פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1504/18

טלה יוהנס נ. שר הפנים

העותר ביקש להורות על חידוש אשרת שהייה ולבטל תנאי סף בנהלי רשות האוכלוסין להגשת בקשות למעמד מטעמים הומניטריים.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 26/04/2018 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1504/18 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות על חידוש אשרת שהייה ולבטל תנאי סף בנהלי רשות האוכלוסין להגשת בקשות למעמד מטעמים הומניטריים.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1504/18

טלה יוהנס נ. שר הפנים

העותר ביקש להורות על חידוש אשרת שהייה ולבטל תנאי סף בנהלי רשות האוכלוסין להגשת בקשות למעמד מטעמים הומניטריים.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אזרח אריתריאה, עתר לבג"ץ בבקשה להורות על חידוש אשרת השהייה שלו ועל ביטול תנאי סף בנהלי רשות האוכלוסין הדורשים החזקת דרכון וכניסה חוקית לישראל לצורך הגשת בקשה למעמד הומניטרי. במהלך ההליך התברר כי העותר פנה לבית הדין לעררים וקיבל ארכה להגשת ערר על החלטת הרשות בעניינו. בית המשפט העליון קבע כי משעומד לעותר סעד חלופי בדמות פנייה לבית הדין לעררים, ומשזה אכן פנה לערכאה זו, אין מקום לניהול הליך מקביל בבג"ץ. לפיכך, העתירה נדחתה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי ואיסור על ניהול הליכים כפולים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ברק-ארז, ע' ברון, י' אלרון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • טלה יוהנס

נתבעים

  • שר הפנים
  • רשות האוכלוסין וההגירה
  • הועדה הבין משרדית למתן מעמד מטעמים הומינטריים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לבטל את דרישת הדרכון והכניסה כדין כתנאי סף להגשת בקשה למעמד הומניטרי.
  • תנאי הסף יוצרים 'מעגל שוטה' המונע דיון בבקשות של מי שנאלצו להימלט ללא דרכון.
  • יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של העותר (שירות צבאי כפוי, מצב רפואי) ולדון בבקשתו לגופה.
טיעוני ההגנה
  • יש לדחות את העתירה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי (ערר לבית הדין לעררים).
  • אין לנהל הליכים מקבילים בבג"ץ ובערכאה המוסמכת.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הוגשה בפועל בקשה לוועדה הבין-משרדית.

