בן בירן נ. רשות האכיפה והגביה - המרכז לגביית קנסות

החלטה בתיק בג"ץ 1452/18 בבית המשפט העליון בג"ץ 1452/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותר: בן בירן נ ג ד המשיבים: 1. רשות האכיפה והגביה - המרכז לגביית קנסות 2. רות שוקרון 3. אפרים צאלח עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד יצחק הוס פסק דין השופט י' אלרון: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בבקשתו של העותר לפריסת מכלול חובותיו בגין קנסות שהושתו עליו בשני גזרי דין שונים, בסך כולל של כ-500,000 ש"ח, לכדי תשלומים חודשיים, בהתאם ליכולתו הכלכלית הנטענת של העותר. 2. עיון בעתירה ובנספחיה מעלה כי העותר פנה למשיבה, באמצעות בא כוחו, ביום 13.12.2017 וביום 16.1.2018, וביקש לפרוס את חובו לתשלומים חודשיים בסך 7,000 ש"ח. 3. ביום 6.2.2018 התקבלה תגובת המשיבה, באמצעות דוא"ל, בה נכתב: "פנייתך התקבלה בתיבת הדוא"ל של המרכז לגביית קנסות. הפנייה תועבר לגורם המטפל ותשובה תישלח באמצעות הדואר. פניות ייענו בתוך 45 ימי עבודה". בעתירתו תיאר העותר כי לאחר קבלת תשובה זו, פנה ביום 11.2.2018 בשיחה טלפונית אל המשיבה, וכן שלח שוב באמצעות פקסימיליה את פניותיו הקודמות. 4. בעתירתו, אשר הוגשה לבית משפט זה ביום 19.2.2018, ביקש העותר שלושה סעדים: האחד – כי יינתן צו על תנאי נגד המשיבה 1, אשר יורה לה לנמק מדוע אינה מסכימה להצעתו לפריסת חובותיו כמוצע על ידו; השני – כי יעוכבו ההליכים שבכוונת המשיבה לנקוט נגד העותר, ככל שקיימים הליכים כאלה. בהקשר זה ציין העותר כי נודע לו לאחרונה "שקיימת אפשרות ממשית שתוצא נגדו ביוזמת המשיבה פקודת מאסר"; השלישי – כי יוארך תוקף רישיון הנהיגה של העותר, אשר פקע ביום 8.2.2018. בהקשר זה ציין העותר כי הוא מתפרנס מעבודתו כנהג. 5. דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ומחמת קיומו של סעד חלופי. 6. אשר לסעד הראשון המבוקש בעתירה, משלא התקבלה החלטת המשיבה בבקשתו, הרי שפנייתו של העותר לקבלת סעד מבית משפט הינה מוקדמת. יתכבד העותר וימתין לתשובת המשיבה, וככל שזו תידחה על ידי מנהל המרכז לגביית קנסות, יוכל העותר להשיג על ההחלטה באמצעות פניה למנהל רשות האכיפה והגבייה (תקנה 18 לתקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ו-1996; ראה גם בג"ץ 7977/17 דמיטרי נ' המרכז לגביית קנסות (5.11.2017)). מובן כי העותר יוכל לשוב ולפנות לבית משפט זה ככל שירצה להשיג על ההחלטה. 7. בכל הנוגע לסעד השני המבוקש בעתירה, משלא הצביע העותר על הליכים ספציפיים שננקטו נגדו, מדובר בעתירה מוקדמת, וככזו, אין בידינו להיעתר למתן הסעד המבוקש. 8. ביחס לסעד השלישי המבוקש בעתירה, לא הבהיר העותר האם טרם הפניה לקבלת סעד מבית משפט זה, פנה בענין הארכת תוקף רישיונו למשרד התחבורה. מכל מקום, דינה של העתירה להידחות גם בהיבט זה, מחמת קיומו של סעד חלופי, שכן עתירה נגד החלטה של רשות לפי פקודת התעבורה, לרבות החלטה בענייני רישוי ובטיחות של נהגים, מצויה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, בהתאם לסעיף 5(1) ופרט 14(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 (בג"ץ 9383/17 רוזנבלט נ' המרכז לגביית קנסות (11.12.2017)). 9. מכל הטעמים הללו, דינה של העתירה להידחות על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח באדר התשע"ח (‏5.3.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18014520_J01.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il