בג"ץ 1540-07
טרם נותח
סאמי אבו חסירה נ. פרקליטות מחוז תל אביב
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 1540/07
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1540/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
סאמי אבו חסירה
נ ג ד
המשיבה:
פרקליטות מחוז תל-אביב
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד שרון קינן
בשם המשיבה:
עו"ד דינה זילבר
פסק-דין
השופט ס' גו'בראן:
עניינה של העתירה שבפנינו הינה בבקשת העותר לפיה תחויב המשיבה לחתום עמו על הסדר הטיעון שהוצג בפניו.
כנגד העותר הוגש כתב אישום בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, המייחס לו ביחד עם 24 נאשמים נוספים, עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב], התשל"ג-1973 בנסיבות חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003. מדובר בתיק מורכב במיוחד, אשר הליך ההוכחות בו מתנהל מאז חודש דצמבר 2005. העותר הינו נאשם מספר 7 בתיק והוא עצור עד לסיום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו מאז יום 29.11.04.
ביום 3.12.06 התקיימה ישיבה בה נכחו פרקליטת המחוז, עו"ד פרוסט, התובע בתיק (להלן: עו"ד פרוסט) ובא-כוח העותר, אשר מייצג נאשם נוסף בתיק (נאשם מספר 13) ומייצג את העותר החל מיום 23.11.06. באותה ישיבה הגיעו הצדדים למסגרת הסדר עקרונית והובהר לבא-כוח העותר כי ההצעה שהוצעה תקפה לשבוע אחד בלבד.
למרות פניותיו של עו"ד פרוסט אל בא-כוח העותר, לא מסר האחרון את הסכמתו להסדר הטיעון. ביום 7.12.06 הודיע נאשם 1 בתיק, שהינו הנאשם העיקרי בתיק מהיותו ראש ארגון הפשע לו שייך העותר, כי הוא מוותר על זכותו להעיד. לאור זאת, הודיע עו"ד פרוסט ביום 11.12.06 לבא-כוח העותר כי התביעה שוקלת מחדש את עמדתה בדבר הסדר הטיעון. שבוע לאחר מכן, ביום 19.12.06 פנה עו"ד פרוסט פעם נוספת לבא-כוח העותר והבהיר לו כי הוא מתכוון להודיע על קיום ההסדרים או אי קיומם בדיון שיתקיים ביום 21.12.06. בא-כוח העותר לא הודיע על הסכמתו לעותר בטרם הדיון האמור ובדיון עצמו הוצג בפני בית-המשפט הסדר טיעון בעניינו של נאשם 12 בלבד. בסיום הדיון, הודיע עו"ד פרוסט לבא-כוח העותר כי ההצעה שנמסרה לו בנוגע להסדר הטיעון מבוטלת.
ביום 28.12.07 התקיים דיון נוסף בתיק ובו הכריז בא-כוח העותר על קיום הסדר טיעון בעניינו של נאשם 13. בתגובה לכך, אמר עו"ד פרוסט במפורש שאין הסדר טיעון חתום בעניינו של העותר או בעניינו של נאשם 13. לאחר מכן, התנהל משא-ומתן בין התביעה לבין בא-כוח העותר שבסיומו הסכימה התביעה להסדר טיעון בעניינו של הנאשם 13 וההסדר הוצג לבית-המשפט ביום 4.1.07. במסגרת הדיונים בין הצדדים לא נידונה ההצעה להסדר הטיעון בעניינו של העותר.
ביום 15.1.07 הודיע בא-כוח העותר לעו"ד פרוסט כי הוא מסכים להסדר הטיעון בעניינו של העותר. תגובתו של עו"ד פרוסט היתה כי הפרקליטות אינה מוכנה לקיים את ההסדר היות וההצעה פקעה והעותר השתהה בתשובתו.
לטענת בא-כוח העותר, החלטת המשיבה שלא לקיים את הסדר הטיעון עם העותר הינה החלטה לא סבירה אשר גורמת בפועל להפלייתו של העותר אל מול נאשמים אחרים בתיק אתם חתמה המשיבה על הסדר טיעון וזאת אך בשל העובדה שבא-כוחו הקודם הפסיק לייצגו בשל בעיות רפואיות. לטענתו, אין טעם מהותי לסירובה של המשיבה לחתום על הסדר הטיעון ומדובר על הסדר אשר עכשיו, כמו ביום שהוצע, משרת את האינטרסים של העותר ושל התביעה ואין בו על-מנת לפגוע באינטרס הציבורי. עוד טוען בא-כוח העותר, כי סירובה של המשיבה לקיים את ההסדר פוגע באינטרס ההסתמכות והציפייה של העותר.
מנגד, טוענת באת-כוח המשיבה, כי ההחלטה בדבר חתימה על הסדר טיעון נתונה לשיקול דעתן של רשויות התביעה ובית-משפט זה נוטה שלא להתערב בהחלטה מסוג זה. לגופו על עניין נטען, כי למעשה לא גובש הסדר טיעון בעניינו של העותר היות וההצעה היתה תקפה לשבוע אחד בלבד והעותר לא נתן את הסכמתו להצעה במסגרת הזמן שנקבע. עוד טוענת באת-כוח המשיבה כי אין ממש בטענת העותר להפליה היות וקיים שוני בינו לבין מעמדם של נאשמים אחרים בתיק אשר מצדיק הבחנה ביניהם.
לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובה הגעתי למסקנה כי דין העתירה להדחות על הסף.
הלכה היא, כי בית-משפט זה בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק אינו נוטה להתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה בניהול ההליך הפלילי (ראו למשל בג"ץ 686/03 אמנון נ' משטרת ישראל (לא פורסם)). מקרה זה אינו אחד מאותם מקרים נדירים המצדיקים סטייה מהלכה זו. בסמכותה של התביעה, משיקוליה שלה, להציע הצעה להסדר טיעון אשר הינה מוגבלת בזמן. היות ובא-כוח העותר לא קיבל את ההצעה במועד ואף לא ביקש לקבל ארכה לקבלת ההצעה, לא מדובר בענייננו על חזרתה של התביעה מהסדר טיעון אלא בהצעה בלבד, הצעה אשר מעולם לא התממשה עד לכדי הסכם. בנסיבות אלו, בהן הבהיר עו"ד פרוסט לבא-כוח העותר עוד ביום 28.12.06 כי אין הסדר חתום בעניינו של העותר ולאחר שבא-כוח העותר לא עשה ניסיון לממש את ההסדר של העותר עד ליום 15.1.07, אני סבור כי אין לעותר להלין אלא על עצמו והתנהלותו אינה מצדיקה את התערבותו של בית-משפט זה בהחלטת המשיבה.
אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, כ"א באדר התשס"ז (11.3.2007).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07015400_H03.doc /צש
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il