יעל עזרן נ. יעקב מקמלאן

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1488/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המערערים: 1. יעל עזרן 2. אדם מקמלאן 3. גלעד מקמלאן 4. דור מקמלאן נ ג ד המשיב: יעקב מקמלאן ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים בת"א 003930-05-20 שניתן ביום 04.01.2021 על ידי כבוד השופטת ח' זנדברג בשם המערערים: בעצמם פסק-דין השופט י' עמית: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח' זנדברג) מיום 4.1.2021 בת"א 3930-05-20, בגדרו נדחתה תביעת המערערים על הסף בשל מעשה בית-דין. 1. בין המשיב (להלן: יעקב) ובין אחיו, דניאל מקמלאן (להלן: דניאל), ניטש סכסוך ארוך שנים ביחס לזכויות הבעלות והשימוש בנכס מקרקעין בגבעת זאב (להלן: הנכס). המערערים הם ילדיו של דניאל וגרושתו בת-שבע, ואחייניו של יעקב. ביום 3.5.2020 הגישו המערערים תביעה נגד יעקב לבית המשפט המחוזי בירושלים בה עתרו לקבוע כי הם בעלי הזכויות בנכס וכי אלה הוקנו להם במסגרת הסכם גירושין שנחתם בשעתו בין אביהם ואמם. התביעה כללה סעדים חלופיים ובכלל זה סעד כספי שעניינו בטענה להשבת כספים שהושקעו בנכס על ידי אמם של המערערים. יעקב, מן העבר השני, ביקש לסלק את התביעה על הסף מחמת מעשה בית-דין בהפנותו לפסקי דין חלוטים שבהם נקבע כי הוא בעליו של הנכס. ממילא, כך נטען, אין בהסכם הגירושין שנחתם בין הורי המערערים כדי להקנות להם זכויות כלשהן בנכס. המערערים התנגדו לבקשת הסילוק וטענו כי אין בפסקי הדין הקודמים כדי לחייבם, הן מן הטעם שלא היו צד להליכים אלו והן משום שמדובר בהכרעות שלא מקימות מעשה בית-דין. 2. בפסק-דינו מיום 4.1.2021 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת הסילוק והורה על דחיית התביעה. בית המשפט סקר את ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין המערערים ואמם מצד אחד ובין יעקב מצד שני בכל הנוגע לשאלת הבעלות בנכס וציין כי בכולם נקבע שהנכס שבמחלוקת מצוי בבעלותו של יעקב. בית המשפט הטעים כי חרף העובדה שהמערערים ואמם לא היו צד להליך מסוים שהתנהל בין דניאל ובין יעקב בנושא ההשקעה בנכס, אין בכך כדי לסייע למערערים. זאת, מן הטעם שקיימת "קרבה משפטית" בין כל הנוגעים בדבר במובן זה שמעשה בית-הדין שנוצר מחייב גם את המערערים עצמם. בית המשפט הוסיף וקבע כי המערערים לא כימתו את הסעד הכספי לו עתרו ואף לא שילמו בגינו אגרה. 3. מכאן הערעור דנן בו שבים המערערים, שאינם מיוצגים, על הטענות שהעלו בבית המשפט המחוזי. המערערים סוקרים בהרחבה את הרקע העובדתי וטוענים כי אין בהחלטות השיפוטיות שניתנו בהליכים הקודמים בין הצדדים משום מעשה בית-דין שיש בו כדי למנוע את בירור תביעתם לגופה. 4. דינו של הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. ברע"א 5950/19 מקמלאן נ' מקמלאן (31.12.2019) דחה בית משפט זה (השופט ע' פוגלמן) בקשת רשות ערעור שהגיש דניאל נגד יעקב, גרושתו והמערערים בכל הנוגע לנכס שבמחלוקת. בהחלטה זו צוין כלהלן: "המבקש והמשיב 1 (להלן גם: דניאל ויעקב, בהתאמה) הם אחים המצויים בסכסוך ארוך שנים על אודות זכויות הבעלות והשימוש בבית בגבעת זאב (להלן: הנכס). ההליך דנן הוא אחד מני הליכים משפטיים רבים שנקטו האחים, שחלקם התבררו גם לפני בית משפט זה, ובהם צוין כי בפסקי דין חלוטים רבים נקבע כי יעקב הוא הבעלים של הנכס (רע"א 1581/18 פלוני נ' פלוני (24.5.2018); רע"א 5654/12 מקמילן נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, פסקה 15 (15.12.2014))" (שם, פסקה 1; ראו גם: רע"א 5317/19 מקמלאן נ' מקמלאן (8.9.2019)). לא למותר להוסיף כי הצדדים בערעור דנן נטלו חלק אף