ע"א 147/06
טרם נותח
אהרון גבע נ. אלי גרביץ
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"א 147/06
בבית המשפט העליון
ע"א 147/06
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערער:
אהרון גבע
נ ג ד
המשיב:
אלי גרביץ
ערעור על החלטת פסלות של בית המשפט השלום בראשון לציון בת.א. 3359/02
מיום 16.5.2005
שניתנה על ידי כבוד השופטת ד' גנות
בשם המערער: בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטת בית
המשפט השלום בראשון לציון (השופטת ד' גנות) מיום 16.5.2005 שלא לפסול עצמו מלדון
בת.א. 3359/02.
1. הבקשה
לפסילה הוגשה על ידי המערער, עו"ד אהרון גבע, במסגרת ת.א. 3359/02 שענינו
תובענה שהוגשה על ידי המשיב, עו"ד אלי גרביץ, בגין עוולת לשון הרע. הרקע
לתביעה נעוץ בעדותו של המשיב במסגרת הליך פלילי נגד מרשו של המערער, בקשר לתאונת
דרכים בה היה מעורב המשיב. במהלך עדות המשיב שאל המערער את המשיב לשמו. בתגובה
לתשובת המשיב אמר המערער "זה מתקשר לעבודה של הנאשם אשר עובד בהובלת
זבל" בהקבילו את שמו של המשיב "גרביץ" לזבל בלעז. בית המשפט לענייני
תעבורה (השופטת טאובר) הגיב בחריפות לדברי המערער באמורו "עו"ד גבע אכן
חרג מתפקידו ואכן העליב את העד. לא היה מקום לקשר בין שם המשפחה של העד לעבודה של
הנאשם כפי שזה משתמע מאנגלית. הייתי מצפה מעורך דין אשר נותן דוגמא לאנשים היושבים
באולם בית המשפט להתנהג כעורך דין, ובכך שפנה [לעד] ששם משפחתו דומה לזבל יש משום
העלבה."
2. במהלך הדיון בת.א. 3359/02 (ביום 15.12.02)
קבע בית המשפט שהיות "והעובדות אינן שנויות במחלוקת [על] שני הצדדים לסכם
לצורך מתן פסק דין". המשיב סיכם בעל פה. המערער ביקש להגיש את סיכומיו בכתב,
בנימוק כי לא יכול היה "לצפות שתהיה הסכמה על סיכומים כבר עכשיו, [ושקיימות]
שאלות משפטיות שדורשות עיון" בית המשפט דחה את בקשתו בקובעו "שהעובדות
אינן שנויות במחלוקת, וכי כל שעל בית המשפט לקבוע היא, האם יש בדברי [המערער] משום
לשון הרע". המערער סיכם בעל פה. יחד עם זאת, בית המשפט נתן למערער אורכה בת
יומיים "להמצאת פסיקה מטעמו", אורכה שלא נוצלה על ידיד המערער. כעבור
עשרה ימים (ביום 25.12.02) פסק בית המשפט כי דברי המערער מהווים לשון הרע והמערער
חויב בתשלום פיצוי למשיב.
3. במסגרת ערעור לבית המשפט המחוזי הסכימו
הצדדים על ביטול פסק הדין, ועל הגשת סיכומים בכתב והחזרת הדיון לבית משפט קמא.
בטרם הוגשו הסיכומים הגיש המערער את בקשת הפסלות, בנימוק כי בית המשפט הביע
"בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את עמדתו וגישתו כלפי המבקש בטרם הייתה לו
הזדמנות להשמיע את טיעוניו" וכי "דרך ניהול המשפט על ידי בית המשפט
הנכבד מצביעה על אהדת בית המשפט לעניינו של [המשיב]".
4. ביום 15.5.05 פסק בית המשפט (השופטת גנות)
כי לאחר קריאת "כתבי הטענות וצרופותיהם, את הפרוטוקול, את סיכומי הצדדים בעל
פה בדיון מיום 15.12.02 וסיכומי הצדדים שהוגשו בכתב לבית המשפט, אינני מוצאת לנכון
לשנות מקביעתי בפסק הדין מיום 25.12.02 אשר בוטל בהסכמת הצדדים. לאור האמור לעיל
הנני קובעת כי פסק הדין מיום 25.12.02 על הנמקותיו ותוצאתו יושב על כנו."
5. למחרת מתן פסק הדין דחה בית המשפט את בקשת
הפסילה. בית המשפט (השופטת גנות) קבע כי "לו באמת סבור היה [המערער] שאין
מקום להחזיר את התיק לדיון בפני, היה עליו לבקש מבית המשפט המחוזי להחזיר את התיק
לדיון בפני שופט אחר. הנני מניחה שבקשתו הייתה נשקלת ומוכרעת, ומשלא עשה כן, ברור
כי הבין וידע שהתיק מוחזר בפני, והוא לא התנגד לכך." בית המשפט, בהתייחסו
לטענת המערער כי לישיבת קדם המשפט הגיע בית המשפט עם דעה נחרצת לגבי השאלות
המשפטיות שבתיק, קבע כי מחובתו של היושב בדין ללמוד את המסכת העובדתית והמשפטית
בכל תיק לפני הדיון על מנת לקדם את ניהולו של כל תיק באופן יעיל.
