עו"ד יעקב טל נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין

פסק-דין בתיק על"ע 1503/03 בבית-המשפט העליון על"ע 1503/03 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: עו"ד יעקב טל נ ג ד המשיב: הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ערעור על פסק-דין בית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין מיום 20.10.03, שניתן על-ידי כבוד חברי בית-הדין ד' אבן-להב, ד' ורשאי וע' פינס תאריך הישיבה: כ"ו בתשרי תשס"ד (22.10.03) בשם המערער: עו"ד אברהם יונה בשם המשיב: עו"ד עמוס ויצמן פסק-דין השופטת ד' דורנר: בערעור זה אין כל ממש. המערער נמצא אשם בבית-הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי-הדין, בהתנהגות שאינה הולמת כלפי חבר למקצוע, ונדון להשעיה על-תנאי למשך חודשיים, וכן חויב בתשלום פיצויים בסך 2,000 ש"ח לעורכת-הדין המתלוננת והוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח ללשכת עורכי-הדין. בפסק-דינו קבע בית-הדין המחוזי, כי המערער – אשר ייצג חייב בתיק הוצאה-לפועל – טען כנגד המתלוננת, שייצגה את הזוכה, כי ייפוי-הכוח שבידיה הוא מזויף, וכי גבתה כספים עבור מרשתה, אשר לא הועברו ליעדם ושולשלו לכיסה של עורכת-הדין. כאמור, הערעור על ההרשעה והעונש נדחה על-ידי בית-הדין הארצי. בפנינו נטענו טענות למיניהן, כגון שהקובלנה אינה מעלה עילה, שכן הדיבורים הם מותרים, ועל-כל-פנים, לא לוו במחשבה הפלילית הדרושה. ולבסוף, נטען כי העונש חמור מידי. בא-כוח המערער, והמערער עצמו, טענו ארוכות והסבירו שלא הייתה כוונה לפגוע בעורכת-הדין, אלא שהטענות נבעו מקו ההגנה של מרשו של המערער, שטען כי שטר החוב שעל-פיו חויב, הנושא את חתימתו, הוא מזויף, וכי החתימה אינה שלו וכיוצא-בזה. דא עקא, שהממצאים העובדתיים מלמדים שדברי הבלע כוונו לעורכת-הדין שייצגה את הזוכה, וכזאת לא ייעשה ביחסים בין עורכי-הדין. ההרשעה הינה כדין איפוא, והעונש שהושת ראוי. הערעור נדחה, על שני חלקיו. ניתן היום, כ"ו בתשרי תשס"ד (22.10.03). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03015030_L02.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il