ברע"א 1581/18 הנ"ל שבמסגרתו ציין השופט נ' הנדל כי "בפסקי דין חלוטים רבים נקבע כי הבעלות בנכס שייכת למשיב [יעקב – י"ע], וכי המבקשים [דניאל, גרושתו והמערערים – י"ע] לא הצליחו להציג ראיות מספיקות בדבר זכות בעלות או החזקה בנכס במסגרת ההליכים מושא הבקשה דנן". די היה באלו כדי להוביל לדחיית תביעת המערערים על הסף בשל מעשה בית-דין בסוגיית הבעלות בנכס. מצב העניינים בכל הנוגע לטענת המערערים להשקעה כספית של מי מהוריהם בנכס, אינו שונה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, סוגיה זו הוכרעה אף היא בעבר בגדר בהליכים הרבים שהתנהלו בין הצדדים, כך שגם לגביה קיים מעשה בית-דין שיש בו כדי למנוע את בירורה (ראו: תמ"ש 13345/98 שאליו הפנה בית המשפט המחוזי). 5. עיקר טיעונם של המערערים הוא כי אין מעשה בית דין בנוגע לדירה ברחוב הערבה 8/1. ולא היא. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"א 27651-10-11 (שהגיע לפתחו של בית המשפט העליון ברע"א 5654/12 מקמילן נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (15.12.2014) (להלן: עניין מקמילן)) מתייחס לדירה זו, שנרשמה על שם יעקב האח, וכפי שנאמר שם: "הזכויות בדירה נשוא התביעה רשומות על שם אחיו של המערער, יעקב מקמילן (הזכויות ביחידת הדיור השנייה רשומות על שם אחותם של השניים)". 6. אציין כי ענייננו בשרשרת בלתי פוסקת של הליכים, וכבר בפסק דינו של בית משפט זה בעניין מקמילן נאמר בהקשר זה כי: "יש להקדים ולציין כי הבקשה, מהווה רק חוליה אחת ממספר רב של הליכים מסועפים שהתנהלו ומתנהלים בין המבקש לבין אחיו, יעקב מקמילן, אשר ביקש אף הוא להצטרף להליך זה [...] קביעה זו התבססה על כך שענין הבעלות בדירה עלה במסגרת הליכים רבים בערכאות שונות שבהם התנהלו מספר סכסוכים בין המבקש לבין האח, ואשר בגדרם ניתן תוקף להסכמות המבקש, או הצהרותיו, לפיהן האח הוא הבעלים של הזכויות בדירה. בנוסף, בפסקי דין אחרים, אף נקבע, פוזיטיבית, כי האח הוא הבעלים של הזכויות בדירה". ובע"א 6810/99 מקמילן נ' מקמילן (19.6.2011) נאמר: "אכן, בהתדיינות הרבה מאוד שהתקיימה במשך שנים בין הצדדים נקבע מספר פעמים כי [האח] הוא הבעלים של הנכס. (ראה למשל בג"ץ 4204/91 ות"א 14908/94 בית משפט השלום; ע"א 4417/97 בערעור ובקשת רשות ערעור 2448/98)". זאת ועוד, בהחלטה שניתנה ברע"א 2444/98 מקמילן נ' מקמילן (14.4.1998) סקר בית משפט זה את השתלשלות העניינים וציין כי בשנת 1994 דחה בית משפט השלום את תביעתו של דניאל על הסף "בקבעו כי קיים בין הצדדים מעשה בית דין בעניין זה וכן שימוש לרעה בהליכי משפט מצידו של המבקש [דניאל – י"ע]". ואכן, דומה כי ריבוי ההליכים על פני כמעט שלושים שנה, על אף קיומו של מעשה בית דין הקובע כי הבעלות בנכס היא של יעקב, גובל בשימוש לרעה בהליכי משפט. 7. הנה כי כן, דניאל טען כנגד יעקב אחיו לזכויות בנכס וטענתו נדחתה. בת שבע גרושתו טענה לזכויות בנכס מכוח הסכם הגירושין בינה לבין דניאל וטענתה נדחתה, שאם לדניאל אין זכויות בנכס, ממילא אין לגרושתו זכויות בנכס. וכעת, ילדיהם המשותפים-המערערים טוענים בערעור דנן לזכויות בנכס מכוחה של אמם, גרושתו של דניאל. 8. סוף דבר, שלנוכח פסקי הדין החלוטים שניתנו בנדון ולנוכח עקרון ה"קרבה המשפטית", איננו רואים כי יש לערעור סיכוי להתקבל. אשר על כן, הערעור נדחה בלא צורך בתשובה. בבחינת לפנים משורת הדין, משלא התבקשה תשובה לערעור ובהתחשב באופן שבו הוא הוכרע, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' באייר התשפ"א (‏13.4.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 21014880_E01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1