5. המערער פנה אל בית המשפט המחוזי בתל אביב
(כב' השופטת ה' גרסטל) (ע"א 1125/03) בטענה כי החלטת בית המשפט קמא בגין
פסלות שופט ניתנה לאחר מתן פסק הדין. הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט המחוזי,
כדלהלן:
"מאחר שהבקשה לפסילת שופט
הוגשה ביום 16.1.05 ועד יום מתן פסק הדין, 15.5.05, לא ניתנה החלטה בבקשה, ורק
לאחר מתן פסק הדין ניתנה החלטה בבקשת הפסילה, יבוטל פסק הדין, המערער יהיה רשאי
להגיש ערעור על החלטת הפסילה לבית המשפט העליון תוך 10 ימים מהיום. לאחר שתינתן החלטה
בבית המשפט העליון בהחלטת פסילה, יחזרו הצדדים לבית המשפט קמא לצורך מתן פסק-דין
בתיק, על סמך החומר המצוי בו (ולא בדרך של החזרת פסק הדין הקודם שבוטל בהסכמה על
כנו)."
6. מכאן הערעור שלפני. לטענת המערער, קביעת
בית המשפט בתיק נשוא ערעור זה מהווה נקיטת עמדה ביחס לעובדות מהותיות להכרעה
בתביעה. המערער טוען כי לישיבת קדם המשפט הגיע בית המשפט עם דעה נחרצת לגבי השאלות
המשפטיות שבתיק. בנוסף טוען המערער כי בית המשפט טעה בקביעתו שהמערער לא הגיש בקשה
להעביר את הדיון למותב אחר במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי, שכן בקשה זו הוגשה אלא
שבית המשפט המחוזי קבע כי יש לעשות כן במסגרת של פסילת שופט. המערער הוסיף כי
קיים סיכוי גבוה כי בית המשפט קמא יחזור על פסק דינו גם לאחר שמיעת סיכומי
הצדדים.
7. תגובת המשיב לערעור זה מציינת כי מתן החלטה
בבקשה לפסילה יום לאחר מתן פסק הדין בתיק הינה תמוהה. המשיב מבקש מבית המשפט לעשות
שימוש בסמכותו לפי תקנה 471ג(ד) ולבקש מבית משפט קמא להעיר את הערותיו על מנת לברר
את נסיבות מתן ההחלטה. המשיב מסכים עם המערער כי על הצדק להראות ולא רק להיעשות
ולכן תמך בהחלטת בית המשפט המחוזי.
8. מעיון
בחומר המונח בפני נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. אכן, לפי סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 היה
על בית המשפט להכריע בבקשת הפסלות לאלתר ולפני כל החלטה אחרת. בענייננו, הכריע בית
המשפט בבקשת הפסלות, יום לאחר ההכרעה בהליך גופו. על כך יש להצר. עם זאת, אין בפגם
הזה בהחלטת בית המשפט, בנסיבות העניין, כדי להקים עילה לפסילתו, מקום בו לא הייתה
עילה כזו מלכתחילה (ראו והשוו: ע"א 3939/04 וסרמן נ' רויטמן (לא פורסם), ע"א 6641/05 מוטי פלד
נ. מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם)); האופן בו
בחר בית המשפט בענייננו לנהל את ההליך שלפניו אינו מגלה עילה למשוא פנים (ראו
והשוו: ע"א 7916/00 שפריר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' (לא פורסם); ע"פ 1748/93 סוויסה נ'
מדינת ישראל (לא פורסם)). המערער מלין על החלטות בית המשפט בבקשות הדיוניות שהגיש. דא עקא, טענות אלו
יש להעלות במסגרת הליכי הערעור הרגילים. החלטות דיוניות שניתנו בהליך אינן מהוות
עילה לפסילת בית המשפט (ראו: ע"א 7186/98 מלול נ' ג'אן (לא פורסם)). מכאן, שלא קם חשש ממשי למשוא פנים מצד בית המשפט. דעתו של
בית המשפט לא הייתה "נעולה" בפני המערער להוכיח את צדקת עמדתו (השוו: בג"ץ 2148/94 גלברט נ' יושב ראש
ועדת החקירה, פ"ד מח (3) 573, 605-606). בנוסף, לא אחת נפסק בבית משפט זה, שאין בעצם העובדה כי על
בית משפט מוטל להכריע בעניין אשר הוחזר על ידי ערכאת הערעור אל בית משפט קמא,
בצירוף הנחיות, משום עילת פסלות (ע"א 990/96 ד"ר דבורה כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם);
ע"א 4199/99 חברת
נרגו בע"מ נ' ד.ב. שירותי תיירות בע"מ (לא פורסם)).
אכן, אין די בכך שעל בית המשפט לדון מחדש באותו עניין בו דן בעבר, או בעניין דומה
לו, כדי לגרום לפסילתו של בית המשפט. (ע"א 99/03 מקט ספורט נ. כהן (לא פורסם)).
אשר על כן, הערעור נדחה. המערער ישא
בהוצאות לטובת המשיב בסכום של 2,000 ש"ח.
ניתן היום, י"ב אדר, תשס"ו
(12.03.06).
ה
נ ש י א
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06001470_A02.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il