פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1469/22
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט י' אלרון
כבוד השופט א' שטיין
העותרים:
אלי (אליהו) בן עיון ואח'
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד החקלאות, שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ עודד פורר
2. משרד האוצר, שר האוצר, ח"כ אביגדור ליברמן
3. משרד הפנים, שרת הפנים, הגב' איילת שקד
4. משרד החקלאות ופיתוח הכפר – השירותים הווטרינריים
5. משרד הפנים – מינהל התכנון
6. משרד החקלאות ופיתוח הכפר – הרשות לתכנון
7. ועדת הכלכלה – כנסת ישראל
8. ועדת החינוך התרבות והספורט – כנסת ישראל
9. המועצה לענף הלול – מועצת הלול
10. ארגון מגדלי העופות בישראל – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
בקשה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד צחי בן עיון
בשם המשיבים 6-1:
עו"ד ערין ספדי-עטילה; עו"ד מתניה רוזין
בשם המשיבים 8-7:
בשם המשיבה 9:
בשם המשיב 10:
עו"ד שירה גרטנברג
עו"ד מתן בן שאול
עו"ד טומי מנור; עו"ד טל גנדלמן
פסק-דין
השופט א' שטיין:
בעתירה שלפנינו קובלים העותרים – 109 מגדלים בענף ההטלה ובעלי זכויות במכסות ביצים להטלה – נגד החלטות רבות ושונות של גורמים שונים במשרדי הממשלה ומחוצה לה בנוגע ל"ענף ההטלה", כלשונם של העותרים. נקדים ונאמר כי בחירתם של העותרים לכרוך נושאים רבים ושונים בעתירה אחת מחייבת את דחייתה של העתירה על הסף.
במסגרת העתירה נתבקשנו להוציא מלפנינו לא פחות מ-13 צווים על-תנאי. צווים אלו נוגעים לשורה ארוכה של נושאים, המצויים תחת אחריות הגורמים השונים בממשלה ומחוצה לה. כך, התבקשו צווים בנושאים הבאים: תכנון משק הביצים – הן באמצעות מכסות גידול והן באמצעות מכסות ייבוא; מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר בנוגע לאופן גידול תרנגולות "מטילות"; מימון מעבר ללולים העומדים בהוראות הדין; איגרת מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מיום 24.10.2019 אשר מסדירה את אכיפתן של תקנות רישוי עסקים; וכן נושאי תכנון ובניה.
הסעדים שנתבקשו במסגרת העתירה גם הם מגוונים, אולם המשותף להם הוא שהינם, ככלל, סעדים חריגים, אשר בית משפט זה אינו מעניק כעניין שבשגרה. כך, במסגרת העתירה ביקשו העותרים, בין היתר, שנורה למשיבים ליתן טעם: מדוע לא תבוטל חקיקת משנה בנושאים שונים; מדוע לא תשונה המדיניות הכללית של הרשויות המוסמכות, למדיניות המוצעת על-ידי העותרים, וזאת ביחס למספר נושאים; מדוע לא יועברו תקציבים בהתאם למבוקש בעתירה; ומדוע לא תתוכננה תכניות בניין עיר כמבוקש בעתירה ויוקצו "לאלתר" שטחים נוספים לגידול תרנגולות מטילות.
בהתאם להחלטתי, הגיבו המשיבים לעתירה כדלקמן: המשיבים 6-1, המשיבים הממשלתיים, טענו כי דין העתירה להידחות על הסף נוכח ריבוי הנושאים שהעתירה כוללת, אשר אינם מאפשרים דיון ממצה בכל אחד ואחד מהנושאים. כן טענו משיבים אלה שביחס לחלק מהצווים שנתבקשו מתקיימות עילות סף נוספות אשר מצדיקות את דחייתם; המשיבים 8-7, משיבי הכנסת, בחרו שלא להתייחס לטענות העותרים, וזאת נוכח תגובת המשיבים 6-1; המשיבה 9, המועצה לענף הלול, הצטרפה לטענות רבות מטענות העותרים, אולם ביקשה להבהיר שאין לה סמכויות בכל הנוגע לסעדים שנתבקשו בעתירה; המשיבה 10, ארגון מגדלי עופות בישראל – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, תמכה במרבית הסעדים שנתבקשו בעתירה.
