פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 1457/98
בפני: כבוד השופט י' קדמי
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' גולדברג
המערער: טירן אינדפורקר
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי
בבאר-שבע מיום 2.2.98 בת"פ 8106/97
שניתן על ידי כבוד השופטת רויטל יפה-כץ
תאריך הישיבה: א' באייר תשנ"ח (27.4.1998)
בשם המערער: עו"ד לילוף יוסף
בשם המשיבה: עו"ד תמר בורנשטיין
בשם שירות המבחן: הגב' זהבה מור
פסק-דין
המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת.פ. 8106/97) בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד מזויין. השוד בוצע על ידי קבוצת אנשים רעולי פנים, שהשתלטה על משרדה של חברה המנהלת עסקים באילת - על פי מידע שמסר המערער שעבד במחלקת החשבונות שלה - ובאיומי אקדח וסכינים גנבו מן המשרד כ60,000- ש"ח לאחר שכבלו את אלה שנמצאו במשרד בחדר הכספת של החברה.
בגין הרשעתו בעבירות האמורות, נדון המערער ל30- חדשים מאסר לריצוי בפועל ול18- חודשים מאסר על תנאי. הערעור מכוון כנגד מידת העונש.
טענתו של המערער היא, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל נאות לקולה לשלשה אלה: ראשית - לכך שמעורבותו בפרשת השוד מצומצמת למסירת מידע בלבד; שנית - לכך שמסירת המידע נעשתה עקב כניעתו להפצרותיו של אחיו - שנמנה על השודדים - על רקע של התמכרותו לסמים; ושלישית - לכך, שבשמונה השנים שקדמו לשוד קיים אורח חיים נורמטיבי - לאחר שריצה עונש מאסר של שלש וחצי שנים - נשא אשה והקים משפחה.
בתסקיר שהוגש לבית המשפט המחוזי המליץ שירות המבחן שלא לגזור על המערער עונש מאסר לתקופה ממושכת, על מנת שלא לגרום להעמקת הקשר בינו לעולם העברייני, ממנו ניתק עצמו במשך שמונה השנים שקדמו לשוד.
לא נוכל להיעתר למערער. מסירת המידע נעשתה על ידו כאחד מחברי הקבוצה; והעובדה כי לא השתתף בביצוע השוד בפועל מחשש שמא יזוהה, אינה ממתנת ואינה מקהה את חומרת התנהגותו, המתאפיינת גם במעילה באמון מעבידיו.
המדובר בשוד מזויין שבוצע תוך נקיטה באלימות; וכניעה להפצרות האח, לא זו בלבד שאינה מקילה על מצבו של המערער אלא מחמירה אותו, בכך שהיא מציגה אותו כמי שנתון להשפעה בהקשר זה.
העונש שנגזר על המערער אינו חמור כל עיקר ויש בו מידה רבה של הליכה לקראתו; ואנו לא מצאנו עילה להוסיף על כך מצידנו.
הערעור נדחה.
ניתנה היום ב' באייר תשנ"ח (28.4.1998).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
98014570.H01