זיאד אבוקיעאן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1420/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1420/05 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ' חשין כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות המערער: זיאד אבוקיעאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 29.12.2004 בת"פ 969/02 שניתן על ידי כבוד השופט י' טימור תאריך הישיבה: כ"א בחשון התשס"ו (23.11.05) בשם המערער: עו"ד אסתר בר-ציון בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד מאיה חדד גב' אדווה פרויד פסק-דין השופטת א' חיות: 1. המערער וחברו מוחמד אלג'בור (להלן: מוחמד) הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע באשמת רצח בכוונה תחילה, בשל אירוע אלים שהתרחש בעיר שדרות ביום 30.7.2002, ובסופו מצא בו את מותו ג'מאל חמדן (להלן: המנוח). ברקע אותו אירוע עמדה עסקת חליפין של כלי רכב בה התקשרו המערער והמנוח וויכוח שהתפתח בין השניים על תשלום יתרת העסקה. במהלך אותו ויכוח סטר המנוח לחברו של המערער, חסן אלג'בור (להלן: חסן) והמערער החליט לבטל את העסקה. אלא שדעתו לא נתקררה ומתוך רצון לפגוע במנוח, כנקמה על התנהגותו כלפי חסן, יצאו המערער, מוחמד ואדם נוסף, חסין אלג'בור (להלן: חסין), אל ביתו של המנוח שם היכו אותו המערער ומוחמד, והמערער, שהגיע למקום מצוייד בסכין מטבח, דקר את המנוח וגרם למותו. 2. בכתב האישום המקורי יוחסה למערער ולמוחמד, כאמור, עבירת הרצח ונטען כי המעשה בוצע על ידם בצוותא חדא מתוך החלטה וכוונה להמית את המנוח. עוד נטען בכתב האישום המקורי כי הרצח בוצע בעת שמוחמד תפס את המנוח מאחור, כרך את זרועותיו סביב צווארו וחנק אותו וכי במקביל שלף המערער את סכין המטבח שהייתה עימו, דקר את המנוח בחזהו מצד שמאל והרגו. כמו כן, יוחסה למערער ולמוחמד באישום השני שבכתב האישום עבירה של הדחה בחקירה. תיאור זה של השתלשלות העניינים אשר פורט בכתב האישום, מבוסס היה על חומר הראיות שנאסף בשלב החקירה. דא עקא, שחסין שהיה העד המרכזי לביסוס עובדות אלה, בייחוד בכל הנוגע לחלקו של מוחמד באירוע, נעלם ולא אותר ואילו אלמנתו של המנוח מסרה גירסה אשר לפיה השלב שבו היכו מוחמד והמערער את המנוח קדם לשלב הדקירה ואילו בעת שהמערער דקר את המנוח לא היה עימו איש. עדותה של האלמנה באשר לזהותו של מי שחנק את המנוח אף היא לא הייתה חד-משמעית ובשל התפתחויות מאוחרות אלו, הושג הסדר טיעון עם מוחמד, שאומץ על ידי בית המשפט, ולפיו הורשע מוחמד על פי הודאתו בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות והתביעה הסתפקה בתקופת מעצרו – 11 חודשים – כמאסר בפועל ועתרה בנוסף לכך להטלת עונש מאסר מותנה שהועמד על ידי בית המשפט על שתי שנות מאסר. בעניינו של המערער לעומת זאת נשמעו הוכחות ובסופו של דבר זוכה המערער מעבירה של הדחה בחקירה וכן מעבירת הרצח. לעניין עבירת הרצח קבע בית המשפט בהכרעת דינו כי לא הוכחה כוונת קטילה אצל המערער על פי הראיות שהוצגו. יחד עם זאת, ובהסתמך על העובדות שהוכחו, הרשיע בית המשפט את המערער בעבירה של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וגזר עליו 16 שנות מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו ושנתיים מאסר על תנאי. 3. בערעור שלפנינו מלין המערער על חומרת העונש שנגזר לו בהדגישו כי בית משפט קמא טעה בכך שלא ראה לשקול לטובת המערער כל שיקולים לקולא, בהתעלמו כליל מנסיבותיו האישיות וכן מן העובדה כי במסגרת סולחה שנערכה בין המשפחות שולם למשפחת המנוח פיצוי כספי גבוה בסך 400,000 ש"ח. עוד טוען המערער כי בסופו של יום הביע חרטה וצער על המקרה ולקח אחריות על מעשיו. אולם במוקד טיעוניו בערעור הדגיש המערער את העובדה כי מוחמד, שהיה מעורב עימו באירוע הקטלני, הופטר בעונש קל בן 11 חודשי מאסר בציינו כי פער