פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 1479/01
בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט א' א' לוי
המערער: שמעון בן לולו
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 7.12.00
בת"פ 40085/99 שניתן על ידי כבוד
השופט ג' קרא
תאריך הישיבה: כ"ו בניסן התשס"א (19.04.01)
בשם המערער: עו"ד זילברברג יוסי
בשם המשיבה: עו"ד תמר פרוש
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג' קרא) הרשיע את המערער בעבירה של הסתרת חטוף בצוותא אם אחרים בידיעה שנחטף לשם סחיטתו והשית עליו עונש מאסר של 18 חודשים מתוכם 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ו14- חודשי מאסר על תנאי. כן הופעל עונש מאסר על תנאי של 4 חודשים, בחופף.
הערעור הוא על ההרשעה בלבד.
הסניגור המלומד מיקד טענותיו בנושא מהימנות העד היחיד שהעיד בבית המשפט, הוא המתלונן. לטענתו, השופט קמא עצמו ציין כי המתלונן נושא על גבו קופת שרצים וכי אף שהשופט הזהיר עצמו בבואו לבדוק את מהימנותו, שגה הוא בכך שהסמיך על עדות עד כזה, את הרשעת המערער.
אין מחלוקת כי הוכחה עצם חטיפתו של המתלונן וכי הוא הובא על ידי חוטפיו למגרשו של המערער. המחלוקת סבה סביב השאלה אם המתלונן נכלא על ידי המערער בתוך קונטינר הנמצא על מגרש השיך למערער. בית המשפט קבע כעובדה, כי כך אכן היה. זוהי קביעה עובדתית ברורה וחד משמעית שלא נקבעה בעלמא אלא היא מוסברת ומנומקת היטב.
בית המשפט ציין כי הוא עצמו גזר על המתלונן 10 שנות מאסר בגין עבירות מס, מרמה וזיוף חמורות וכי המתלונן מסר את עדותו בעודנו נתון במאסר. במצב זה החמיר בית המשפט עם עצמו ובדק בדקדקנות יתר את עדותו של המתלונן תוך שהוא נותן דעתו לאישיותו. בסופו של יום, הגיע השופט למסקנה, כי ניתן לתת אמון בעדות המתלונן ככל שהוא מתייחס למקרה הנדון ונימק עמדתו נמק היטב.
בית המשפט בחן את עדות המתלונן על פי מבחן ההתרשמות, מבחן השוואה החיצונית ומבחן ההשוואה הפנימית. לא מצאנו כי יצאה שגגה מלפני בית המשפט בקביעות העובדתיות שקבע ובמסקנות שהסיק מהן. זאת ועוד בית המשפט ציין אל מול גרסת המתלונן שהיתה מקובלת עליו, את גרסת המערער שלקתה בחוסר הגיון בלתי מובן כל אימת שנחלץ בחקירתו. ועוד נאמר: הנאשם כיזב במתן תשובות שלא לעניין ושיקר לאורך מהלכה של עדותו בבית המשפט בעזות מצח..". עדותו בבית המשפט גם לא תאמה את הודעתו במשטרה.
בסופו של דבר, לפנינו ערעור עבודתי מובהק, כאשר הסניגור המלומד עושה מאמץ ניכר לשכנענו להתערב בקביעות עובדתיות של בית משפט קמא שזכו להנמקה מלאה ומפורטת. אין אנו סבורים שיש מקום להתערבותנו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. פסק-הדין עומד על יסודות איתניים הן מן הבחינה העובדתית והן מן הבחינה המשפטית.
הערעור נדחה. המערער יתחיל בביצוע עבודות השירות במרכז הקשיש יבנה ברח' הדקל 8, יבנה. המועד לכך יקבע על ידינו לאחר שתתקבל הודעת המשיבה תוך 5 ימים על מועד שתואם עם הממונה. התיק יובא בפנינו ביום 24.4.01 לשם מתן החלטה.
ניתנה היום, כ"ו בניסן תשס"א (19.4.01).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 01014790.J02
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444