העותרים הגיבו לתגובות המשיבים, ובפרט לתגובת המשיבים 6-1, וטענו שהעתירה נוגעת "לנושא אחד בלבד, ענף ההטלה בישראל בכלל וענף ההטלה ביחס לסעדים המבוקשים בעתירה בפרט".
לאחר עיון במסמכים שלפנינו, הגענו למסקנה כי האופן בו הוגשה העתירה מחייב את דחייתה על הסף.
הלכה היא עימנו, "כי מקום בו מצורפים עניינים נפרדים בעתירה אחת, דין העתירה להידחות מטעם זה בלבד [...] צירוף עניינים שונים, שאין ביניהם קשר, בכריכה אחת, מונע בירור אפקטיבי של הטענות המועלות בכל עניין ועניין" (בג"ץ 1398/02 מלכא נ' ממשלת ישראל (27.5.2002). יפים לענייננו גם דבריו של השופט א' גרוניס (כתוארו אז):
"דין העתירה להידחות על הסף. מדובר בעתירה הכורכת טענות שונות וסעדים שונים שקובצו יחדיו לצורך העתירה. הלכה היא, כי בית משפט זה לא יידרש לעתירה המאגדת בתוכה עניינים שונים ונפרדים [...] אמנם, כל הסוגיות הכלולות בעתירה קשורות בדרך זו או אחרת ליישוב ולעותר. אך נראה שבכך גם מסתיים הקשר ביניהן. אין מדובר בסוגיות המבוססות על תשתית עובדתית משותפת או על תשתית משפטית משותפת ולא ניתן לדון בהן בגדרה של עתירה אחת. העתירה אף מנוסחת בלשון בלתי בהירה, עובדה המגבירה את הקושי לדון בה." (ראו: בג"ץ 3006/10 ועד מקומי הר עמשא נ' ראש המועצה האזורית תמר מר דב ליטבינוף, פסקה 5 (28.7.2010)).
בענייננו-שלנו, העותרים בחרו לתקוף החלטות שונות שהתקבלו בעניינם. אכן, ההחלטות כולן נוגעות ברמה זו או אחרת ל"ענף ההטלה", אולם ההחלטות מתייחסות להיבטים נפרדים של ענף זה, שאין ביניהם קשר זולת השייכות לענף. כך, החלטות הנוגעות לאופן גידולן של תרנגולות מטילות וההחלטות הנוגעות למכסות הייצור והייבוא של ביצים נסמכות על תשתיות עובדתיות ומשפטיות נבדלות ושונות אלו מאלו. יתרה מכן: ההתייחסות הנרחבת של העותרים לממשקים כה רבים בינם לבין המשיבים השונים מביאה לכך שלא ניתן להבין באופן ברור מנוסח העתירה מה הן טענות העותרים ביחס לכל אחד ואחד מהצווים על-תנאי המבוקשים. כמו כן נראה שביחס לחלק מהצווים המבוקשים אין כל התייחסות, או למצער אין התייחסות מספקת, בגוף העתירה.
בנסיבות אלה לא ניתן לדון בעתירה במתכונתה הנוכחית. זאת במיוחד נוכח הסעדים החריגים שנתבקשו בעתירה, אשר מחייבים את קיומו של דיון מעמיק וממצה ואת הצגת התשתית העובדתית והמשפטית הרלבנטית במלואה. נוכח המסקנה אליה הגענו, איננו רואים צורך להידרש לטענות הסף האחרות שהועלו על-ידי המשיבים 6-1, אולם מובן שאין בכך כדי לדחות את טענותיהם.
סוף דבר – העתירה נדחית על הסף. לעותרים שמורה הזכות להגיש עתירות פרטניות בנושאים הכלולים בעתירתם זו, ככל שיש בידם עילה מתאימה וככל שהם עומדים בדרישות הסף. בהתחשב בהיקפה של העתירה וביריעת המחלוקת הרחבה שנפרשה בה, העותרים יישאו בהוצאות המשיבים 6-1 בסכום של 20,000 ש"ח. אין צו להוצאות בעניינם של יתר המשיבים.
ניתן היום, ט"ז באייר התשפ"ב (17.5.2022).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
22014690_F03.docx בל
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il