פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1487/21

פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי בנתניה

העותר ביקש מבית המשפט להורות לבית הדין הרבני לתת החלטה בעניין הסדרי שהות ולקבוע מועד לדיון הוכחות.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 11/04/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1487/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני משפחה / עיכוב במתן החלטות שיפוטיות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש מבית המשפט להורות לבית הדין הרבני לתת החלטה בעניין הסדרי שהות ולקבוע מועד לדיון הוכחות.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1487/21

פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי בנתניה

העותר ביקש מבית המשפט להורות לבית הדין הרבני לתת החלטה בעניין הסדרי שהות ולקבוע מועד לדיון הוכחות.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותר פנה לבג"ץ בבקשה להורות לבית הדין הרבני בנתניה לתת החלטה בעניין הסדרי שהות עם ילדיו ולקבוע מועד לדיון הוכחות שבוטל. במהלך ההליך בבג"ץ, בית הדין הרבני נתן את ההחלטה המבוקשת וקבע מועד לדיון. לאור זאת, העותר ביקש למחוק את העתירה. בית המשפט העליון מחק את העתירה מאחר שהיא מיצתה את עצמה, ודחה את בקשת העותר להטלת הוצאות משפט, תוך שהוא מותח ביקורת על התנהלותם הדיונית של שני הצדדים בתיק, המרבים להגיש בקשות סרק ומעצימים את הסכסוך על גב ילדיהם.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' סולברג, ג' קרא, י' אלרון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • בית הדין הרבני האזורי בנתניה
  • הנהלת בתי הדין הרבניים
  • פלונית

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בית הדין הרבני נמנע ממתן החלטה בעניין הרחבת הסדרי השהות למרות המלצות העו"ס.
  • בית הדין ביטל דיון הוכחות ולא קבע מועד חלופי.
  • התנהלות בית הדין גורמת סבל ומצוקה לעותר ולילדיו.
טיעוני ההגנה
  • התיק מורכב מאוד בשל התנהלות קיצונית של הצדדים המגישים מאות בקשות.
  • העותר מסרב לשתף פעולה בנוגע להרחקת הכלב מהבית בזמן שהות הילדים, מה שמונע את הרחבת ההסדרים.
  • הצדדים מנהלים הליכי סרק ומטריחים את הערכאות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הסדרי השהות הקיימים מספקים או שיש להרחיבם בהתאם להמלצת העו"ס.
  • האם קיימת סכנה רפואית לילד עקב נוכחות כלב בבית העותר.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תסקיר עו"ס מיום 24.11.2019
  • חוות דעת ד"ר חגית לוין מיום 18.8.2020

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נמחקה לאחר שהסעד המבוקש התקבל במהלך ההליך (מתן החלטה וקביעת דיון).
  • העותר הגיש מספר רב של בקשות ללא צידוק במהלך הדיון בבג"ץ.

