המנהל המיוחד- עו"ד יגאל מזרחי נ. כונס הנכסים הרשמי

5 1 בבית המשפט העליון בש"א 1430/19 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: המנהל המיוחד - עו"ד יגאל מזרחי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד יוסי דרור - כונס הנכסים למימוש זכויות החייב 3. דשתי שהנז ערעור על החלטת רשם בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת רשם בית משפט זה (השופט ר' גולדשטיין) מיום 6.2.2019 ברע"א 37/19 בגדרה הועמד העירבון על סך של 10,000 ש"ח בבקשת רשות ערעור שהגיש המערער. המערער, אשר מונה למנהל מיוחד בהליכי פשיטת הרגל המתנהלים נגד משיב 4 (להלן: החייב) הגיש ערעור לפני בית משפט זה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' לושי-עבודי) בפש"ר 36864-04-18 מיום 10.12.2018, אשר דחתה את בקשתו להורות על עיכוב מכירת זכויות החייב בדירתו (להלן: הנכס) למשיבה 3, גרושתו של החייב (להלן: שנהז). הנכס היה בבעלות השניים, אך רק מחצית הזכויות בו שועבדו במשכנתא לבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק) להבטחת הלוואה. זאת, לאחר שטענת שנהז כי זויפו מסמכי המשכנתא ביחס אליה, נתקבלה, ועל כן נמחק השעבוד על זכויותיה בנכס והיא הפכה לדיירת מוגנת בו. כונס הנכסים שמונה בהליך הוצאה לפועל שנקט בו הבנק קידם, בהסכמת החייב, את מכירת זכויות החייב בנכס לשנהז. המערער התקשה להשלים עם עסקה זו (אשר נודע לו על אודותיה באיחור), וטען כי ניתן היה למכור את הדירה כפנויה במחיר רב יותר. לאחר שנדחתה בקשתו לעכב את הליכי המכר, הגיש המערער בקשת רשות ערעור. לצד הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המערער בקשה לפטור מעירבון או הפחתתו וטען במסגרתה כי קופת פשיטת הרגל ריקה. לאחר שהוגשה תגובת המשיבים, קבע הרשם ביום 6.2.2019 כי אין מקום לפטור את המערער מהפקדת עירבון, שכן הגשת ערעור על ידי בעל תפקיד בהליך של חדלות פירעון אינה מקנה פטור אוטומטי מן החובה להפקיד עירבון. כמו כן, הטענה כי קופת פשיטת הרגל ריקה הועלתה בלקוניות וללא אסמכתאות כלשהן. עם זאת, נוכח מכלול נסיבות העניין ובשים לב למהות ההליך, החליט הרשם להעמיד את העירבון על סך של 10,000 ש"ח. מכאן לערעור שלפנַי, בגדרו טען המערער כי לצורך הוכחת הטענה כי קופת פשיטת הרגל ריקה, הוא אינו נדרש כלל לצרף אסמכתאות אך בכל זאת צירף לערעורו דו"ח מטעם הכונס הרשמי, המצביע על כך שקופת פשיטת הרגל ריקה. במצב דברים זה, טען המערער, שגה הרשם כאשר הטיל עליו להפקיד עירבון בסך של 10,000 ש"ח אשר ימומן מכיסו, כאשר אין זה מתפקידו לעשות כן. בנסיבות אלו, בהחלטת הרשם יש משום פגיעה בזכות הפנייה לערכאות. דין הערעור להידחות. כידוע, קבלת פטור מהפקדת עירבון מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, חוסר יכולת כלכלית באמצעות הנחת תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; השני, סיכויים ממשיים להצלחת ההליך (ראו למשל: בש"א 3323/18 בן יששכר נ' קירש (22.5.2018)). כפי שגם ציין הרשם, גם כאשר מדובר בערעור שהוגש על ידי בעל תפקיד בהליך חדלות פירעון, אין הדבר מקנה לו פטור אוטומטי מן החובה להפקיד עירבון. בהיבט זה לא מצאתי כי קמה סיבה להתערב בהחלטת הרשם אשר מצא כי היעדר יכולת כלכלית לא הוכחה כדבעי, ואף על פי כן ראה לנכון להפחית את שיעור העירבון ולהעמידו על סך של 10,000 ש"ח. החלטה זו – בה הלך הרשם כברת דרך לקראת המערער – אינה מקימה עילה להתערבות. מעבר לכל האמור, המערער כלל לא טען, וממילא לא הוכיח, כי פנה למי מהנושים, אשר צפויים להיות הנהנים העיקריים מהערעור שהגיש, בבקשה לסייע לו בהפקדת עירבון. בהקשר זה, יצוין כי שאלת חיוב הנושים לשאת בתשלום אגרת בית משפט ובהפקדת עירבון לא הוכרעה בפסיקת בית משפט זה (ראו, בעיקר בקשר לתשלום אגרה: רע"א 3106/16 עו"ד יעקב כהן – המפרק הקודם לקרלין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפירוק) נ' עו"ד איתן ארז – מפרק קרלין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפירוק), פסקה 21 (30.11.2017); ע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפירוק) נ' אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ, פסקה 30 (12.4.2015); ע"א 2686/11 אלי בראשי ובניו, עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (7.2.2013)). השאלה התעוררה בעיקר בקשר לחיוב נושים כאמור כאשר מדובר בחברה בפירוק, אך הסוגיה מתעוררת באופן דומה גם בענייננו, משמדובר בערעור שהגיש המנהל המיוחד בקשר להליכי פשיטת רגל (ראו: רע"א 4759/17 עו"ד יגאל וינשטיין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (4.2.2018)). מכל מקום, בית המשפט היה מוכן להניח כי בנסיבות מסוימות אכן קמה לבעל התפקיד חובה לפנות לנושים (רע"א 1010/06 רו"ח צבי איציק מפרק "אריהנט טקסטיל בע"מ" (בפירוק) נ' עו"ד שמואל קמחי (16.8.2007); ע"א 7602/09 בנק הפועלים בע"מ נ'CIBEL FINANCIERE S.A., פסקה 10 (10.2.2011); רע"א 2134/06 קדמני נ' קדמני קורפוריישן בע"מ (בפירוק) (29.8.2006)). לדעתי, נסיבות מקרה זה אף הן מקימות חובה כאמור. וארחיב. בעל תפקיד המתמנה בהליך פשיטת רגל בתור "ידו הארוכה של בית המשפט", חב חובת אמונים וזהירות לגורמים שונים, ביניהם גם לנושי החייב ולצדדים שלישיים (ראו למשל: רע"א 9227/12 עו"ד שי גרנות, כונס הנכסים נ' שפייזר, פסקה 19 (27.8.2013)). בין היתר, בעל תפקיד הממונה מטעם בית משפט אמון על האינטרסים של כלל הנושים וחב לפעול לטובתם, ובכלל זאת למימוש נכסי החייב בתמורה מקסימלית. כך בענייננו. תוצאת הליך הערעור תשפיע בראש ובראשונה על מצבם של הנושים. כספים אשר ייגבו כתוצאה ממכירת הנכס בתמורה גבוהה יותר, כפי שדרש המערער, יועברו לטובת קופת פשיטת הרגל, ולא לידי המערער. מנגד, גם אם ייפסקו הוצאות לחובתו, הקופה היא זו אשר תחוב בהם (השוו: ע"א 9567/08 כרמל אולפינים בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ (בפירוק), פסקה 22 (5.1.2011)). מכאן אפוא, אך מתבקש לדרוש מבעל התפקיד לפנות לנושים – הנהנים הפוטנציאליים מההליך שיזם – על מנת שיישאו בתשלום האגרה או בהפקדת העירבון. פשיטא כי לא בכל מצב שבו מגיש בעל דין ערעור, נדרשת בחינת האפשרות כי הנהנים הפוטנציאלים מאותו הליך יישאו בתשלום האגרה או בנטל הפקדת העירבון. מדובר במקרה ייחודי דווקא בהליכי חדלות פירעון. מטרותיו ותכליתו של מינוי בעל תפקיד בהליך חדלות פירעון, אשר אינו פועל לטובת אינטרס אישי, אלא רק לתועלתם של גורמים אחרים, מצדיקים בחינת המידה שבה גורמים אלה מעוניינים בתשלום האגרה או בהבטחת הוצאות המשיבים באותו הליך. יתר על כן, יתכן כי בחינת מצבם של הנושים מתבקשת בגדרי הבדיקה המעמיקה אליה נדרש בית המשפט ביחס לבחינת יכולתו של המבקש פטור מאגרה, לשאת בתשלום אגרה (ראו בקשר לבחינת מצבם של בעלי המניות בחברה: רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (14.12.2011)). ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהפקדת עירבון, כאשר רף ההוכחה שבו נדרש המבקש לעמוד בו לצורך קבלת פטור מהפקדת עירבון, גבוה יותר מזה הנדרש לצורך פטור מתשלום אגרה. זאת בשים לב לתכליתו של העירבון שהיא הבטחת הוצאות המשיב (בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (21.7.2014); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי, 285-283 (מהדורה שלישית, 2012); והשוו: רע"א 8970/07 הגות הספר היהודי 1995 בע"מ (בפירוק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פסקה 4 (15.11.2007)). על כן אפוא, בעל תפקיד נדרש לבחון את נכונות הנושים לשאת בעלויות הנגזרות מהגשת הליך ערעורי שנקט. לדעתי, בעל תפקיד אשר לא יעשה כן, כאשר קופת פשיטת הרגל ריקה, ולא התקיימו נסיבות מיוחדות או חריגות המצדיקות זאת, לא יוכל לעמוד בתנאים הקבועים למתן פטור מתשלום אגרה או מהפקדת עירבון. היה ובעל התפקיד פנה לנושים והתברר כי חרף רצונם שיוגש ערעור, אין ביכולתם או ברצונם לשאת בעלויות, הדבר יישקל על ידי רשם בית המשפט בדומה לכל בקשה לפטור בהליך ערעורי. ממילא ברור כי בעל תפקיד אינו צריך לשאת בנטל הפקדת העירבון או תשלום האגרה באופן אישי. גם במקרה זה, היה על המערער לשאול לדעתם של הנושים אם הם חפצים בהגשת הערעור, על כל המשתמע מכך, היינו, גם לשאת במימון העלויות הכרוכות בהגשת ההליך. בשולי הדברים, אציין כי גם אין לקבל את טענת המערער בקשר לפגיעה בזכות הגישה לערכאות. הכללים הקבועים בתקנות לעניין מתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון משקפים את האיזון שערך המחוקק בין זכות זו לבין אינטרסים ציבוריים אחרים (ראו למשל: רע"א 8970/07 בעניין הגות הספר היהודי 1995 בע"מ (בפירוק) הנ"ל). משלא ראה מחוקק המשנה לנכון לפטור בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון מתשלום אגרה או מהפקדת עירבון, יישומם של המבחנים שנקבעו בתקנות לעניין זה, אינו מעורר קושי. בשים לב לכל האמור לעיל, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ז באדר ב התשע"ט (‏3.4.2019). ש ו פ ט _________________________ 19014300_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1