רס"מ שמואל בן-דוד נ. ראש המטה הכללי-צבא ההגנה לישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 1517/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1517/06 בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ד' ברלינר העותר: רס"מ שמואל בן-דוד נ ג ד המשיבים: 1. ראש המטה הכללי - צבא ההגנה לישראל 2. מפקדת חיל הים - ראש מספן כוח אדם עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ד באב התשס"ו (8.8.06) בשם העותר: עו"ד אמיר ישראלי בשם המשיבים: עו"ד יעל ברלב פסק-דין השופט א' א' לוי: העותר התגייס לצה"ל בשנת 1984, ובתום שרות החובה המשיך בשרות קבע עד לחודש ספטמבר 1988. בשנת 1994 שב העותר והתגייס לשרות קבע, ובמשך תקופה ארוכה שימש כטכנאי מכ"מ בפלוגה הטכנית בבסיס חיל הים בחיפה. מתוך תגובת המשיבים עולה, כי תפקיד זה כרוך בתיקונן של תקלות וביצוע ביקורות במתקני מכ"מ, שחלקם מצויים על תרנים בגובה רב. טכנאי המשובץ לתפקיד זה נדרש אפוא למאמץ פיסי רב עקב הצורך לטפס לגבהים, שלעתים נעשה תוך כדי נשיאתם של כלי עבודה וחלקי חילוף. בשנת 2002 נתגלה כי העותר סובל ממחלה הידועה בשם Vasodepressor Presyncope, שעיקרה הוא ליקוי נוירולוגי הגורם להפרעה בקצב הלב ולחץ הדם, דבר המוביל לעתים לפגיעה רגעית במצב ההכרה שעלולה להתבטא בעלפון קצר, ורטיגו ועוד. רופא שבדק את העותר בחודש יוני 2004 קבע, כי ניתן להעסיקו רק בעבודות שאינן כרוכות בביצוע מאמץ גופני, כגון, הליכה ממושכת, ריצה, טיפול במשאות כבדים, עבודה הכרוכה בטיפוס או עבודה בגובה, עבודה הכרוכה בכיפוף/שינוי תנוחה/ישיבת כריעה. בעקבות כך, החליטה ועדה רפואית בפניה הופיע העותר, לקבוע לו פרופיל 45 בגין מחלתו. כאן המקום להוסיף, כי לטענת העותר נגרמה מחלתו תוך ועקב השרות, אולם סוגיה זו אינה מענייננו, הואיל והיא נמצאת בבחינה בהליכים אחרים (על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959). נוכח מחלתו של העותר ומגבלותיו, נעשה ניסיון לשבצו בתפקיד אחר, עד שבשלב מסוים הועבר לבסיס ציוד שם הוא עסק בעבודה משרדית. נראה כי תפקיד זה לא היה לרוחו, הואיל (בלשון העתירה) הוא "טכנאי אלקטרוניקה בהכשרתו, וקיים מגוון רחב מאוד של תפקידים בחיל הים או ביחידות אחרות, אותם מסוגל [העותר] למלא המתאימים למצבו הבריאותי". 2. כידוע, הלכה פסוקה היא "כי אין בית-משפט זה שם את שיקול דעתו תחת שיקול-דעתה של הרשות המוסמכת, והלכה זו חלה ביתר שאת, כאשר מדובר בפיקוחו של בית-משפט זה על החלטות מקצועיות – תכנוניות של שלטונות הצבא" (בג"ץ 734/83 שיין ואח' נ' שר הביטחון ואח', פ"ד לח(3) 393, 398; וכן ראו בג"ץ 329/87 סורקו-רם נ' שר הביטחון, פ"ד מג (4) 873, 878; בג"ץ 3246/92 הר-עוז ואח' נ' שר הביטחון ואח', פ"ד מו(5) 301, 307; בג"ץ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון ואח', פ"ד מט(4) 94, 116). עם זאת פעולתן של רשויות הצבא אינן פטורות מביקורת שיפוטית, אף שזו מוגבלת לאמות המידה הנהוגות בעניינן של רשויות ציבוריות, קרי, אם הן פעלו בגדר סמכותן, אם שיקול הדעת המסור להן הופעל בסבירות ובתום לב, אם מקור ההחלטה בשיקולים ענייניים, ועוד מבחנים מסוג זה (בג"ץ 6840/01 פלצמן נ' ראש המטה הכללי, טרם פורסם, מיום 10.10.05). 