פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 1512/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1512/11
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הביטחון
2. משרד לביטחון פנים
3. לשכה למירשם אוכלוסין
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד עומרי אפשטיין
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
1. העותר – אסיר אשר אינו מיוצג בהליך הנוכחי – הוא בנו של מי ששימש בעבר סייען של גורמי הביטחון בישראל. במסגרת הטיפול של המנהלה הביטחונית לסיוע (להלן: "המנהלה") באביו, ניתן לעותר רישיון לישיבת ארעי בישראל, והונפקה לו תעודת זהות. מטעמים שלא הובהרו בכתב העתירה, תעודת זהות זו שוב אינה בידיו של העותר, והוא מבקש כי תונפק לו חדשה תחתיה. ככל שניתן להבין מהעתירה, לא בתעודת הזהות חפץ העותר, כי אם ברישיון השהיה בישראל עליו היא מלמדת. לטענת העותר, עתירתו זו באה לאחר ניסיונות רבים להסדיר את מעמדו. הוא מטעים, כי נוכח עברו של אביו נשקפת לו סכנה אם יאלץ להתגורר בשטחי יהודה ושומרון, ומוסיף כי סירובם של המשיבים להנפיק לו תעודת זהות הוביל להתדרדרותו לביצוע פשעים ולקשיים נוספים. בתוך כך ביקש העותר כי ימונה לו סנגור מטעם בית המשפט, אשר ייצגו בהליכים בעתירה.
2. עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות על הסף בשל השיהוי שבהגשתה, והעובדה שהמערער לא מיצה הליכים חלופיים, כמו-גם לגופה בהעדר עילה להתערב בהחלטת הגורמים המוסמכים. כעולה מתגובת המשיבים, הסירוב לאשר לעותר להוסיף ולשהות בשטחי ישראל ובכלל זה להנפיק עבורו תעודת זהות חדשה, מבוסס על התנגדותה של משטרת ישראל נוכח עברו הפלילי. המשיבים מוסיפים כי בניגוד לעמדת העותר, אין כל אינדיקציה לסכנה הנשקפת לחייו בשל מעשי אביו. יתר על כן, בהתאם לרישומים המצויים בידי המשיבים, העותר כלל לא פנה לועדת המאוימים ועניינו לא נדון במסגרתה. המשיבים מדגישים כי אביו של העותר פנה לבית-משפט זה מספר פעמים בעתירות נגד התנהלות המשיבים – גם לעניין מעמדו של העותר – ועתירות אלו נמחקו או נדחו כולן.
3. לעת הזו לא נוכל להושיט לעותר את הסעד לו עתר. כעולה מתגובת המשיבים, החלטת המנהלת שלא להמליץ על הארכת ההיתר שניתן לו התקבלה כבר בשנת 2004. פנייתו האחרונה של העותר בנושא לוועדה הבין-משרדית במשרד הפנים, נעשתה בשנת 2008. מאז ועד היום כלל לא ברור אילו צעדים נקט העותר, אם בכלל, בטרם שב ופנה לבית המשפט. משכך, בהיבט אחד מנסה העותר להשיג על החלטה שהתקבלה לפני שנים רבות, ובכך עתירתו לוקה בשיהוי, ובד בבד כלל לא ברור מכוח איזו עילה חדשה טוען העותר כי הוא זכאי לסעד. העותר לא העלה השגה כנגד החלטה קונקרטית של גוף מנהלי אשר התקבלה לא מכבר, והוא מלין באופן סתמי על סירוב המשיבים להנפיק לו תעודת זהות חדשה. מטבע הדברים, במסגרת זו לא הצביע העותר על הצורך לבחון מחדש את החלטותיהם של המשיבים, אלא רק שטח את סברתו בדבר עמדה כללית שמונעת ממנו להשיג את מבוקשו.
בנסיבות אלו דינה של העתירה להידחות על הסף, הן בשל השיהוי שבהגשתה והן לנוכח העובדה שהעותר לא הציג תשתית שתלמד על שמיצה הליכים חלופיים שעומדים לרשותו. אי לכך, העתירה נדחית אפוא, וממילא אין אנו נדרשים לבקשת העותר כי ימונה לו סנגור.
ניתן היום, ז' בסיון התשע"א (09.06.2011).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11015120_O04.doc
אז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il