תגיות נושא

  • דיני משפחה
  • הסדרי שהות
  • בית דין רבני
  • עיכוב במתן החלטה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1487/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי בנתניה 2. הנהלת בתי הדין הרבניים 3. פלונית עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד ד"ר חיים שטנגר; בעצמו בשם המשיבים 1-2: עו"ד יצחק שמואל רוזנטל פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. עתירה שבגדרה נתבקשנו להורות לבית הדין הרבני האזורי בנתניה, לבוא וליתן טעם מדוע נמנע מליתן החלטה בנוגע להרחבת הסדרי השהות של העותר עם ילדיו הקטינים; ומדוע לא קבע מועד הוכחות נוסף בהליכים המתנהלים בין העותר, לבין המשיבה 3 (להלן: המשיבה). 2. העותר והמשיבה נישאו זל"ז בשנת 2009, ונולדו להם שני ילדים. במהלך שנת 2019, הגישה המשיבה תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בנתניה, ומנגד הגיש העותר תביעות למשמורת, החזקת ילדים ועוד. בחודש יולי אותה שנה, הגיש העותר 'בקשה דחופה' לקביעת הסדרי שהות זמניים עם ילדיו. בעקבות זאת, התקיים דיון בבית הדין הרבני האזורי, ובסופו הוחלט כי העותר ישהה עם ילדיו, באופן זמני, בימים ג' ו-ה' בין השעות 17:00 ל-19:30, ובסופי שבוע על-פי תיאום מראש. 3. במהלך חודש ספטמבר 2019, הגיש העותר בקשה להרחבת הסדרי השהות; ובית הדין הרבני האזורי הוציא צו המורה לשירותי הרווחה בעיריית כפר סבא להכין תסקיר בנוגע לצדדים ולילדיהם. בתסקיר מיום 24.11.2019, המליצה העו"ס, יפעת המר, כדלקמן: "התרשמתי שקיים קשר מאד טוב בין הילדים ל[עותר] שמיטיב עימם ולכן מומלץ להרחיב את הסדרי השהות עימם כדלקמן: ימי שני בין השעות 16:45 ועד הבוקר למחרת. החזרת הילדים ע"י [העותר] ישירות לביה"ס. ימי חמישי בין השעות 16:45 ועד 20:00". עוד נקבעו חגים וזמנים נוספים, שבמהלכם ישהה העותר כשילדיו עמו. בהחלטת בית הדין הרבני האזורי מיום 8.1.2020, נקבע כי מזכירות בית הדין הרבני תקבע דיון הוכחות בנוגע להסדרי השהות, ותזמין "את פקידת הסעד [...] שערכה את התסקיר לצורך חקירה ע"י ב"כ [המשיבה]". אשר להסדרי השהות שינהגו עד שתינתן החלטה סופית בעניין, נקבע, כי "בשלב זה הסדרי השהות יהיו כפי שהתקיימו עד היום בימים שני וחמישי אך יוכל [העותר] להשיב את הילדים שעה אחת מאוחר יותר". 4. ביום 23.7.2020, התקיים דיון הוכחות בבית הדין הרבני האזורי, ובמהלכו חקר ב"כ המשיבה את העו"ס בנוגע לתסקיר שהכינה לגבי הסדרי השהות. במהלך הדיון שבה המשיבה על טענה שהעלתה עוד קודם לכן, ולפיה היא מתנגדת לכך שאחד הבנים ישהה בביתו של העותר כשכלבו עמו, שכן הבן רגיש לכלבים באופן אשר מסכן את חייו. בעקבות זאת, פנה בית הדין הרבני לד"ר חגית לוין, על מנת שתחווה דעתה בנוגע למידת רגישותו של הבן; וביום 18.8.2020 היא הגישה מסמך המתייחס למצבו הרפואי העדכני. דיון הוכחות נוסף שעסק בענייני רכוש התקיים בבית הדין הרבני ביום 30.11.2020, ובמהלכו ביקשה המשיבה לפסול את הרכב הדיינים מלדון בעניינה, משום שלטענתה הוא מוטה נגדה. בקשתה נדחתה. המשיבה ערערה על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול, וביום 8.2.2021 – נדחה גם ערעורה. לקראת חתימה קבע בית הדין הרבני הגדול, כי "ערעור סרק מצריך פסיקת הוצאות, על אחת כמה וכמה בערעור שעניינו בקשת פסלות והטלת דופי בבית דין קמא, ובמשנה תוקף כשמדובר בבעל דין המטריח את הערכאות שוב ושוב בהליכי סרק, כשבמקביל בעצמו אינו מקפיד על מילוי החלטות שיפוטיות כנדרש". בכל תקופת הזמן הזאת – מחודש יולי 2020 שבו התקיים דיון הוכחות בנוגע להסדרי השהות ועד מועד הגשת העתירה – לא ניתנה החלטה בעניין הסדרי השהות על-ידי בית הדין הרבני האזורי. כמו כן דיון הוכחות נוסף שנקבע ליום 21.12.2020 – בוטל, מבלי שנקבע מועד חלופי תחתיו. משכך היה, שב העותר ופנה לבית הדין הרבני האזורי בבקשה שיתן החלטות הן בנוגע להסדרי השהות, הן בנוגע למועד דיון ההוכחות. החלטות בעניין לא ניתנו. 