פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 14886-11-24

פולק נ' פרקליטות המדינה ואח'

העותרת ביקשה להורות למשנה לפרקליט המדינה לקבל החלטה בעניין חקירת המשיב 3 באזהרה בגין תלונות שהגישה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 26/12/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 14886-11-24 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה עתירה מנהלית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) פולק נגד פרקליטות המדינה ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות למשנה לפרקליט המדינה לקבל החלטה בעניין חקירת המשיב 3 באזהרה בגין תלונות שהגישה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 14886-11-24

פולק נ' פרקליטות המדינה ואח'

העותרת ביקשה להורות למשנה לפרקליט המדינה לקבל החלטה בעניין חקירת המשיב 3 באזהרה בגין תלונות שהגישה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת הגישה תלונה נגד עיתונאי בטענה שצילם אותה ואת ילדיה ללא רשות. המשטרה עיכבה את החקירה בשל הצורך באישור מהפרקליטות, בהתאם לנהלים הנוגעים לחקירת עיתונאים. העותרת עתרה לבג"ץ בדרישה שהפרקליטות תקבל החלטה מהירה בעניינה. בית המשפט דחה את העתירה על הסף בקובעו כי היא מוקדמת, שכן הליך הבחינה בפרקליטות טרם הסתיים. בית המשפט הדגיש כי יש לאפשר לרשויות למצות את הליכי קבלת ההחלטות וכי פרק הזמן שחלף אינו בלתי סביר בנסיבות העניין.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים דוד מינץ, יעל וילנר, יחיאל כשר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שלומית פולק

נתבעים

  • פרקליטות המדינה
  • משטרת ישראל המטה הארצי
  • יוסי מזרחי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת טוענת כי המשיבים לא עמדו בחובתם לקבל החלטה בנוגע לפתיחה בחקירה בתוך זמן סביר.
  • קיים תיעוד מלא של האירוע וכל החומר נמסר למשיבים, ולכן אין מניעה לקבל החלטה.
טיעוני ההגנה
  • העתירה מוקדמת שכן טרם התקבלה החלטה סופית על ידי הגורמים המוסמכים.
  • הטיפול בעניין נעשה בהתאם לנהלים רלוונטיים (נוהל זימון עיתונאי לחקירה והנחיית פרקליט המדינה).
  • העותרת לא הראתה כי משך הזמן לטיפול חרג מהסביר.
  • העותרת לא ציינה הליך אזרחי מקביל, דבר המעיד על חוסר ניקיון כפיים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם משך הזמן שחלף מאז הגשת התלונה הוא סביר בנסיבות העניין.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף מחמת היותה מוקדמת.

תגיות נושא

  • עתירה מנהלית
  • פתיחה בחקירה
  • עיתונאים
  • פרטיות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