3. למרבה הצער, לקה העותר בבריאותו, ועל פי ממצאיהם של הגורמים הרפואיים שבדקו אותו, הוא אינו יכול עוד להיות מועסק בתפקידו הקודם – טכנאי מכ"מ. נוכח מסקנה זו, השאלה הנותרת היא אם עשו המשיבים מאמצים ראויים וכנים לשלב את העותר בתפקיד אחר, שימנע את הצורך לשחררו משרות הקבע. אקדים ואומר, שמתוך עיון במסמכים שצורפו לעתירה, ובעיקר בסכומי הראיונות שצורפו לתגובת המשיבים, תשובתי לשאלה זו היא חיובית. א) בתאריך 5.7.04 זומן העותר לראיון בפני קצין האלקטרוניקה ביחידתו, במהלכו הביע רצון להמשיך ולשרת במסגרת תפקיד שיתאים למגבלותיו. בסיום הראיון הנחה רס"ן שגב את הדרג הנוגע לדבר, לזמן את העותר לראיון כדי "להציג בפניו את האפשרויות העומדות בפניו בתחום המקצועי בחיל או לחלופין הפנייתו לגורמי מכ"א לצורך הצגת אפשרויות נוספות העומדות בפניו (מחוץ לתחום המקצועי)". ב) בעקבות האמור, נבחנה התאמתו של העותר לתפקיד הדרכה בבסיס החיילי, ברם, על פי האמור בתגובת המשיבים, שבה והתעוררה אותה בעיה הנובעת ממצב בריאותו והמגבלות על העסקתו, והפעם כוונו הדברים לכך שהוא אינו יכול לצאת להפלגה בים עם חניכים. כך או כך, בסופו של יום הוחלט להעדיף לתפקיד זה נגד אחר שנמצא מתאים יותר הן בהיבט האישי - מקצועי, והן בשל יכולתו למלא את כל דרישות התפקיד. ג) משנמצא לא מתאים לשרת בבסיס ההדרכה, הוצע לעותר להשתלב בתפקיד אחר בבסיס ציוד בטירת הכרמל. אולם, מתוך הנספחים מש/3 עד מש/7 שצורפו לתגובת המשיבים, עולה, כי העותר לא גילה רצון להשתלב בתפקיד זה, ועמד על דעתו להיות משובץ כטכנאי מכ"מ בראש-הנקרה. דא עקא, למשאלה זו לא יכלו המשיבים להיעתר, עקב היות התפקיד כרוך בעבודה פיסית קשה וטיפוס על אנטנות – והרי כל אלה נכללו במגבלות שנקבעו על ידי הגורמים הרפואיים בכל הנוגע להעסקתו של העותר. ד) רק משלא נמצא פתרון לעניינו של העותר, הוא זומן, בחודש אייר התשס"ה (מאי 2005) לראש ענף חוגרים בחטיבת הסגל, ושם נקבע לוח הזמנים לפרישתו (בסוף חודש מאי 2006). ה) בחודש ניסן התשס"ו (אפריל 2006) נדון עניינו של העותר לראשונה בפני מותב אחר של בית-משפט זה, ובסופו של יום הונחו המשיבים לבדוק פעם נוספת את האפשרות למצוא תפקיד הולם לעותר במסגרת הצבא, כדי למנוע את הפסקת שרותו. מתגובת המשיבים שהונחה בפנינו בסוף חודש מאי 2006 עולה, כי מאמצי המשיבים לא נשאו פרי, והפעם גם בגין נתון נוסף, היינו, שחיל הים כמו הצבא כולו, נתון במה שהוגדר כ"תכנית התכנסות חריפה". במצב זה, כך הודיעונו המשיבים, לא ניתן לאתר עבור העותר תקן פנוי, ושילובו עתה בכל תפקיד שהוא יהיה כרוך בהפסקת שירותו של איש קבע אחר. ו) להשלמת התמונה אוסיף, כי עניינו של העותר הובא פעמיים בפני נציב קבילות חיילים, אשר לא מצא כי החלטותיהם של גורמי הצבא לקו באי-סבירות או בשיקולים זרים. 4) פרטתי בהרחבה את השתלשלות האירועים בעניינו של העותר, כדי להבהיר כי לא מצאתי בסיס לאותה טענה שנשמעה מפיו, לפיה לא עשה הצבא מאמצים כנים וראויים לאתר עבורו תפקיד שיתאים למגבלותיו. נהפוך הוא, נראה כי העותר יכול גם יכול היה להשתלב בבסיס הציוד, אך מטעמיו בחר שלא לעשות כן. עם זאת, נהירה לי מצוקתו של העותר שביקש להמשיך ולשרת בתפקיד הייעודי לשמו גויס לשרות הקבע בצה"ל, אולם כמו במקרים רבים אחרים, נוצרות לעתים נסיבות המאלצות את כולנו להסתגל אליהן, ובראשן ניצבים ליקויי-בריאות. למרבה הצער, נמצא העותר כמי שאינו יכול להמשיך בתפקיד של טכנאי מכ"מ, ועם מציאות קשה זו חייב הוא להשלים. משהניסיונות שנעשו לשלבו בתפקיד אחר לא צלחו, ובינתיים הונחתו על הצבא גם גזרות תקציב חדשות, שוב לא מצאתי כי בהחלטת המשיבים נפלו פגמים המצדיקים את התערבותו של בית-משפט זה. 5) אני מציע אפוא לדחות את העתירה. בנסיבותיו של מקרה זה נראה לי כי אין מקום לחייב את העותר בהוצאות. ש ו פ ט השופט א' ריבלין: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ד' ברלינר: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' א' לוי. ניתן היום, כ"ב באב תשס"ו (16.8.2006). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06015170_O07.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il