (19.3.2024); ע"א 7910/23 עו"ד מיכה צמיר – מפרק שער הגבינות שיווק מזון בע"מ נ' קדרון ושות' רואי חשבון, פסקה 9 (4.1.2024)); מה גם שהדרך להשיג על החלטה מסוג זה – כפי שאף פעל המערער במקרה דנן – היא במסגרת הליכי ההשגה שקבועים בחוק ולא בבקשה לפסילתו של המותב (ע"א 215/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (12.2.2024); ע"א 182/24 פלונית נ' פלונית, פסקה 9 (24.1.2024)). אף איני סבור כי החלטתו של המותב מיום 8.12.2023 מקימה עילת פסלות; זאת, בשים לב לטענתו של המערער בהקשר זה שעניינה בקביעת מועדים להגשת בקשת פסלות; משהמותב קיבל בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה נושא הערעור; וממילא מדובר בהחלטה דיונית מובהקת שערעור פסלות אינו האכסניה המתאימה להשיג עליה (ע"א 8983/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 4 (24.1.2024); ע"א 43/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (4.1.2024)). אשר לטענותיו של המערער בנוגע להתערבות המותב בחקירה שניהלה באת כוחו במסגרת הדיון מיום 26.6.2023, כמו גם אמירתו בנוגע לגובה הנזק במסגרת הדיון מיום 28.9.2023, איני סבור כי מדובר באותם מקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם יקימו התבטאויות של המותב עילת פסלות, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק (ע"א 8806/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (4.1.2024); ע"א 6068/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (27.9.2023)). לבסוף, אופן ההנמקה של החלטת הפסלות נושא הערעור, אף הוא אינו מקים חשש ממשי למשוא פנים, לא כל שכן כזה שיצדיק את פסילת המותב במקרה דנן (ע"א 1340/24 אס. בי. איי. די פתרונות יוזמה והשקעות בע"מ נ' אינטוויז'ן ניהול בע"מ, פסקה 9 (3.4.2024)). הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט' בניסן התשפ"ד (‏17.4.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 24015410_M01.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1