פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1497/02

לאורה אלנה גרים בורנאה נ. שר הפנים

עותרים זרים שהתגרשו מבני זוג ישראלים ביקשו להמשיך ולקבל רישיונות ישיבה ואזרחות ישראלית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 26/03/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1497/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עותרים זרים שהתגרשו מבני זוג ישראלים ביקשו להמשיך ולקבל רישיונות ישיבה ואזרחות ישראלית.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1497/02

לאורה אלנה גרים בורנאה נ. שר הפנים

עותרים זרים שהתגרשו מבני זוג ישראלים ביקשו להמשיך ולקבל רישיונות ישיבה ואזרחות ישראלית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

קבוצת אזרחים זרים שהיו נשואים לאזרחי ישראל והתגרשו, עתרו לבג"ץ בדרישה להמשיך ולקבל רישיונות ישיבה ואזרחות ישראלית, בין היתר בשל טובת ילדיהם המשותפים. המדינה טענה כי העתירה אינה בסמכות בג"ץ, שכן מדובר בהחלטות לפי חוק הכניסה לישראל, אשר הסמכות לדון בהן הועברה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי העתירה אינה בסמכותו, ולכן דחה אותה על הסף, תוך שהוא מציין כי העותרים רשאים לפנות לערכאה המוסמכת (בית המשפט לעניינים מינהליים).

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' דורנר, א' ריבלין, א' א' לוי
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • לאורה אלנה גרים בורנאה
  • חיים גרים
  • טומי גרים
  • רוברט בורנאה
  • סרגיי ריז'נקו
  • אירינה סייטחלילוב
  • סינבר סייטחלילוב
  • סרגיי סייטחלילוב
  • מוחמד הדי רמת הגיגי
  • הנרי מטקה
  • האגודה לזכויות האזרח

נתבעים

  • שר הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש להמשיך ולהנפיק רישיונות ישיבה לעותרים למרות הגירושין
  • יש להעניק אזרחות ישראלית לעותרים בחלוף זמן
  • יש למנוע פגיעה בילדים שנולדו לעותרים מבני זוג ישראלים
  • יש לעגן את מדיניות משרד הפנים בחקיקה
טיעוני ההגנה
  • העתירה מצויה בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים
  • ההחלטה מבוססת על חוק הכניסה לישראל ולא על חוק האזרחות
  • לעותרים אין זכות מוקנית לאזרחות
מחלוקות עובדתיות
  • האם הסמכות לדון בעתירה נתונה לבג"ץ או לבית המשפט לעניינים מינהליים

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית

תגיות נושא

  • מעמד בישראל
  • סמכות עניינית
  • חוק הכניסה לישראל
  • אזרחות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג"ץ 1497/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' א' לוי העותרים: 1. לאורה אלנה גרים בורנאה 2. חיים גרים 3. טומי גרים 4. רוברט בורנאה 5. סרגיי ריז'נקו 6. אירינה סייטחלילוב 7. סינבר סייטחלילוב 8. סרגיי סייטחלילוב 9. מוחמד הדי רמת הגיגי 10. הנרי מטקה 11. האגודה לזכויות האזרח נגד המשיב: שר הפנים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד הדס תגרי בשם המשיב: עו"ד יוכי גנסין פסק-דין השופטת ד' דורנר: בעתירה שבפנינו טוענים העותרים 1, 5, 9 ו10- (להלן: העותרים), שהם אזרחים זרים, כי למרות שהתגרשו מבני-זוגם, שהם אזרחי ישראל, על המדינה להמשיך ולהנפיק לעותרים רשיונות ישיבה בישראל ואף להעניק לעותרים אזרחות ישראלית בחלוף פרק-זמן מסוים, כפי שנקבע על-ידי המשיב במסגרת הכללים למתן אזרחות לבני-זוג זרים הנישאים לאזרחי ישראל. בין היתר טוענים העותרים, כי הארכת שהייתם בישראל מתחייבת מן ההכרח למנוע פגיעה בילדים שנולדו לעותרים במשותף עם בני-זוגם-לשעבר הישראלים. כסעד נוסף בעתירה דורשים העותרים כי מדיניותו של המשיב תעוגן בחקיקה ראשית או בחקיקת-משנה. בתגובה לעתירה הודיעה המדינה, כי עניינה של עתירה זו מצוי בסמכותו של בית-המשפט לענינים מינהליים, וזאת מכיוון שהעתירה מכוונת כנגד החלטתו של המשיב על יסוד סמכותו לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב1952- ואינה נוגעת להפעלת סמכותו על-פי סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב1952-. בעניין זה טענה המדינה, כי למעשה דרישת העותרים, שאין להם זכות מוקנית לקבלת אזרחות, היא כי יתאפשר להם לשהות בישראל על-מנת להמשיך בהליך לקבלת אזרחות - להבדילה מדרישה מיידית לקבל אזרחות - וכי על-פי סעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס2000-, הסמכות לדון בהחלטות של רשות בעניינים של רשיונות ישיבה בישראל הועברה לבית-המשפט לענינים מינהליים. עמדת המדינה נראית לנו. שכן, עיקר העתירה מופנה כנגד החלטת המשיב שלא להאריך לעותרים את רשיונות הישיבה בישראל. עם זאת, במידה שעתירת העותרים מופנית לקבלת סעד שאינו בסמכותו של בית-המשפט לענינים מינהליים, ברי כי לאחר שיסתיימו ההליכים בפני בית-המשפט לענינים מינהליים, בפני העותרים תהיה פתוחה הדרך לשוב ולפנות לבית-משפט זה. אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, י"א בניסן תשס"ב (24.3.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02014970.L04 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il