פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 1472/02
טרם נותח

חאג' עאדל אחמד נ. נציבות שירות המדינה

תאריך פרסום 25/03/2002 (לפני 8807 ימים)
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 1472/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 1472/02
טרם נותח

חאג' עאדל אחמד נ. נציבות שירות המדינה

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בירושלים עש"ם 1472/02 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש המערער: חאג' עאדל אחמד נגד המשיבה: נציבות שירות המדינה ערעור על גזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה מיום 15.10.01 בבד"מ 77/01 שניתן על ידי כבוד השופטים: עו"ד י' תלרז, גב' י' מילגרום, מר ע' זיידן בשם המערער: עו"ד מוטי לוי בשם המשיבה: עו"ד אריה פטר פסק-דין המערער הוא עובד משרד החינוך, המועסק כמורה בחטיבת הביניים. ביום 14/10/01 הרשיע בית הדין למשמעת את המערער בעבירות לפי סעיפים 17(2) ו- 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג-1963 (להלן: החוק), יחד עם סעיף 4(1) להודעה על שינוי בהחלת החוק על עובדי הוראה. הרשעה זו באה בעקבות הליך פלילי, שבו הורשע המערער בבית משפט השלום בנצרת. הרקע להרשעה הינו מעשה של בריחה מהמקום בו התבקש המערער לעצור את רכבו לבדיקת רשיונותיו ואיום על שוטר תוך הפרעה למילוי תפקידו. בית הדין למשמעת הרשיע את המערער על-פי הודאתו בעובדות כתב התובענה, וגזר עליו אמצעי משמעת של נזיפה חמורה, הפקעת שלושת-רבעי משכורת והורדה בדרגה אחת לפרק זמן של שלושה חודשים. יצויין כי בעת הטיעון לעונש הסתפקה התביעה בבקשה כי יוטלו על המערער אמצעי המשמעת של נזיפה, הפקעת משכורת והורדה בדרגה למשך שנה. על אמצעי המשמעת של נזיפה חמורה שנגזר עליו הגיש המערער את הערעור שבפניי. גזר דינו של בית הדין למשמעת מפורט ומנומק היטב. בית הדין נתן דעתו לטיעוני הצדדים לתכליתם של אמצעי המשמעת ולחובתו לתרום למניעת פגיעה בתפקוד שירות המדינה ותדמיתו. על-פי כל אלה הגיע למסקנה כי: "הגם שהעבירה נעברה מחוץ למסגרת תפקידו של הנאשם, הייתה בה מידה מכבידה של כשלון אישי צורב". עוד אמר בית הדין כי: "הגיע לכלל מסקנה כי הפגיעה בתדמיתו של השירות הציבורי, בטוהר מידותיו, ובמשמעתו שאמורה לשרור בו, בעטיה של העבירה, על מכלול נסיבותיה שנפרסו לעיל, מצדיקה להטיל עליו את אמצעי המשמעת כפי שיפורטו להלן, אולם לא נוכל להסתפק כעתירת הסניגור, באמצעי המשמעת של נזיפה, הנמצא במדרג התחתון של סולם אמצעי המשמעת". לפיכך סבר בית הדין שיש להחמיר מעבר לבקשת התביעה, ולהטיל על המערער אמצעי של נזיפה חמורה. דא עקא, שרשימת אמצעי המשמעת שהושתו על המערער הוקראה ונרשמה בפרוטוקול עוד ביום 14/10/01, וצויין בה כי אמצעי המשמעת, הוא נזיפה ולא נזיפה חמורה. ביום 31/10/01 נשלח לצדדים מכתב ובו הודע להם כי בפרוטוקול המשקף את גזר הדין נפלה טעות בהקלדה, ונרשם נזיפה במקום נזיפה חמורה, ועל כן החליט בית הדין לתקן את הפרוטוקול כתיקון טעות סופר. בקשת בא-כוח המערער לבטל את התיקון, ולקיים דיון בנדון נדחתה בהחלטה מיום 2/1/02. עיקר טיעונו של בא-כוח המערער בפני הוא כי מרשו הודה ביודעו שהתביעה בהליך שבפני בית הדין תסתפק בבקשת אמצעי משמעת של נזיפה בלבד, ועקב כך גם החליט להודות. עוד פרש בא-כוח המערער בפני את הנסיבות האישיות של המערער אשר בגינם נקלע להתנהגות החריגה, שהביאה להרשעתו בדין. יצויין כי בא-כוח המערער לא השיג על ההחלטה לתיקון הפרוטוקול, אף כי הזכיר עניין זה בטיעוניו לעניין הציפייה שנוצרה בלב מרשו. בא-כוח המשיבה ביקש להשאיר את גזר הדין על כנו. אף כי אישר שמלכתחילה ביקשה התביעה עונש של נזיפה בלבד סבר הוא כי גישתה של התביעה בבית הדין הייתה מוטעית וחומרת העניין מצדיקה נזיפה חמורה. לכאורה יש ממש בטיעון המשיבה לענין אמצעי המשמעת הראויים. אמצעי המשמעת שהוטלו על המערער אינם חמורים כלל ועיקר בהתחשב בכך שמדובר במורה, עובד מדינה שהתנהגותו חייבת להיות נקייה מרבב, ובוודאי שעבירות המופנות כנגד שוטר הן בעלות אופי חמור, ומצופה מאיש חינוך כי ישמש דוגמא לתלמידיו בכיבוד החוק ורשויות החוק. אשר על כן אלמלא הנסיבות שליוו את הטלת אמצעי המשמעת הייתי רואה להשאיר את הנזיפה החמורה על כנה. בעניינו של המערער יש יסוד לטענתו כי מלכתחילה הייתה לו ציפייה שבית הדין יסתפק בנזיפה נוכח עמדתה של התביעה בהליך. ציפייה זו נתחזקה עקב פרוטוקול הדיון בו נרשם כי הוטלה על המערער נזיפה, שהיא אמצעי משמעת מהדרגה הנמוכה. אין ספק כי בית הדין אינו חייב להישאר בד' אמות של אמצעי המשמעת המבוקש על-ידי התביעה. כך גם כאשר נערך הסדר טיעון מוסכם בין הצדדים, ועל אחת כמה וכמה כאשר נערך הסדר במשתמע ולא במפורש כמו בעניינו של המערער. עם זאת נראה כי רשאי המערער שהשתלשלות העניינים בפרשה זו תפעל לטובתו. הצטברו לכך מספר נסיבות: תיקון הפרוטוקול כפי שתוקן בלי מתן הזדמנות מראש, ואף לא לאחר מכן לצדדים להגיב על כך, ובמיוחד כאשר ראה בית הדין לסטות מהעונש המבוקש על-ידי התביעה. לכך יש להוסיף כי בית הדין עצמו ציין את נסיבותיו האישיות של המערער בקובעו כי: "הנאשם הצטייר בעיני בית הדין כאדם מן היישוב אשר הקדיש פרק חיים משמעותי לשירות המדינה, עשה ועושה שירות מועיל ותורם כמורה בחטיבת הביניים ביישוב רהט". בשים לב לכל אלה ראיתי להתערב באמצעי המשמעת שנגזר, ולהקל באופן חריג עם המערער על-ידי המרת אמצעי המשמעת מנזיפה חמורה לנזיפה, יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. ניתן היום, י"ב בניסן תשס"ב (25.3.02). ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 02014720 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם חכ/ בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il