פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 1524/15
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 1524/15
ע"א 1555/15
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
המערער בע"א 1524/15:
ג'לאל נאסר אלדין
המערערת בע"א 1555/15:
איווט ג'ילברט דיפסי
נ ג ד
המשיבים בע"א 1524/15:
1. ד"ר אילי דיבסי
2. מדינת ישראל – פקיד ההסדר בירושלים
3. איווט ג'ילברט דיבסי
4. שוקרי מישיל פראוג'י
5. קלייר דיבסי
6. ג'ורג'ית משחוור דיבסי
7. מרגרט דיבסי
8. רשם המקרקעין בירושלים
המשיבים בע"א 1555/15:
1. ד"ר אילי דיבסי
2. ג'לאל נאסר אלאדין
3. מדינת ישראל – רשם המקרקעין בירושלים
4. מדינת ישראל – פקיד ההסדר בירושלים
5. ג'ורג'ית משחוור דיבסי
6. מרגרט דיבסי
7. שוקרי מישל פרווג'י
ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים בת"א 33093-11-10 שניתן ביום 06.01.2015 על ידי כבוד הנשיא א' פרקש
תאריך הישיבה:
כ"ד בניסן התשע"ז
(20.04.2017)
בשם המערער בע"א 1524/15 והמשיב 2 בע"א 1555/15:
עו"ד נהאד ארשיד
בשם המערערת בע"א 1555/15 והמשיבה 3 בע"א 1524/15:
עו"ד עמוס האוזנר ועו"ד מועין ח'ורי
בשם המשיב 1 בע"א 1524/15 ובע"א 1555/15:
עו"ד יאיר שילה ועו"ד שרי שמחיוף-סלם
בשם המשיבות 7-5 בע"א 1524/15 והמשיבות 6-5 בע"א 1555/15:
עו"ד חנא מאהר
פסק-דין
1. ענייננו בטענה לעסקאות סותרות. בית משפט קמא ביכר את העסקה הראשונה בזמן על פני העסקה השניה בזמן. על כך נסבים שני הערעורים שבפנינו, שהוגשו על ידי מוכרת הנכס ועל ידי הרוכש השני.
2. לאחר שעיינו בחומר שהונח בפנינו ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, אנו מאמצים את פסק דינו של בית משפט קמא, מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
3. למעלה מן הצורך נציין, כי לא מצאנו שיש במקרה דנן להחיל את הלכת גנז (ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ, פ"ד נז(2) 385 (2003)) לטובת העסקה השניה בזמן כפי שנטען בע"א 1524/15, וזאת מן הטעם שעצם קיומה של העסקה השניה הוטל בספק על ידי בית משפט קמא, וכך גם עצם תשלום התמורה במסגרת העסקה השניה הנטענת.
4. בהקשר זה נציין, כי לגבי העסקה הראשונה בזמן (עסקה שהחליפה עסקה קודמת שבוטלה) לא היו לבית משפט קמא כל ספקות. כך, הסכם המכר מושא העסקה הראשונה נערך בשלוש שפות; נחתם בפני קונסול ישראל בצרפת; עורך הדין בפניו נחתם ההסכם העיד במשפט; והחתימה על ההסכם אף תועדה בוידיאו.
מנגד, העסקה השניה נערכה בהסכם בשפה העברית, שאינה שגורה בפיה של המוכרת השוהה בצרפת מזה שנים רבות; עורכי הדין בצרפת ובארץ שהיו מעורבים בעסקה לא העידו; המוכרת עצמה לא העידה; העסקה לא נחתמה בפני קונסול; והרוכש השני לא נפגש כלל עם המוכרת ולא חתם בנוכחותה.
גם לא הוכחה העברת התמורה במלואה, ובהקשר זה אין לנו אלא להצטרף לתמיהתו של בית משפט קמא על כך שחלק הארי של התמורה, הסכום של 200,000 דולר, שולם על ידי המוכר לפני המועד ולפני התקיימות התנאים שנקבעו בהסכם המכר.
5. ברי ושמא – ברי עדיף. מול איתנותה של העסקה הראשונה ניצבת העסקה השניה שעצם קיומה מוטל בספק ועצם תשלום התמורה על פיה מוטל בספק. בנסיבות אלה, קל וחומר לאור מסקנתו העובדתית של בית המשפט קמא לגבי חוסר תום לבו האובייקטיבי של המתקשר השני – איננו רואים תחולה להלכת גנז.
6. אשר על כן, אנו דוחים הערעור.
המערער בע"א 1524/15 ישא בהוצאות המשיב 1 בסך 30,000 ₪.
7. המערערת בע"א 1555/15 (המוכרת) קיבלה המלצתנו והסכימה למשוך את ערעורה, ומשכך הערעור נדחה ללא צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ד בניסן התשע"ז (20.4.2017).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15015240_E14.doc עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il