עו"ד מ.בלטר נ. אמיתי יגאלי

פסק-דין בתיק רע"א 15/05 בבית המשפט העליון רע"א 15/05 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל המבקש: עו"ד מ' בלטר ואחרים נ ג ד המשיב: אמיתי יגאלי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 2.12.04 בבש"א 17871/04 שניתנה על ידי כבוד השופט ר' ג'רג'ורה בשם המבקש: עו"ד צ' לוי בשם המשיב: בעצמו פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' ג'רג'ורה) מיום 2.12.04, בה נדחתה בקשת המבקש, משרד עורכי דין, לשחררו מייצוג המשיב בהליך המתנהל בפניו. נראה, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי הינה "פסק דין", שכן הסכסוך בין המבקש ללקוחו המשיב הגיע לסיומו לעת הזו, למצער לעניין עצם הייצוג. לפיכך החלטנו לדון בבקשה כבכתב ערעור, בהתאם לתקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. 2. המבקש ייצג בעבר את המשיב בהליכים משפטיים שונים וכיום הוא מייצג אותו בשני תיקים (ת"א 10279/97 ות"א 1248/99), שהדיון בהם אוחד ומתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה (בפני כבוד השופט ר' גרג'ורה). מדובר בתביעה כספית שהגיש קיבוץ עברון (להלן - הקיבוץ) נגד המשיב ולתובענה שהגיש המשיב נגד הקיבוץ לביטול ההחלטה על הפסקת חברותו בו. הסכסוך בין המבקש למשיב מקורו בטענת המבקש כי המשיב אינו משלם שכר טרחה. ביום 16.8.04 הודיע המבקש למשיב על הפסקת הטיפול בתיקים הנוגעים לסכסוך שבין המשיב לבין הקיבוץ בשל אי תשלום שכר טרחה. ביום 31.8.04 מסר המבקש למשיב 28 קלסרי מסמכים, המכילים, לטענת המבקש, את כל המסמכים המצויים במשרדו הנוגעים להליכים אלו. הודעת המבקש על התפטרותו מייצוג המשיב נמסרה לבית המשפט המחוזי ביום 6.9.04, כאשר מועדי הוכחות בתביעות המאוחדות היו קבועים לחודשים דצמבר 2004 וינואר 2005. אולם, ביום 2.12.04 החליט, כאמור, בית משפט קמא שלא להתיר למבקש להתפטר מייצוג המשיב, ומכאן בקשת רשות הערעור דנא. 3. בדיון שנערך הסתבר, כי הסכסוך בין המשיב לקיבוץ נמצא כיום בהליך של גישור וכי המבקש מסכים להמשיך לייצג את המשיב בהליך הגישור ותו לא. היה והגישור ייכשל, יחדש בית המשפט המחוזי את הדיון בתיקים המאוחדים. מדובר בהליך מורכב, שרחוק מסיומו וצפויים להעיד בו עוד עשרות עדים. בנסיבות אלה טוען המבקש, כי אין לחייבו להמשיך לייצג את המשיב ללא תמורה. המשיב מצדו טוען כי שילם את כל שכר הטרחה עליו הוסכם. לא מצאנו לנכון להידרש לכל פרטי הטענות בדבר שכר הטירחה בו חויב המשיב עבור התיקים השונים, שכן אין זו המסגרת המתאימה לבירור חילוקי הדעות בעניין שכר הטרחה. די לענייננו בכך שהמשיב מסר למבקש 10 שיקים בסכום כולל של 50,000 ש"ח וכי לפחות חלקם לא נפרע. 4. סעיף 13(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן - כללי האתיקה), קובע באילו מצבים יהיה עורך דין רשאי להשתחרר מייצוגו של לקוח. אחד מאותם מצבים אפשריים הינו כאשר הלקוח לא שילם שכר טירחה והוצאות וזהו לכאורה המצב הרלוונטי לענייננו. סעיף 13(ב) לכללי האתיקה קובע כי: "החליט עורך דין להפסיק טיפול בענין לפני סיומו, יתן, ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו, וחובה עליו, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בעניניו של לקוחו". כפי שהליך זה אינו מתאים לבירור השאלה האם שכר הטרחה שולם אם לאו, אין הוא מתאים לבחון בפרוטרוט את שאלת קיומם או הפרתם של כללי האתיקה הנזכרים. נראה לכאורה כי המבקש עמד בתנאי שבסעיף 13(ב), שכן הודעתו על התפטרות מייצוג נמסרה למשיב מספר חודשים לפני המועדים שנקבעו לקיום ישיבות ההוכחות, והמבקש אף מסר למשיב את כל המסמכים הנוגעים לעניינו. נראה, איפוא, כי למבקש ניתנה שהות מספקת לפנות לעורך דין אחר על מנת שייצגו, ואם לא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו (ראו, ג' קלינג אתיקה בעריכת דין (תשס"א) (להלן - קלינג), עמ' 314. לעניין הפסקת ייצוג בהליך פלילי ראו, סעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. כן ראו, בג"צ 4689/94 אבי יצחק נ' השופט צמח, פ"ד מח(5) 70). הוראה נוספת הנוגעת לענייננו מצויה בסעיף 13(ג) לכללי האתיקה הקובע: "היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק". בענייננו החיקוק הרלוונטי הינו תקנה 473(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי). תקנה זו קובעת כי: "...אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית המשפט או הרשם שלפניו היא תלויה ועומדת". השאלה המתעוררת, אם כן, הינה האם היה על בית המשפט במקרה דנא ליתן רשות למבקש להשתחרר מייצוגו של המשיב. 5. דעתי היא כי יש לענות בחיוב על השאלה האמורה. נקודת המוצא לבקשת שחרור מייצוג בהליך אזרחי צריכה להיות, שאין לכפות על פרקליט להמשיך לייצג את לקוחו בעוד הלה אינו משלם לו את שכר הטרחה לו הוא זכאי. נקודת מוצא זו מבוססת על יחסי האמון שאמורים לשרור בין בעל דין לבא כוחו (ראו, סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961). אי תשלום שכר הטרחה פוגע ביחסי אמון אלה. ניתן להניח כי כפייה על עורך הדין להמשיך לייצג את הלקוח ללא תשלום לא תביא לשיקום היחסים, אלא ייתכן שאף תחריף את המצב. בנוסף לכך, סירוב לשחרר את עורך הדין מייצוג הלקוח מהווה, למעשה, אכיפה של "שירות אישי", בהתאם לסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, שעל פי דיני החוזים אין להתירה (ראו, ש' מנהיים "הפסקת ייצוג על ידי עורך דין בהליך אזרחי" הפרקליט לט (תשנ"א) 607, 610-609). אף אם תקנה 473(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת כפייה כזו, סבורני כי הדבר ייעשה אך בנסיבות מסוימות. שיקול אחד שעומד כנגד שחרור עורך הדין מייצוגו של הלקוח הוא הדחייה בהמשך ההליך המשפטי, שעלולה להיגרם כתוצאה מהשחרור (ראו, קלינג, עמ' 314). שיקול נוסף, שלדעתי יש לייחס לו חשיבות הוא השלב בו נמצא ההליך. כך לדוגמה, אם ההליך נמצא בראשיתו וטרם נשמעו מרבית העדים, נראה כי הנטייה להתיר את שחרורו של הפרקליט שלא שולם לו שכר טרחה תהיה רבה יחסית. לעומת זאת, במצב בו תמה שמיעת העדים והמשפט עומד על סף סיום, לא ייטה בית המשפט להיענות לבקשת עורך הדין לשחררו מייצוג, אף אם שכר הטרחה לא שולם. במקרה שלפנינו נמסר בדיון, כי אם ייכשל הליך הגישור כנראה לא ניתן יהיה לקבוע דיוני המשך בתקופה הקרובה. בכל מקרה, ברי כי אין ההליך נמצא לקראת סיום והדרך עוד ארוכה. במצב מעין זה (ובמיוחד כאשר המבקש הודיע על נכונותו להמשיך בייצוג המשיב בהליך הגישור) אין כל הצדקה לאפשר למשיב ליהנות משירותיו של המבקש ללא תשלום שכר טרחה. יש אף לזכור, כי המבקש הודיע למשיב על הפסקת הטיפול עוד בחודש אוגוסט 2004. הואיל והערעור עומד להתקבל, כך שהמבקש יפסיק לייצג את המשיב מעתה (בכפוף להמשך הייצוג בהליך הגישור), ראוי שבית משפט קמא ייתן פסק זמן סביר למשיב למצוא פרקליט חדש טרם חידוש הדיונים. 6. אי לכך, הערעור מתקבל. המבקש משוחרר מייצוגו של המשיב בת"א 10279/97 ובת"א 1248/99 בבית המשפט המחוזי בחיפה. למען הסר ספק, יובהר כי על המבקש להמשיך לייצג את המשיב בהליך הגישור המתנהל בקשר לתיקים האמורים. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות. ש ו פ ט השופטת מ' נאור: 1. אני מסכימה. 2. כפי שציין חברי השופט א' גרוניס אחד השיקולים ששוקל בית המשפט בדיון בבקשת עורך דין להרשות לו להשתחרר מן ייצוג הוא שיקול הדחייה בהמשך ההליך המשפטי. זהו לדעתי שיקול כבד משקל. מערכת המשפט אינה יכולה להרשות לעצמה ביטול מועדי דיונים כשאין אפשרות למלא "חללים" בהתראה קצרה; ישנו גם אינטרס של הצד האחר להתדיינות שלא אחת איננו מעוניין שהדיון יידחה. על כן על עורך הדין המבקש להשתחרר מייצוג בשל אי תשלום שכר טרחה להזדרז בהגשת בקשתו. 3. כרגע נמצא התיק בהליך של גישור (בו מייצג המבקש, בהסכמתו, את המשיב) ואם ייכשל הליך הגישור לא ניתן יהיה לקבוע דיוני המשך בתקופה הקרובה. על כן אף דעתי היא שיש לקבל את הערעור ולא לאפשר למשיב לקבל שירותי עורך דין בלא לשלם עבורם. ש ו פ ט ת השופטת ע' ארבל: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' גרוניס. ניתן היום, י"ח באב תשס"ה (23.8.05). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05000150_S07.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il חכ/