5. מכאן העתירה שלפנינו, שבגדרה ביקש העותר להורות, כי בית הדין הרבני האזורי יתן החלטה בנוגע להרחבת הסדרי השהות עם ילדיו, וכי יקבע מועד חדש לדיון הוכחות, תחת הדיון שהיה קבוע ליום 21.12.2020 ובוטל. העותר קובל על כך, שחרף המלצות העו"ס משנת 2019, שלפיהן יורחבו הסדרי השהות בינו לבין ילדיו, לא ניתנה כל החלטה בעניין מאת בית הדין הרבני האזורי, והסדרי השהות נותרו מצומצמים. לדבריו, מצב דברים זה "גורם לילדים ולו סבל רב, למצוקה קשה ולעוול כבד ביותר" (פסקה 20 לעתירה). העותר מוסיף, כי מאז החלו ההליכים בחודש מאי 2019 – החג היחיד שחגג לצד ילדיו היה חג שני של סוכות. בעתירתו, מנה העותר את כל פניותיו הרבות לבית הדין הרבני האזורי, בבקשה שיתן החלטה בעניינו, וציין כי החלטה בעניינן לא ניתנה. 6. בהודעה מיום 16.3.2021, עדכן היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, כי יום קודם (15.3.2021), "הוציא בית הדין מתחת ידו החלטה הקובעת את הסדרי השהות של העותר עם ילדיו בימי השבוע, בסופי שבוע, בחגים ובחופשות". בהמשך, ביום 7.4.2021, מסר העותר כי כבקשתו, קבע בית הדין הרבני דיון הוכחות בתיק המתנהל בינו לבין המשיבה. בנסיבות הללו, ביקש העותר למחוק את העתירה, לחייב את המשיבים 2-1 בהוצאות משפט, ולהחזיר אגרה בהתאם לתקנות. 7. משניתנה החלטה בנוגע להסדרי השהות של העותר עם ילדיו, ומשנקבע דיון הוכחות נוסף – העתירה מיצתה אפוא את עצמה, וכבקשת העותר היא נמחקת בזאת. יחד עם זאת, בקשות העותר בנוגע להטלת הוצאות משפט על המשיבים 2-1, ולהחזר האגרה – נדחות. עיון בהחלטותיו של בית הדין הרבני האזורי מלמדות, כי התנהלותו של העותר – אינה חפה מקשיים. בהחלטה מיום 15.3.2021 אמר בית הדין הרבני כדברים הבאים: "עסקינן בתיק מורכב במיוחד ואולי אף המורכב ביותר מבין התיקים שבבית דיננו. המורכבות שבתיק אינה מחמת המחלוקות לגופן אלא עקב ההתנהלות הקיצונית בחומרתה שבין הצדדים. הצדדים לא החמיצו כל אפשרות לריב ולהעצים את המחלוקות ביניהם ולהעניש את עצמם ואת ילדיהם המשותפים שחווים על בשרם לאורך כל הדרך את מערכת היחסים הקשה של הוריהם. בתיק זה הוגשו מאות (!!!) בקשות וניתנו למעלה ממאתיים (!!!) החלטות". 8. בית הדין הרבני הוסיף ופירט, כיצד כל אחד מן הצדדים בהליך עומד בדווקנות על שלו. אשר לעותר ציין בית הדין הרבני, בין היתר, כי מחד גיסא הוא "מגיש בקשות ללא הרף לביה"ד וזועק חמס על כך שמונעים ממנו לראות את ילדיו"; ומאידך גיסא הוא מסרב "לראות את המצב לאשורו וכי בידו לראות את ילדיו כאוות נפשו אם רק יסכים לדאוג לכך שהכלב לא ישהה בבית בעת המפגש בלבד". 9. תמונת המצב שהתייצבה לפנינו מלמדת, כי העותר מזה והמשיבה מזה – מתקוטטים ביניהם ללא עכבות, כשבתווך ילדיהם הקטינים. ההליכים בין הצדדים נפתחו בשנת 2019, ומאז מוגשות ללא הרף בקשות והודעות שונות, אשר בכללן בקשות לפסילת ההרכב הדן בהליכים, תלונות במשטרה, תלונות לנציב תלונות הציבור על שופטים, ועוד כהנה וכהנה. גם בית משפט זה, חווה מקצת מן האמור כשבפרק זמן קצר הגיש העותר מספר רב של בקשות והודעות (לכל הפחות 5 במספר), ללא צידוק של ממש. מוטב לעצור את השטף, לחתור לפתרון, לראות את טובת הילדים, ולנסות לחשוב על הבאות. המשך ההתכתשות לא ישיא למי מהצדדים כל תועלת, כשגם ילדיהם לא יצאו נשכרים. 10. העתירה נמחקת אפוא בזאת. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בניסן התשפ"א (‏11.4.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21014870_O02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il