החלטה בתיק בג"ץ 153/14 בבית המשפט העליון בג"ץ 153/14 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג העותרת: עו"ד פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משרד המשפטים 3. משרד הכלכלה 4. נציבות שירות המדינה 5. נציבות שוויוון הזדמנויות בעבודה עתירה למתן צו על תנאי; בקשה למתן צו-ביניים; בקשה לחיסוי שמה של העותרת העותרת: בעצמה פסק-דין השופט ח' מלצר: 1. לפנינו עתירה בגדרה התבקשנו להוציא תחת-ידינו צו-על תנאי, שיורה למשיבים: ליתן טעם מדוע אנשים הנמנים עם הציבור החרדי מופלים לרעה בבחירה לכהן במשרות במגזר הציבורי; מדוע לא יותקנו תקנות בנושא של מינוי חרדים למשרות ציבוריות באופן שיימנע את אפלייתם הנטענת וכן מדוע לא ינקטו צעדים לתיקונה של האפליה הנטענת האמורה. 2. במקביל להגשת העתירה, הגישה העותרת בקשה למתן צו-ביניים עד להכרעה בעתירה, שיורה למשיבים להימנע מההתייחסות המפלה הנטענת כלפי חרדים, בכל הקשור באיוש משרות ציבוריות. כן הגישה העותרת בקשה לצו למתן חיסיון על שמה ובהתחשב באמור בבקשה ובעתירה – נענינו לכך. 3. העותרת, עו"ד במקצועה, מציגה עצמה בעתירתה כמי שנמנית עם המגזר החרדי, הנתון, לטענתה, לאפליה מגמתית בשוק העבודה בכלל ובמגזר הציבורי בפרט, ובתוך-כך היא גורסת כי היא נפגעת במישרין מהשלכותיה של אותה מדיניות. העותרת מתייחסת לניסיונותיה שלה במציאת מקומות עבודה ומתארת את נסיבות אי-זימונה לראיונות למספר משרות ציבוריות להן הגישה את מועמדותה, וזאת במשך מספר שנים, לצד דחייתה ע"י רשות החברות הממשלתיות (להלן גם: הרשות) כדירקטורית מוצעת במסגרת מאגר "נבחרת הדירקטורים", שהקימה הרשות (רשות החברות הממשלתיות לא צורפה כמשיבה לעתירה). בנוסף, בניסיון להקנות לטענותיה רלבנטיות ציבורית, מציינת העותרת כי לאחר סקירה שערכה באתרי אינטרנט ממשלתיים שונים היא לא הבחינה כי משוריינות משרות כלשהן לבנות ולבני הציבור החרדי בניגוד למגזרים אחרים, וכי בפועל ניתן להבחין כי הציבור החרדי מופלה לרעה בקבלה לעבודה במשרדים הממשלתיים. כן מעלה העותרת בעתירתה טענות בדבר קיומן של עילות-התערבות שונות של בית משפט זה במדיניות המפלה לשיטתה, ובמסגרת זו העותרת טוענת כי הגורמים המחליטים על קבלת מי שמשתייך לציבור החרדי לעבודה – מתנהלים בחוסר סבירות, וכי החלטותיהם אינן מתבססות על תשתית עובדתית מספקת. דיון והכרעה 4. לאחר עיון בטענותיה של העותרת בעתירה ובמסמכים שצורפו לה – הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף (ממילא מתייתר הצורך בצו ביניים). הנימוקים לכך יובאו מיד בסמוך. 5. עתירתה של העותרת, בדרך שבה נוסחה, הינה עתירה כוללנית, אשר התשתית העובדתית המונחת בבסיסה מקשה על הענות לסעדים המבוקשים בגדרה, ופגמים אלו מצדיקים את דחייתה. בעתירה שבפנינו – העותרת מעלה טענות לגבי מדיניות של אפליה כלפי אוכלוסיית החרדים, שנוקטים בה, לשיטתה, גורמי ממשל בלתי מזוהים, והכל מבלי להניח תשתית עובדתית ביחס למקרה קונקרטי כלשהו (לעניין החשיבות של הספציפיות והקונקרטיות של הסכסוך המובא בפני בית המשפט, עיינו: בג"ץ 10026/01 עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' ראש-ממשלת ישראל, פ"ד נז(3) 31, 48-47 (2003); בג"ץ 240/98 עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' השר לענייני דתות, פ"ד נב(5) 167, 183-180 (1998); בג"ץ 4481/91 ברגיל נ' ממשלת ישראל (25.8.1993)). יתר על כן חלק מהגורמים הרלבנטיים (כמו: רשות החברות הממשלתיות) אף לא צורפו כמשיבים לעתירה, ואף זו סיבה לדחיית העתירה. 6. טרם חתימה נעיר כי את המזור לקשיים שהעלתה העותרת ככל שיש בהם ממש, נכון למצות באמצעות פנייה מתאימה לגורמים הרשאים ליזום חיקוקים – ברשות המחוקקת, או ברשות המבצעת. בהקשר זה יש לציין כי בעבר אף החלו הליכים לקראת חקיקה ברוח העתירה (ראו: הודעה לעיתונות מטעם משרד הכלכלה מתאריך 21.5.2014), ויש לצפות שהליכים מסוג זה יקדמו את השוויון בכל מקום בו הוא חסר. למען הסר ספק יובהר, כי אין באמור כאן – כדי למנוע הגשת עתירות, ככל שיהיו פרטניות ומפורטות. 7. נוכח כל האמור לעיל – העתירה שבפנינו נדחית על הסף בשל כוללניותה. ניתנה היום, ‏ב' בשבט התשע"ו (‏12.1.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14001530_K01.doc את+מה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il