זה בין עונשו של מוחמד לעונשו שלו – 16 שנות מאסר – יש בו בנסיבות העניין משום עיוות ואי-צדק המחייבים את התערבות בית משפט שלערעור. המשיבה, מצידה, סברה כי העונש שהושת על המערער הולם את המעשה שבו הורשע ואין להתערב בו. 4. בפתח הדיון שקיימנו בערעור ביום 11.7.2005 ונוכח הטיעונים שנשמעו במהלכו, נתעוררו אצלנו שאלות באשר לנסיבות עריכת הסדר הטיעון עם מוחמד ועד כמה יש בכך כדי לאצול על עניינו של המערער שלפנינו. שאלות אלה התעוררו בעיקר נוכח העובדה כי לא הוגש כתב אישום מתוקן בעקבות הסדר הטיעון עם מוחמד. אי-לכך, הורינו כי המשיבה תגיש הודעה משלימה אשר תכלול הסבר בצירוף מסמכים מתאימים בעניין זה ולמערער ניתנה הזדמנות להגיב על האמור בהודעה המשלימה בהודעה מטעמו. מתוך ההודעה המשלימה שהוגשה על ידי המשיבה התברר כי הסדר הטיעון שהושג עם מוחמד נעשה על רקע ההתפתחויות המאוחרות שתוארו לעיל ובשל החסר הראייתי שלמולו עמדה עם העלמו של חסין, בכל הנוגע לאישום ברצח שהופנה נגד מוחמד. המשיבה הוסיפה וציינה בהודעתה המשלימה כי הדרך הראויה להצגת הסדר טיעון, כפי שאף מורה סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982, היא אכן בתיקון כתב האישום וכי העובדה שבמקרה הנדון לא תוקן כתב האישום בעקבות הסדר הטיעון עם מוחמד יש בה משום תקלה. יחד עם זאת, הפנתה המשיבה לעניין זה אל פרוטוקול הדיון בבית משפט קמא מיום 9.2.2004, ממנו עולה כי מוחמד הודה במסגרת הסדר הטיעון בהכאת המנוח בלבד, וכי על פי הודאה זו הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות ונגזר עליו העונש שנתבקש על ידי המשיבה, החופף מבחינת המאסר בפועל את התקופה שבה שהה במעצר. המערער מצידו הדגיש בהודעתו המשלימה כי חלקו של מוחמד באירוע היה מהותי, ולשיטתו עלה מן העדויות שהוצגו כי למצער חנק הוא את המנוח וגרם לשבר בעצם הגרון. שבר זה על פי חוות דעת הפתולוג היה לו פוטנציאל קטלני, ועל כן לטענת המערער אלמלא נפטר המנוח מאיבוד דם עקב הדקירה, היה קרוב לוודאי נפטר מן השבר בעצם הגרון. משכך, ראוי לטענתו לצמצם את הפער הבלתי סביר בין העונש שנגזר עליו לעונש שנגזר על מוחמד. 5. צודקת המשיבה בטענתה כי העונש שנגזר על המערער הולם את חומרת המעשה שבו הורשע. אכן, קטילתו של המנוח וקיפוד פתיל חייו במהלך אירוע אותו יזם המערער ושלקראתו אף הצטייד בסכין, הינה בנסיבות המקרה מעשה חמור המצוי ברף העליון של עבירת ההריגה, הגם שעדי רצח לא הגיעו הדברים. אילו עמדו לפנינו נסיבותיו האישיות של המערער בלבד או אפילו הפיצוי ששולם על ידו במסגרת הסולחה, לא היינו רואים, אפוא, מקום להתערב בעונש שהושת עליו. אלא שבמקרה דנן ולנוכח ההתפתחויות שהתרחשו לאחר הגשת כתב האישום וכוונתנו לנסיבות עריכת הסדר הטיעון עם מוחמד, סברנו כי יש הצדקה להפחתה מסויימת בעונשו של המערער. בהעדר כתב אישום מתוקן קשה גם לאחר ההודעה המשלימה להרכיב את הגרסה המתוקנת של התרחשות האירועים לשיטתה של המשיבה ובייחוד קשה להרכיב את החלק שהמשיבה מייחסת לכל אחד מן הנאשמים מתחילת האירוע ועד סופו. מכל מקום, נראה כי על בסיס הראיות שהיו בידי המשיבה ערב ההתקשרות בהסדר הטיעון, ראתה היא לנתק לחלוטין את מוחמד מן התוצאה הקטלנית שהתרחשה בסופו של דבר עקב דקירת המנוח על ידי המערער. ניתוק זה אכן מצדיק פער מהותי בעונשיהם של השניים. אך נוכח אי הבהירות שנוצרה בסוגייה זו בהעדר כתב אישום מתוקן, וכן נוכח העובדה כי בסוף כל הסופות עניין לנו באירוע אחד, ראינו מקום לבוא במידת מה לקראת המערער ולהפחית מעונש המאסר בפועל שנגזר עליו באופן המעמיד את עונשו על 14 שנות מאסר בפועל. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. ניתן היום, ‏כ"א חשון, תשס"ו (23.11.2005). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05014200_V04.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il