פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"פ 1516/00

שמואל הרטשטיין נ. בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שלא להתערב בקביעת ועדה רפואית בעניין אחוזי נכות עקב החמרת מצב רפואי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/04/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"פ — רשות ערעור פלילי.
מספר התיק 1516/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שלא להתערב בקביעת ועדה רפואית בעניין אחוזי נכות עקב החמרת מצב רפואי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"פ 1516/00

שמואל הרטשטיין נ. בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שלא להתערב בקביעת ועדה רפואית בעניין אחוזי נכות עקב החמרת מצב רפואי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר ביקש להכיר בהחמרה במצבו הרפואי (מחלת גב) לצורך הגדלת אחוזי הנכות שנקבעו לו על ידי המוסד לביטוח לאומי. לאחר שהוועדות הרפואיות דחו את בקשתו, הוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה, אשר הורה על בחינה מחודשת של הממצאים. לאחר שהוועדה בחנה את הממצאים שנית וקבעה כי אין החמרה קלינית, דחה בית הדין האזורי את הערעור. בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי נדחתה בשל היעדר שאלה משפטית. העותר הגיש עתירה לבג"ץ, אך בית המשפט קבע כי אין עילה להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות, שכן לא נפל פגם משפטי בהחלטותיהן. עם זאת, צוין כי העותר רשאי להגיש בקשה חדשה להכרה בהחמרת מצב בעתיד ככל שיהיו בידיו ממצאים רפואיים חדשים.

סוג הליך רשות ערעור פלילי (רע"פ)
הרכב השופטים א' ברק, ש' לוין, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שמואל הרטשטיין

נתבעים

  • בית הדין הארצי לעבודה
  • המוסד לביטוח לאומי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • טענות רפואיות בדבר החמרה במצבו הבריאותי
  • טענות בדבר רשלנות וחוסר יושר מצד המוסד לביטוח לאומי
טיעוני ההגנה
  • הוועדה הרפואית פעלה כדין ובאופן מנומק
  • לא קיימת שאלה משפטית המצדיקה התערבות ערכאת ערעור
מחלוקות עובדתיות
  • האם חלה החמרה במצבו הרפואי של העותר
  • האם הממצאים הקליניים מצדיקים שינוי בדרגת הנכות

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • ממצאי הוועדה הרפואית
  • בדיקות I.R.M

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
בר"ע 1516/00
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • נכות מעבודה
  • ועדה רפואית
  • החמרת מצב

שלב ההליך

עתירה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1516/00 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' ריבלין העותר: שמואל הרטשטיין נגד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו-על-תנאי פסק-דין 1. בחודש אפריל 1995 פנה העותר למוסד לביטוח לאומי וביקש להכיר במחלת הגב שלו כתאונת עבודה. בקשתו נענתה. בחודש יוני 1996 קבעה ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי כי לעותר נכות בשיעור של 10% בתוספת של 5% המוענקת לו מכוח הוראת תקנה 15 לתקנת הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז1956-. על החלטה זו לא הוגש ערעור לוועדה הרפואית לעררים של המוסד. זמן קצר לאחר מכן הגיש העותר למוסד לביטוח לאומי בקשה להכרה בהחמרה במצבו, אלא שרופאת המשפחה שלו, שנתנה בידו אישור באשר לטענת ההחמרה, חזרה בה והעותר לא נבדק. בחודש אפריל בשנת 1977 פנה העותר בשנית בבקשה להכיר בהחמרה במצב בריאותו. הוא הציג בדיקות T.C שנערכו לו בשנת 1996, הוזמן לבדיקה בפני ועדה רפואית, ונשלח לבדיקות חדשות. הוועדה מצאה כי אין שינוי בממצאים הרפואיים והשאירה על כנה את דרגת הנכות שנקבעה לו. על החלטה זו ערער העותר בפני ועדת העררים של המוסד לביטוח לאומי וזו דחתה את הערעור משהגיעה למסקנה כי אין החמרה במצבו. 2. כנגד החלטת ועדת העררים הגיש העותר תביעה "על רשלנות וחוסר יושר" מצד המוסד לביטוח לאומי. תביעה זו הפכה לערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים והוא נשמע בפני בית הדין האזורי לעבודה. בית הדין מצא, ביום 7.7.98, כי הועדה נהגה כראוי אולם החזיר את הדיון אליה לצורך התייחסות לממצאי בדיקת I.R.M שנערכו לעותר. הועדה בדקה את העותר בשנית וציינה כי לעניין ההכרה בנכותו חשוב הביטוי הקליני המעיד על מגבלה בתנועותיו יותר מהממצאים של בדיקת הרנטגן. מבחינה אובייקטיבית - קלינית, כך מצאה, אין החמרה במצבו של העותר. 3. כנגד החלטה זו שב העותר וערער לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין מצא כי הועדה הגדילה מעשות בהתייחסה לבדיקות הרבות וכי "פעלה בדיוק במפורט ובמנומק כפי שנצטוותה לעשות". משמצא שלא נפלה טענות משפטית בהחלטת הועדה, דחה בית הדין האזורי לעבודה את הערעור. על החלטה זו ביקש העותר לערער בפני בית הדין הארצי לעבודה. טענותיו כללו בעיקרן טענות שברפואה. בקשתו נדחתה משלא הצביע על שאלה משפטית המצדיקה ערעור שני. גם היום, אין בעתירה כדי להצביע על טעות בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה, שיש בה כדי להצדיק המצדיקה התערבותו של בית משפט זה. בהעדר עילה, דין העתירה להידחות. עם זאת מן הראוי לציין כי לעותר הזכות לנקוט בהליך של החמרת מצב אחת לשישה חודשים. לפיכך, אם יבואו לידיו ממצאים המצדיקים זאת יוכל לפנות אל המשיב 2 בבקשה מתאימה ובמועד המתאים. העתירה נדחית. ניתן היום, כו' באדר ב' תש"ס (2.4.2000). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00015160.W02/אמ