5000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 14886-11-24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט יחיאל כשר העותרת: שלומית פולק נגד המשיבים: 1. פרקליטות המדינה 2. משטרת ישראל המטה הארצי 3. יוסי מזרחי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד עמית חדד; עו"ד נועה מילשטיין; עו"ד ליעד מור יוסף בשם המשיבים 2-1: עו"ד מיטל בוכמן שינדל; עו"ד נעם נורקין בשם המשיב 3: עו"ד ד"ר ישגב נקדימון; עו"ד דקלה בירן; עו"ד נוי הדר פסק-דין השופטת יעל וילנר: בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי נורה למשיב 1, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים (להלן: המשנה לפרקליט המדינה) למסור למשיבה 2, משטרת ישראל (להלן: משטרת ישראל), את החלטתו בעניין חקירת המשיב 3 באזהרה (להלן: המשיב). רקע וטענות הצדדים העותרת היא בת זוגו של סגן ניצב במשטרת ישראל. כנטען בעתירה, ביום 6.7.2024 צילם המשיב – עיתונאי בעיסוקו – את העותרת וילדיה הקטינים ללא רשות בשטח שמצוי, כך נטען, בתחום ביתה הפרטי; ובהמשך לכך, פרסם את התמונות במסגרת תכנית תחקירים אשר משודרת באחד מערוצי הטלוויזיה. בעקבות מעשים אלו, בימים 6.7.2024 ו-15.7.2024, הגישה העותרת למשטרה תלונות נגד המשיב בטענה, בין היתר, לפגיעה בפרטיותה ולהסגת גבול. בחלוף מספר ימים פנתה העותרת למשטרה לבירור סטטוס הטיפול בתלונות שהגישה, ובמענה לכך נמסר לה כי בשים לב לכך שהמשיב הוא עיתונאי ולהוראות נוהל משטרת ישראל 300.01.227 "זימון עיתונאי לחקירה ועריכת חיפוש" (10.11.2020) (להלן: נוהל זימון עיתונאי לחקירה) – חקירתו מותנית בקבלת אישור המשנה לפרקליט המדינה. כן צוין כי נכון לאותו שלב, משטרת ישראל ממתינה לקבלת האישור האמור. ביום 12.8.2024 פנתה העותרת למשנה לפרקליט המדינה בבקשה לקבלת עדכון בנוגע לטיפול בעניינה, וביום 16.9.2024, פנתה בשנית באותו עניין. ביום 19.9.2024 השיב המשנה לפרקליט המדינה לפניית העותרת מיום 12.8.2024 וציין, בין היתר, כי העניין מצוי בטיפולו וכי טרם גובשה החלטה סופית בנושא. מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה טוענת העותרת כי בנסיבות העניין המשיבים 2-1 לא עמדו בחובתם לקבל החלטה בנוגע לפתיחה בחקירה נגד המשיב בתוך זמן סביר. העותרת סבורה, בעיקרו של דבר, כי בשים לב לכך שקיים תיעוד מלא של האירוע מושא תלונותיה, ומשכלל החומר הרלוונטי נמסר למשיבים 2-1, היה עליהם לקבל החלטה בנושא זה מכבר. המשיבים 2-1 טוענים מנגד, כי בשים לב לכך שהמשנה לפרקליט המדינה טרם קיבל החלטה בעניין – העתירה מוקדמת ויש לדחותה על הסף. עוד הודגש כי לפי נוהל זימון עיתונאי לחקירה ולפי הנחיית פרקליט המדינה 14.12 "אישור לפתיחה בחקירה ולהעמדה לדין בעבירות או עניינים בעלי רגישות מיוחדת" (3.12.2023) (להלן: הנחיית פרקליט המדינה), בחינת הטיפול בעניינה של העותרת נבחן על ידי הגורמים המוסמכים במשטרת ישראל והועבר לבחינת המשנה לפרקליט המדינה, אשר טרם הכריע סופית בעניין. כן נטען כי העותרת לא הראתה כי משך הזמן שנדרש למשנה לפרקליט המדינה לצורך טיפול מעניינה חרג ממשך הטיפול הסביר בנסיבות העניין ויש אפוא לאפשר לגורמי המקצוע למצות את הבחינה. המשיב חוזר, בעיקרו של דבר, על טענות המשיבים 2-1 ומוסיף כי במסגרת עבודתו העיתונאית ערך תחקיר בנוגע לבן זוגה של העותרת, ובין היתר תיעד שיחה שקיים עמו בשטח ציבורי שאליו פלשו בני הזוג. בנוסף, טוען המשיב כי משהעותרת לא ציינה כי הגישה הליך אזרחי נגד המשיב ונתבעים נוספים בעניין נושא העתירה, ואף ציינה את ההפך – כי לא מתקיים עוד שום הליך הנוגע למסכת העובדתית שבעתירה, הרי שיש לדחות את העתירה על הסף אף מחמת חוסר ניקיון כפיים. לבסוף, המשיב מדגיש כי בשים לב להשלכות שכרוכות בפתיחה בחקירה נגד עיתונאי בשל עבודתו העיתונאית, יש מקום לאפשר לגורמי המקצוע הרלוונטיים לבחון את פניות העותרת בזהירות המתבקשת. דיון והכרעה דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת. כפי שעולה מתגובת המשיבים 2-1, הנושא שבמוקד העתירה נבחן בימים אלו על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים לפי הוראות נוהל זימון עיתונאי לחקירה והנחיית פרקליט המדינה, וטרם גובשה החלטה סופית בעניין זה. כפי שנפסק בעבר, בית משפט זה לא יידרש לעתירה שמוגשת בטרם קיבלה הרשות המוסמכת החלטה סופית בעניין נושא העתירה, שכן, ככלל, יש לאפשר לגורמי המקצוע להשלים את תהליך קבלת ההחלטות בנושא. בענייננו, משטרם התקבלה החלטה סופית בעניינה של העותרת, יש להורות על דחיית העתירה מחמת היותה מוקדמת (בג"ץ 2624/24 התנועה לטוהר המידות נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 6 (9.6.2024); בג"ץ 8641/23 שרייבר נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 2 (11.4.2024)). עוד יצוין, כי כפי שנפסק בעבר, על הרשויות המוסמכות להקפיד כי החלטות שעניינן בפתיחה בחקירה יתקבלו תוך זמן סביר בנסיבות העניין; ואולם, בשים לב לטיב הסוגיה בענייננו ומורכבותה – איננו סבורים שפרק הזמן שחלף מהגשת התלונה ועד הגשת העתירה דנן מצדיק את התערבותנו בשיקול דעת המשיבים 2-1 בנדון (ראו: בג"ץ 1081/19 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה, פסקה 7 (20.3.2019); בג"ץ 7323/08 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (28.8.2008)). מכל הטעמים האמורים, העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאת המשיבים 1 ו-2 בסך 2,500 ש"ח ובהוצאות המשיב 3 בסך 2,500 ש"ח. ניתן היום, כ"ה כסלו תשפ"ה (26 דצמבר 2024). דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת יחיאל כשר שופט