הפניות לתיקים אחרים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 1504/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1504/18 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון העותר: טלה יוהנס נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. רשות האוכלוסין וההגירה 3. הועדה הבין משרדית למתן מעמד מטעמים הומינטריים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אברהם גל בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן פסק-דין השופט י' אלרון: 1. העתירה שלפנינו עניינה בקשת העותר לחדש את אשרת השהייה הזמנית שברשותו למשך שלוש שנים נוספות, ולחילופין להורות למשיבה 3 לדון לגופה של בקשתו לחידוש אשרת השהייה הזמנית. בנוסף, מבקש העותר להורות על ביטול מספר תנאים המנויים בנוהל מספר 5.2.002, העוסק בהגשת בקשה למעמד בישראל מטעמים הומניטריים. רקע 2. העותר, אזרח אריתריאה יליד 1961, חצה את הגבול לישראל באופן לא חוקי ביום 18.8.2011. לאחר כשש שנות שהייה בישראל, הגיש העותר ליחידת הטיפול במבקשי מקלט ברשות האוכלוסין וההגירה, בקשה להכיר בו כפליט ולהעניק לו אשרת שהייה בישראל. ביום 1.8.2017 נדחתה בקשתו, והעותר לא ערר על דחייה זו בפני בית הדין לעררים. 3. ביום 17.1.2018 ניתן לעותר רישיון שהייה זמני בישראל לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל), עד להרחקתו מישראל. תוקף רישיון השהייה פג ביום 19.2.2018, ומספר ימים לפני מועד זה, התכוון העותר להגיש בקשה לוועדה הבין-משרדית למתן מעמד משיקולים הומניטריים (להלן: הועדה הבין-משרדית). 4. לדברי העותר, משהתייצב להגשת הבקשה הובהר לו על ידי נציגת רשות האוכלוסין וההגירה כי בקשתו ככל הנראה לא תתקבל, מאחר ואין בידו את דרכונו האריתריאי, ונוכח העובדה כי נכנס לישראל שלא כדין, זאת בניגוד לתנאי הסף שנקבעו בנהלים להגשת בקשה לוועדה הבין-משרדית. יוער, כי מהעתירה ומנספחיה לא הובהר האם הגיש העותר בסופו של דבר בקשה לוועדה הבין-משרדית. מכאן העתירה שבפנינו. העתירה והתפתחויות נוספות 5. במסגרת העתירה, טוען העותר כי יש להורות על ביטול התנאים הדורשים החזקת דרכון וכניסה לישראל כדין כתנאי סף לשם דיון בבקשה לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים. לשיטת העותר, תנאים אלה מקיימים "מעגל שוטה", כלשונו, המונע דיון לגופו של עניין דווקא בבקשות לקבלת מעמד המוגשות במקרים הומניטריים קשים, בהם נאלצו המבקשים להימלט מארצות מוצאם ללא דרכון ולהיכנס לישראל בדרך לא חוקית. 6. באשר לעניינו הפרטי, טוען העותר כי גויס לשירות צבאי כפוי באריתריאה למשך כעשרים שנים, וברח מארצו לאחר שנמסר לו כי הוא צפוי לעונש מאסר. לאחר בריחתו עבר "אירועים קשים במיוחד", ונסיבות חייו הובילו למצבו הרפואי הירוד. לפיכך, מבקש העותר כי ינהגו עימו המשיבים ב"מידת הרחמים" וידונו בבקשתו לגופה, אף שאינה עומדת בתנאי הסף הנזכרים. 7. בהודעה מיום 15.4.2018, מסר בא כוח העותר כי ביום 27.3.2018 קיבל בית הדין לעררים את בקשתו להארכת מועד להגשת ערר בעניינו, והורה לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא כתב תשובה לערר עד ליום 27.4.2018. משכך, ביקש העותר "להקפיא" את עתירתו עד להכרעה בעניינו בבית הדין לעררים. 8. בתגובתם המקדמית, טוענים המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף, מאחר וקיים בעניינו של העותר סעד חלופי, קרי הגשת ערר לבית הדין לעררים. המשיבים מדגישים כי לשיטתם, משעה שמימש העותר את הסעד הנתון לו, אין מקום לניהול שני הליכים מקבילים באותה סוגיה. דיון והכרעה 9. דין העתירה להידחות על הסף. 10. בענייננו, לעותר עמד סעד חלופי (שלא נוצל בתחילה, כאמור) באופן של פנייה לבית הדין לעררים, זאת לפי סעיף 13כד לחוק הכניסה לישראל, הקובע כי הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות בעניינו רשאי להגיש ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים. סעיף 13כב והתוספת לחוק מגדירים "החלטה של רשות", בין היתר, כהחלטה בענייני כניסה, שהייה או ישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל. אין חולק כי לבית משפט זה סמכות לדון בעתירה, אך יחד עם זאת הנוהג המקובל הוא כי לא ייעשה שימוש בסמכות זו מקום שישנה ערכאה אחרת המוסמכת לדון בסוגיה (ראו: בג"ץ 5705/17 ליגאי נ' שר הפנים (‏19.7.2017)). 11. יתרה מזאת, משנתקבלה בקשת העותר למתן ארכה להגשת הערר, ועניינו יידון לגופו של עניין בפני בית הדין לעררים, אין מקום לקיום דיון מקביל בעתירה בפני בית משפט זה. המשך הדיון בעתירה מהווה במקרה דנן ניסיון לנהל שני הליכים מקבילים, כאשר העותר מבקש לבור לו את ההליך בו הוא חפץ לדון בעניינו, לפי מידת שביעות רצונו מהכרעות הערכאה המוסמכת. יפים לעניין זה דברי השופט נ' הנדל בבג"ץ 5610/12 אקסטל נ' מדינת ישראל (10.2.2013): "אין מקום לניהול מקביל של הליך בבג"ץ והליך בערכאה אחרת, למען יתפוס בית משפט זה את כל אשר לא מצא מקומו בערכאה המוסמכת. סדרי הדין כשמם כן הם – מטרתם עשיית סדר בדין. גישת העותרת יש בה כדי ליצור התדיינות כפולה, בלבול דיוני, וסיכון במתן הכרעות סותרות." 12. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין איני מוצא ליתן צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א באייר התשע"ח (‏26.4.2018). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18015040_J05.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il