בן יצחק ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח'

3 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 15263-04-25 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותרים: 1. גונן בן יצחק 2. ישי הדס נגד המשיבים: 1. בנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. הוועדה למינויים בכירים 4. יוסי פוקס מזכיר הממשלה 5. רונן בר ראש שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד גונן בן יצחק בשם המשיבים: עו"ד נטע אורן; עו"ד יונתן ברמן; עו"ד מטר בן ישי פסק-דין השופט אלכס שטיין: בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא תיפתח חקירה נגד המשיב 1 (להלן: ראש הממשלה) בגין פנייתו לראש שירות הביטחון הכללי (להלן: השב"כ) "לטפל" בעותר 1 על רקע פעילותו במחאה הציבורית נגדו; מדוע לא יימנע ראש הממשלה ממעורבות במינוי ראש השב"כ הבא בשל ניגוד העניינים בו הוא נתון; וכן מדוע לא ייקבע כי הליך מינוי ראש השב"כ החדש יתבצע לאחר בחינה מעמיקה של המועמד על ידי המשיבה 3 – הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים (להלן: הוועדה המייעצת). עוד מבקשים העותרים כי נורה למשיבה 2 – היועצת המשפטית לממשלה (להלן: היועמ"שית) לנמק מדוע לא תקבע הנחיות המבהירות את האיסור על שימוש בשב"כ למטרות פוליטיות. טענות העותרים העותרים טוענים כי ביום 12.12.2024, במסגרת תכנית "עובדה" בערוץ 12, נחשף כי ביוני 2023 פנה ראש הממשלה לראש השב"כ דאז, רונן בר, וביקשו "לטפל" בעותר 1 בעקבות פעילותו במחאה הציבורית בכלל, ונגד משפחת ראש הממשלה בפרט. ראש השב"כ, לפי הפרסום, סירב לדרישה זו והבהיר לראש הממשלה כי אין לשב"כ סמכות לטפל בפעילות מחאה לגיטימית וכי הדבר אינו חלק מייעוד השב"כ על-פי חוק. לטענת העותרים, פנייתו של ראש הממשלה לראש השב"כ מהווה חריגה מסמכות, וניסיון – המונע משיקולים זרים – להשתמש בשב"כ ככלי פוליטי לפגיעה בפעילים דמוקרטיים ולדיכוי מחאה לגיטימית באופן המנוגד לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 (להלן: חוק השב"כ או החוק), ובפרט לסעיף 4(ג) לחוק. עוד טוענים העותרים כי התנהגותו האמורה של ראש הממשלה פוגעת במספר זכויות יסוד חוקתיות, ובראשן הזכות לחופש הביטוי וההפגנה, והיא לוקה בחוסר סבירות קיצוני. העותרים מוסיפים וטוענים כי תימוכין לטענותיהם באשר לניסיונות של הדרג המדיני, ושל ראש הממשלה בפרט, להפעיל לחץ פסול על השב"כ ניתן למצוא בתגובת ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, אשר צורפה לתגובת היועמ"שית בעתירות נגד ההחלטה להפסיק את כהונתו. ביום 12.12.2024 פנה העותר 1, באמצעות באת-כוחו, ליועמ"שית, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בגין ההתנהגות המתוארת, שלשיטתו עולה כדי מרמה והפרת אמונים. לפי הנטען בעתירה, פנייה זו לא נענתה. העותרים מוסיפים כי הניסיון של הדרג המדיני לעשות בשב"כ שימוש לצרכים אישיים ופוליטיים פוגע קשות בעצמאותן המקצועית של רשויות אכיפת החוק. פגיעה זו – לשיטת העותרים – חמורה שבעתיים במקרה דנן לאור היקף הסמכויות הנרחב שבידי השב"כ. נטען כי שימוש כאמור פוגע פגיעה חמורה גם בשלטון החוק ובעקרונות היסוד של משטר דמוקרטי, ושולח מסר מסוכן לראשי מערכות הביטחון בעתיד, לפיו עמידה על עצמאותם המקצועית וסירוב למלא בקשות פוליטיות פסולות עלול להביא להדחתם. עוד טוענים העותרים כי התנהלות מעין זו פוגעת באמון הציבור ברשויות השלטון בכלל, ובשב"כ בפרט, ומכרסמת בלגיטימציה של מערכות הביטחון ואכיפת החוק. עוד נטען בעתירה כי ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים מובהק בכל הנוגע למינוי ראש השב"כ החדש, לאור האינטרס האישי שלו בבחירת מועמד שיהיה נכון למלא את בקשותיו הפוליטיות "לטפל" בפעילי מחאה נגדו, בניגוד לחוק השב"כ ובניגוד לחובת השב"כ, ככל רשות מנהלית, לפעול בהגינות, בסבירות, בדל"ת אמות סמכויותיו וללא שיקולים זרים. העותרים טוענים כי הפסקת כהונתו של ראש השב"כ לשעבר, רונן בר – אשר נעשתה בחיפזון, בניגוד לעמדת היועמ"שית וללא בחינת הוועדה המייעצת – מאששת את החשש הכבד לניגוד עניינים בו מצוי ראש הממשלה. העותרים מציינים, בנוסף, כי הליכי המינוי של ראש השב"כ מוסדרים בהחלטות ממשלה אשר מחייבות בחינת המועמדים על-ידי הוועדה המייעצת. תגובת המדינה המדינה טוענת בתגובתה כי דין העתירה להימחק ממספר טעמים. העתירה – לעמדת המדינה – כורכת בתוכה מספר נושאים, הן כאלה שנוגעים לעניינו הפרטני של העותר 1 והן כאלה שנוגעים לעניינים ציבוריים כלליים, בניגוד להלכה הפסוקה. עוד נטען כי חלק מהסעדים המבוקשים אינם קשורים אחד לשני בקשר הדוק המצדיק את כריכתם בעתירה אחת – כאשר ביחס לכל אחד מהם ישנה תשתית עובדתית ונורמטיבית שונה ונפרדת; כך שאין מקום לבררם במסגרת עתירה אחת. המדינה מציינת כי ביום 27.1.2025, ובמענה לפנייה בה ביקש לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה, נשלח לעותר 1 מכתב מלשכת היועמ"שית, בו צוין כי הפנייה התקבלה והיא הועברה להתייחסות הגורמים הרלבנטיים, וכי כאשר יסתיים הטיפול בפנייתו, הוא יעודכן בהתאם. המדינה מוסיפה ומבהירה – מבלי להביע עמדה לגוף הדברים – כי נכון לעת הזאת, הפנייה מצויה בטיפול; וכפי שצוין במענה הראשוני, תועבר לעותר 1 תשובה לפנייתו כאשר הטיפול יסתיים. לפיכך, המדינה טוענת כי בכל הנוגע לסעד זה, מדובר בעתירה מוקדמת. ביחס לסעדים שעניינם מעורבות ראש הממשלה במינוי ראש השב"כ ובבחינת הוועדה המייעצת – המדינה טוענת כי מאז הגשת העתירה דנן חלו התפתחויות המשליכות על התשתית העובדתית שבבסיס העתירה והופכות אותה לבלתי אקטואלית. כך, מציינת המדינה כי ביום 21.5.2024 ניתן פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 54321-05-21, בו נקבע כי במועד קבלת ההחלטה בדבר סיום כהונת ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, ראש הממשלה היה מצוי ביגוד עניינים באופן שהיה צריך למנוע ממנו כל מעורבות בסוגיית הפסקת כהונת ראש השב"כ. בעקבות פסק הדין, שלחה היועמ"שית לראש הממשלה מכתב, בצירוף חוות דעת של המשנה ליועמ"שית, במסגרתו נכתב כי בהתאם לקביעות בפסק הדין האמור, ובהתבסס על התשתית העובדתית הרלבנטית, נמצא כי ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים אשר מונע את עיסוקו, במישרין או בעקיפין, במינוי ראש השב"כ או ממלא מקומו. באותה חוות דעת נכתב עוד כי עובר למינוי מחליפו של ראש השב"כ יש להביא את המינוי לבחינת הוועדה המייעצת. המדינה מפנה גם לכך כי הוגשו לאחרונה שתי עתירות שנוגעות בעיקרם של דברים לענייננו, וגם בהן הועלו טענות ביחס להליך מינוי ראש השב"כ (בג"ץ 18133-06-25 ובג"ץ 29144-06-25). המדינה טוענת עוד כי בקשת העותרים כי היועמ"שית תקבע הנחיות ברורות לגבי השימוש בשב"כ למטרות פוליטיות לוקה באי-מיצוי הליכים ואין מקום להידרש לה לראשונה במסגרת ההליך דנן – זאת, מאחר שהמכתב ששלח העותר 1 ליועמ"שית לא כלל שום התייחסות לסעד האמור, אלא נותר במישור הפרטני בעניינו של העותר 1 ובבקשתו לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה. המדינה מוסיפה כי סעיף 4(ג) לחוק השב"כ קובע מפורשות כי "השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים", וברי כי על השב"כ להפעיל את סמכויות האכיפה וכלי האכיפה שבידו בצורה מקצועית, ללא שיקולים זרים או השפעה פוליטית כלשהי. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, וכן בתגובת המדינה, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא עמנו, כי "ככלל, עתירה המוגשת לבית המשפט לפני שהרשות המוסמכת קיבלה החלטה סופית לגוף העניין היא עתירה מוקדמת שבית המשפט לא יידרש לה" (ראו: בג"ץ 8145/19 ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 והאסמכתאות שם (2.1.2020)). כפי שצוין בתגובת המדינה, פניית העותר 1 ליועמ"שית, בה התבקשה פתיחת חקירה נגד ראש הממשלה, הועברה להתייחסות הגורמים הרלבנטיים, והטיפול בה טרם הסתיים. משאלה הם פני הדברים, הרי שבכל הקשור לסעד הראשון עסקינן בעתירה מוקדמת שאין מקום להידרש אליה בשלב זה, כאשר טרם התקבלה בעניין החלטה סופית עליה ניתן להשיג בערכאה שיפוטית. סוגיית מינויו של ראש השב"כ החדש ומעורבותו של ראש הממשלה בהליך המינוי נדונו לאחרונה במסגרת בג"ץ 18133-06-25 ובג"ץ 53254-06-25. באותו עניין, וכפי שהדברים באו לידי ביטוי בהחלטתו של בית משפט זה מיום 13.7.2025, הגיעו היועמ"שית והממשלה, בעזרת בית המשפט, להסכמה לפיה בחלוף 60 ימים מיום ההחלטה, יודיע ראש הממשלה לוועדה המייעצת על זהות המועמד שבכוונתו להציע לבחירת הממשלה לתפקיד ראש השב"כ, כאמור בסעיף 3(א) לחוק. מועמדות זו תיבחן על-ידי הוועדה המייעצת במסגרת סמכויותיה בהתאם לדין הקיים. בתוך כך תפרסם הוועדה המייעצת הודעה לציבור בדבר כוונתה לדון במועמדות כאמור, ותיקבע תקופה של חמישה ימים לקבלת תגובות מהציבור. בהתאם להסכמה האמורה, הוארכה כהונתו של ש' – ממלא מקום ראש השב"כ – עד למועד תחילת כהונתו של ראש השב"כ הנכנס. עוד הוסכם כי ראש השב"כ שימונה לא יעסוק בחקירת הפרשות המכונות "קטארגייט" ו"בילד", עד שהנושא ייבחן ויוסדר על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה במסגרת הסדר ניגוד עניינים כמקובל. במצב דברים זה, דומה כי מתייתר הצורך לדון בבקשת העותרים להורות על איסור מעורבות ראש הממשלה במינוי ראש השב"כ החדש וכי מינוי זה יתבצע לאחר בחינה מעמיקה של המועמד על-ידי הוועדה המייעצת. למותר לציין כי ככל שתהיינה לעותרים טענות בנוגע לזהות המועמד שיוצע, הם יהיו רשאים להעלות טענות אלה בפני הוועדה המייעצת אחרי פרסום ההודעה לציבור על אודות מינויו האפשרי של ראש השב"כ. בקשת העותרים כי נורה ליועמ"שית לקבוע הנחיות ברורות המבהירות את האיסור על שימוש בשב"כ למטרות פוליטיות סובלת מאי-מיצוי הליכים. במכתב היחיד ששלח העותר 1 ללשכת היועמ"שית אין כל התייחסות לבקשה האמורה לקביעת הנחיות; ומשכך הוא, העותרים לא עמדו בחובתם למצות הליכים כדין בטרם יתאפשר דיון משפטי בטענותיהם. למעלה מן הצורך אוסיף כי בקשה זו של העותרים דינה להידחות גם בהיותה כוללנית, ונעדרת תשתית עובדתית ונורמטיבית מספקת. כך, העותרים לא פירטו אילו הנחיות הם מבקשים לקבוע משעה שהחוק מורה מפורשות כי השב"כ יפעל באורח ממלכתי ולא תוטלנה עליו משימות לקידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים (ראו: סעיף 4(ג) לחוק השב"כ), ומשעה שהשב"כ – כמו כל רשות מנהלית – כפוף לחובה להפעיל את סמכויותיו בסבירות, בהגינות, וללא משוא פנים. מכל הטעמים האלה, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ב' אב תשפ"ה (27 יולי 2025). עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת