נאזם תאופיק חסן סלים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1433/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין העותר: נאזם תאופיק חסן סלים נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם בשם המשיבים: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין השופט נ' סולברג: עתירה לביטול הוראה לסילוק מבנה חדש (מספר 20129), מיום 8.2.2023 (להלן: הוראת הסילוק), שניתנה בהתאם לצו סילוק מבנים חדשים (יהודה ושומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו), להריסת "בניה קלה מחוברת לבטון", המצויה באדמות הכפר ג'יוס, בסמוך לקלקיליה (להלן: המבנה). לצד העתירה, הגיש העותר, נאזם תאופיק חסן סלים, בקשה למתן צו ביניים, שלפיו ימנעו המשיבים מהריסת המבנה, עד לאחר הכרעה בעתירה גופה. אין חולק על כך שהמבנה מושא העתירה, נבנה ללא היתר בניה כדין, בתחומי צו איסור בניה צבאי אב/8/04 (להלן: צו איסור הבניה). בסיור שנערך על-ידי פקח ביום 9.11.22, נמצא כי נכון לאותו מועד, עדיין לא הוקם המבנה. ביום 8.1.2023, נערך סיור נוסף, ובמהלכו התברר כי במקום הוקם מבנה, אם כי בנייתו עדיין לא הסתיימה. נצפו גם חומרי בנייה שונים, פזורים בסביבת המבנה ובתוכו. בעקבות ממצאי הסיור, ביום 8.2.2023, תלו גורמי המשיב 1 (להלן: המשיב) את הוראת הסילוק על גבי המבנה. ביום 12.2.2023, פנה בא-כוחו של נאזם לוועדת המשנה לפיקוח, בבקשה להורות על ביטול הוראת הסילוק. ביום 15.2.2023, דחתה הוועדה את בקשתו, משנמצא כי "הבינוי הנ"ל עולה לכדי מבנה חדש כהגדרתו בצו והוא נמצא בתוך צו איסור בנייה צבאי אב/8/04", ובשים לב לכך שהמבנה הוקם שלא כדין, מבלי שניתן היתר לכך על-ידי הגורמים המוסמכים. בעקבות תשובת הוועדה, הגיש נאזם, ביום 18.2.2023, בקשה להחרגת המקרקעין מושא העתירה מתחומי צו איסור הבניה. למחרת היום, עוד בטרם יבשה הדיו על גבי בקשתו, ומבלי שניתנה לגורם הרלבנטי הזדמנות להתייחס לפנייתו, מיהר נאזם והגיש את העתירה דנן. נאזם טוען בעתירתו, כי דין הוראת הסילוק להתבטל, מכמה טעמים. לטענתו, אין כל סיבה – ביטחונית או תכנונית – המצדיקה נקיטת הליכי אכיפה מזורזים ביחס למבנה; הוראת הסילוק אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות המשיבים לאכיפת הצו; ההריסה המתוכננת מפרה את המשפט הבינלאומי; ובנוסף, מימוש הצו יביא לפגיעה קשה בזכויותיו, בהליך לא ראוי ולא מידתי, מבלי שניתנה לו הזדמנות הולמת להשמיע את טענותיו. מנגד, סבורים המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף. לטענתם, העותר עשה דין לעצמו, שכן המבנה שהקים – נבנה שלא כדין. עוד מוסיפים המשיבים, כי דין העתירה להידחות גם לגופה, בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. לדבריהם, הוראת הסילוק הוּצאה כדין, והאמור בה עולה בקנה אחד עם הוראות הצו, ועם מדיניות האכיפה הנהוגה על-ידם. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובת המשיבים, על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות; הן על הסף והן לגופה. 8. ראש לכל, כטענת המשיבים, יש להורות על דחיית העתירה על הסף מחמת אי-ניקיון כפיו של נאזם, בעשותו דין לעצמו, בהקימו מבנה על דעת עצמו, במקרקעין שהבניה בהם אסורה, מבלי לבקש לכך היתר מראש. כפי שנקבע פעמים רבות: "בית המשפט לא יפתח דלתותיו למי שעושה דין לעצמו, מזלזל בהוראות חוק ומבקש להעמיד את הרשות אל מול עובדות מוגמרות. האיסור על עשיית דין עצמי הינו חלק מכלל רחב יותר הדורש מבעל דין הפונה לבקש סעד מבית המשפט כי יפעל בניקיון כפיים [...] מדובר בכלל המוגדר כעילת סף לעניין פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק או לבית המשפט לעניינים מינהליים. על כן, בעל דין הפועל בחוסר ניקיון כפיים יכול שימצא כי עתירתו תידחה על הסף בלא שטענותיו תידונה לגופן" (בג"ץ 3483/05 די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ נ' שרת התקשורת, פסקה 12 (9.9.2007) וההפניות שם). הלכה יסודית זו – שלפיה עשיית דין עצמי ובקשה למתן סעד מן הצדק, צרות הן אחת לרעותה, ואינן יכולות לדור זו עם זו בכפיפה אחת – חזרה ונשנתה על-ידי בית משפט זה, בפסקי דין שניתנו בעתירות העוסקות בצווים לסילוק מבנים (ראו מִני רבים: בג"ץ 7013/21 אבו זיתון נ' ראש המינהל האזרחי, פסקה 7 (18.11.2021) (להלן: עניין אבו זיתון); בג"ץ 6916/21 טאלב נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 8 (20.1.2022); בג"ץ 206/22 אלח'וואג'ה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 5 (15.3.2022) (להלן: עניין אלח'ווג'ה); בג"ץ 3985/22 אלאתמין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי, פסקה 10 (29.6.2022) (להלן: עניין אלאתמין); בג"ץ 4426/22 אבו אלרוב נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 8 (4.8.2022) (להלן: עניין אבו אלרוב); בג"ץ 4425/22 דראגמה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 8 (7.8.2022); בג"ץ 5116/22 עמור נ' מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, פסקה 7 (22.9.2022); בג"ץ 6993/21 קואזבה נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי, פסקה 19 (3.10.2022); בג"ץ 8999/22 שהוואן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 4 (5.2.2023) (להלן: עניין שהוואן)). כאמור, עתירתו של נאזם נגועה באי-ניקיון כפיים. בשים לב לקורפוס הפסיקתי הנכבד שהתגבש – ראויה העתירה להידחות על הסף, ולוּ מטעם זה בלבד. 9. למעלה מן הצורך אוסיף, כי גם לגופה של עתירה – דינה להידחות, בהעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיבים. את טענת נאזם, כי אין כל הצדקה לנקוט נגדו הליכי אכיפה מכוח הצו – יש לדחות באמת הבניין. כפי שציינתי לא אחת, הצו האמור הותקן כדי לשרש נוהג שהפך רווח, שלפיו "תחילה בּוֹנים, ורק אחר כך פונים" (עניין ‏אבו זיתון, פסקה 2). כך אכן פעל נאזם. לוּ רצה לבור לו דרך ישרה, היה עליו לפנות למשיבים מראש, בבקשה למתן היתר בניה, ובבקשה להחרגת המקרקעין מתחומי צו איסור הבניה. נאזם בחר לפעול אחרת, נמנע מלבקש היתר, ולא טרח לבקש את החרגת המקרקעין. במצב דברים זה, אין לו להלין אלא על עצמו. אם נֵעָתֵר לבקשתו, ונותיר את המבנה על כנו – נמצאנו מחזקים ידי עוברי עבירה. פניה לבית המשפט לקבלת היתר למפרע, בדרך עקלתון – ראוי לה להיתקל בסירוב; "הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ" (משלי י, ט). 10. זאת ועוד. נאזם אינו חולק על כך שעסקינן במבנה בלתי-חוקי. אמנם, נאזם טוען כי באמת ובתמים סבר שאין צורך בקבלת היתר למבנה מושא העתירה. ואולם, כלל הוא כי אין בטענה בדבר אי-ידיעת הדין כדי להכשיר בדיעבד בנייה בלתי-חוקית שבוצעה ללא היתר (ראו: עניין שהוואן פסקה 4; עניין אבו אלרוב פסקה 11; עניין אלח'ווג'ה פסקה 5). הצדדים גם אינם חולקים על כך שהמבנה מושא ענייננו הריהו 'מבנה חדש', כהגדרתו בצו, ומתקיימים בו התנאים הדרושים להוצאת הוראת סילוק. נהפוך הוא. בעתירה ציין בא-כוחו של נאזם, כ'משיח לפי תומו' כי: "לפני כחודשיים בנה [נאזם] בשטח המגרש, מחסן חקלאי בשטח של כ-100 מ"ר" (ההדגשה הוּספה – נ' ס'). לפנינו הודאת בעל דין, שממנה עולה כי המבנה עונה על הגדרת 'מבנה חדש', שכן לפי הוראות הצו, די בכך שטרם חלפו 6 חודשים מיום השלמת המבנה, כדי שניתן יהיה להוציא לגביו הוראת סילוק. 11. גם את טענתו הנוספת של נאזם, כי הוראת הסילוק הוּצאה בניגוד למדיניות המשיבים – אין בידי לקבל. מדובר במבנה שנבנה בשטחי צו איסור בניה צבאי. התבחין המצוין בסעיף 2(ד) למסמך 'מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים' מיום 30.8.2020 (להלן: מסמך המדיניות), קובע כי ניתן להחיל את הצו על "מבנים שהוקמו בתחומי צווים ביטחוניים". ברי אפוא, כי העניין שלפנינו בא בקהל אותם מקרים שבהם ניתן לעשות שימוש בהוראות הצו. 12. לצד טענות קונקרטיות, הנגזרות מנסיבות העניין דנן, הוסיף נאזם והעלה טענות גנריות שונות – מן הגורן ומן היקב. טענות אלה הועלו לא אחת ולא שתיים, בעתירות דומות, כלאחר-יד, ללא ביסוס, ואף מבלי להתייחס לכך שמדובר בטענות שנדחו בפסיקותיו של בית המשפט. בפרשת אלאתמין התייחסתי לתופעה זו, בצייני: "אשר ליתר הטענות – העדר זכות שימוע, העדר הנמקה, שיהוי, הפרת נורמות מהדין הבינלאומי, ועוד – הרי שטענות אלה נדונו במספר לא מבוטל של הליכים דומים – ונדחו כולן; 'מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ' (קהלת א, ט). לא מצאתי כל חידוש בטענותיו הספציפיות של נאיף בהקשר זה, ואין לי אלא להפנות להליכים הרבים האחרים, שבהן טענות מסוג זה נדחו אחת לאחת" (עניין אלאתמין, פסקה 16). בדומה לכך גם בענייננו-אנו, דין טענותיו הכלליות של נאזם – להידחות; אינני רואה הצדקה להידרש אליהן פעם נוספת. אשר על כן, העתירה נדחית בזאת, הן על הסף הן לגופה, ומאליה נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. נאזם יִשא בהוצאות המשיבים, בסך של 2,500 ₪. ניתן היום, ו' בניסן התשפ"ג (‏28.3.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23014330_O02.docx יס מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il