רמזי תייסיר דימיר נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1469/01 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט א' א' לוי המערער: רמזי תייסיר דימיר נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת.פ. 1225/00 מיום 23.1.2001 שניתן על ידי כבוד השופט י' עדיאל תאריך הישיבה: כ"ז באדר התשס"א (22.03.2001) בשם המערער: עו"ד אלכרים עבד דראושה בשם המשיבה: עו"ד נעמי גרנות בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור מתורגמן: מר מאזן מצרי פסק-דין המערער הועמד לדין בנסיון לסכן חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה (עבירה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין, התשל"ז1977-). הוטלו עליו 16 חודשי מאסר, מתוכם 7 חודשים לריצוי בפועל. כן הופעל עונש של מאסר על תנאי בן תשעה חודשים, באופן שמחצית תקופת המאסר בן 7 החודשים תרוצה בחופף לעונש מאסר על תנאי שיופעל, והיתרה תרוצה במצטבר. הערעור הוא על הכרעת הדין. בא כוח המערער טוען בפנינו לסתירות שונות שהתגלו בעדויות של השוטרים. בית המשפט המחוזי עמד אף הוא על סתירות אלה. הוא הגיע למסקנה כי אין בהן כדי לערער את האמון שנתן בעדותו של אחד השוטרים (בן-עמי), ואת חוסר האמון בעדותו של המערער. נחה דעתנו כי בפני בית המשפט המחוזי הונחה תשתית עובדתית, כנדרש במשפט הפלילי, שיש בה כדי לבסס את הרשעתו של המערער. הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ז באדר התשס"א (22.03.2001), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 01014690.A03/דז/